אנחה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה}}


==ב[[גמרא]]==
==בגמרא==
{{ציטוטון|אמר רב אנחה שוברת חצי גופו של אדם שנאמר {{הערה|יחזקאל כא, יא}} "ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח" ורבי יוחנן אמר: אף כל גופו של אדם שנאמר{{הערה|יחזקאל כ"א י"ב}} והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח... ונמס '''כל לב''' ורפו '''כל ידים''' וכהתה '''כל רוח וכל ברכים''' תלכנה מים{{הערה|כתובות ס"ב עמוד א'}}}}
ב[[גמרא]] נכתב, {{ציטוטון|אמר רב אנחה שוברת חצי גופו של אדם שנאמר {{הערה|יחזקאל כא, יא}} "ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח" ורבי יוחנן אמר: אף כל גופו של אדם שנאמר{{הערה|יחזקאל כ"א י"ב}} והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח... ונמס '''כל לב''' ורפו '''כל ידים''' וכהתה '''כל רוח וכל ברכים''' תלכנה מים{{הערה|כתובות ס"ב עמוד א'}}}}


{{ציטוטון|בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו שֶׁשְּׁרוּיִים בְּצַעַר בֵּין אוּמּוֹת הָעוֹלָם ... רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֲנָחָה מִתְאַנֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר{{הערה|יחזקאל ה, יג}}: ״וַהֲנִיחוֹתִי חֲמָתִי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי״{{הערה|גמרא ברכות נ"ט עמוד ב'}}}}
{{ציטוטון|בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו שֶׁשְּׁרוּיִים בְּצַעַר בֵּין אוּמּוֹת הָעוֹלָם ... רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֲנָחָה מִתְאַנֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר{{הערה|יחזקאל ה, יג}}: ״וַהֲנִיחוֹתִי חֲמָתִי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי״{{הערה|גמרא ברכות נ"ט עמוד ב'}}}}




==בתורת ה[[חסידות]]==
==בתורת החסידות==
ב[[חסידות]] מודגש הרבה שאין די רק בלאנח אלא צריכים לעבוד בפועל, ומפורסם הפתגם: "טובה פעולה אחת מאלף אנחות"  
ב[[חסידות]] מודגש הרבה שאין די רק בלאנח אלא צריכים לעבוד בפועל, ומפורסם הפתגם: "טובה פעולה אחת מאלף אנחות".


{{ציטוטון|ודבר ברור הוא אשר טוב פועל אחד מאלף אנחות, '''כי באנחה לבד לא יושע שום דבר''', ופועל אחד יביא בעזרתו יתברך תועלת כפולה, התועלת הא' שנעשה דבר בפועל, והב' שזה מוסיף כח ואומץ לעבוד הלאה וללכת קדימה{{הערה|אגרות קודש ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ט"ז אגרת ה'תתכ"ג}}.}}
{{ציטוטון|ודבר ברור הוא אשר טוב פועל אחד מאלף אנחות, '''כי באנחה לבד לא יושע שום דבר''', ופועל אחד יביא בעזרתו יתברך תועלת כפולה, התועלת הא' שנעשה דבר בפועל, והב' שזה מוסיף כח ואומץ לעבוד הלאה וללכת קדימה{{הערה|אגרות קודש ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ט"ז אגרת ה'תתכ"ג}}.}}


{{ציטוטון|טובה פעולה אחת מאלף אנחות, אלקינו חי ותורה ומצות נצחיים המה, '''עזוב את האנחה''' ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים{{הערה|אגרות קודש ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ט"ז אגרת ו'קנ"ב}}.}}
{{ציטוטון|טובה פעולה אחת מאלף אנחות, אלקינו חי ותורה ומצות נצחיים המה, '''עזוב את האנחה''' ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים{{הערה|אגרות קודש ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ט"ז אגרת ו'קנ"ב}}.}}


וכן מובא ב[[היום יום]]:{{הערה|כ"ג טבת}}
וכן מובא ב[[היום יום]]:{{הערה|כ"ג טבת}}


{{ציטוטון|באנחות לבד לא נושע. האנחה היא רק כפת המנעול לפתוח את הלב ולפקוח את העינים שלא לשבת בחבוק ידים, רק לסדר עבודה ופועל, איש איש באשר יוכל לפעול ולעשות בתעמולה לחיזוק התורה הרבצת התורה ושמירת המצות, זה בכתבו וזה בנאומו וזה בכספו.}}
{{ציטוטון|באנחות לבד לא נושע. האנחה היא רק כפת המנעול לפתוח את הלב ולפקוח את העינים שלא לשבת בחבוק ידים, רק לסדר עבודה ופועל, איש איש באשר יוכל לפעול ולעשות בתעמולה לחיזוק התורה הרבצת התורה ושמירת המצות, זה בכתבו וזה בנאומו וזה בכספו.}}


