תהלים צ"ב – הבדלי גרסאות

'''"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת"''' הוא [[מזמור תהילים|מזמור]] צ"ב (הפרק ה-[[גימטריה|92]]) בספר [[תהילים]] הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת ה[[פיוט]] [[לכה דודי]]. הוא נאמר גם ב[[תפילה (יהדות)|תפילת]] [[שחרית של שבת]] ושל חגים.

לפי [[חז"ל]] [[אדם הראשון]] חיבר את המזמור כשבח על כך שניצל מ[[עונש מוות|מיתה]] על [[חטא עץ הדעת|חטאו]] בזכות ה[[שבת]] שסינגרה עליו. לאחר מכן לפי [[רבי ישמעאל]] המזמור נשכח ו[[משה רבנו]] חידש אותו.{{הערה|[[:s:פרקי דרבי אליעזר פרק יט|פרקי דרבי אליעזר פרק יט]]}}

תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של הקדוש ברוך הוא ובסיפור שבחיו. המזמור מדבר על הצדיקים והצלחתם, לעומת הרשעים שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור שיר ליום השבת היה [[שירת הלויים|מושר]] על ידי ה[[לוי (יהדות)|לוויים]] בעת הקרבת קרבן התמיד של יום ה[[שבת]]. [[חז"ל]] נתנו את טעמם לאמירת מזמור זה בשבת; "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

המזמור נאמר ב[[קבלת שבת]] שבמעריב, והוא מנהג ארץ ישראלי קדום{{הערה|שם=תפילה ומנהגי תפילה|1=[[עזרא פליישר|פליישר, עזרא]]. תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה.ירושלים: מאגנס, תשמ"ח}}.

בשנת [[תשנ"ד]] הולחן [[מזמור שיר ליום השבת (ניגון)|מזמור זה]] ע"י החסיד הרב [[שלום ברוכשטט]] לכבוד יום הולדתו של [[הרבי]].

 

[[קטגוריה:תהילים|צ]]