אך מצד שני גם מוצאים בחסידות הרבה על מעלתה של האנחה, ואדרבה שללא האנחה עזרה לזולת לא נחשבת:
אך מצד שני גם מוצאים בחסידות הרבה על מעלתה של האנחה, ואדרבה שללא האנחה עזרה לזולת לא נחשבת:
שורה 31: שורה 29:
{{ציטוטון|לא די בפעולת החסד לעזור לו, אלא צריכה להיות גם האנחה ("דער קרעכץ").וכאשר ישנה האנחה, היינו, שצער הזולת נוגע לו אזי עוזר ומסייע לחבירו. אבל כאשר יושב על כסא... והולך משלימות אל שלימות... אבל ללא אנחה ("אָן אַ קרעכץ"), כיון שאין זה ענין שכואב לו, אזי העצה שלו אינה עצה, והחסד שלו אינו חסד, ואין זה אפילו ענין סתמי, אלא זהו ענין של "חטאת", שזהו היפך הטוב והקדושה והאמת!!{{הערה|משיחת חג הפורים תש"כ}}}}
{{ציטוטון|לא די בפעולת החסד לעזור לו, אלא צריכה להיות גם האנחה ("דער קרעכץ").וכאשר ישנה האנחה, היינו, שצער הזולת נוגע לו אזי עוזר ומסייע לחבירו. אבל כאשר יושב על כסא... והולך משלימות אל שלימות... אבל ללא אנחה ("אָן אַ קרעכץ"), כיון שאין זה ענין שכואב לו, אזי העצה שלו אינה עצה, והחסד שלו אינו חסד, ואין זה אפילו ענין סתמי, אלא זהו ענין של "חטאת", שזהו היפך הטוב והקדושה והאמת!!{{הערה|משיחת חג הפורים תש"כ}}}}


==הערות שולים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה מ־08:14, 27 ביולי 2020

אנחה (ביידיש: א קרעכץ) היא נשיפה היוצאת מן הפה בדרך כלל בגלל צער ולאות.

בתורה

וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה

בגמרא

בגמרא נכתב, "אמר רב אנחה שוברת חצי גופו של אדם שנאמר [1] "ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח" ורבי יוחנן אמר: אף כל גופו של אדם שנאמר[2] והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח... ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים[3]"

"בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו שֶׁשְּׁרוּיִים בְּצַעַר בֵּין אוּמּוֹת הָעוֹלָם ... רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֲנָחָה מִתְאַנֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר[4]: ״וַהֲנִיחוֹתִי חֲמָתִי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי״[5]"


בתורת החסידות

בחסידות מודגש הרבה שאין די רק בלאנח אלא צריכים לעבוד בפועל, ומפורסם הפתגם: "טובה פעולה אחת מאלף אנחות".

"ודבר ברור הוא אשר טוב פועל אחד מאלף אנחות, כי באנחה לבד לא יושע שום דבר, ופועל אחד יביא בעזרתו יתברך תועלת כפולה, התועלת הא' שנעשה דבר בפועל, והב' שזה מוסיף כח ואומץ לעבוד הלאה וללכת קדימה[6]."

"טובה פעולה אחת מאלף אנחות, אלקינו חי ותורה ומצות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים[7]."

וכן מובא בהיום יום:[8]

"באנחות לבד לא נושע. האנחה היא רק כפת המנעול לפתוח את הלב ולפקוח את העינים שלא לשבת בחבוק ידים, רק לסדר עבודה ופועל, איש איש באשר יוכל לפעול ולעשות בתעמולה לחיזוק התורה הרבצת התורה ושמירת המצות, זה בכתבו וזה בנאומו וזה בכספו."

אך מצד שני גם מוצאים בחסידות הרבה על מעלתה של האנחה, ואדרבה שללא האנחה עזרה לזולת לא נחשבת:

"הרי גם ענין התשובה נעשה כבר, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר (גם בשם הגאון הרגצ'ובי) שאנחה של יהודי ("אַ אידישער קרעכץ") היא תשובה עילאה[9]"

"הנה כאשר נאנח מעומק לבו ("איין טיפן קרעכץ") באמת, אזי אנחה זו מעלה את כל הענינים שעשה במשך כל השנה[10]"

"לא די בפעולת החסד לעזור לו, אלא צריכה להיות גם האנחה ("דער קרעכץ").וכאשר ישנה האנחה, היינו, שצער הזולת נוגע לו אזי עוזר ומסייע לחבירו. אבל כאשר יושב על כסא... והולך משלימות אל שלימות... אבל ללא אנחה ("אָן אַ קרעכץ"), כיון שאין זה ענין שכואב לו, אזי העצה שלו אינה עצה, והחסד שלו אינו חסד, ואין זה אפילו ענין סתמי, אלא זהו ענין של "חטאת", שזהו היפך הטוב והקדושה והאמת!![11]"

הערות שוליים

  1. יחזקאל כא, יא
  2. יחזקאל כ"א י"ב
  3. כתובות ס"ב עמוד א'
  4. יחזקאל ה, יג
  5. גמרא ברכות נ"ט עמוד ב'
  6. אגרות קודש האדמו"ר הריי"צ כרך ט"ז אגרת ה'תתכ"ג
  7. אגרות קודש האדמו"ר הריי"צ כרך ט"ז אגרת ו'קנ"ב
  8. כ"ג טבת
  9. משיחת ש"פ עקב תשי"ג
  10. משיחת ש"פ עקב תשח"י
  11. משיחת חג הפורים תש"כ