משתמש:שמואל חיים/ארבע פרשיות: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'. השבתות עצמן נקראות בשמות מיוחדים: "פרשת שקלים", "פרשת זכור", "פרשת פרה", "פרשת החודש".
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'. השבתות עצמן נקראות בשמות מיוחדים: "פרשת שקלים", "פרשת זכור", "פרשת פרה", "פרשת החודש".


בשבתות הללו אין אומרים "אב הרחמים" ולא מזכירים נשמות קודם תפילת מוסף, אך אומרים "צדקתך" במנחה (אלא אם כן זה שבת ערב ראש חודש או שבת ראש חודש שאין אומרים "צדקתך"). במנהג התפילה של נוסח אשכנז ישנם פיוטים רבים מיוחדים לשבתות אלו{{הערה|1=https://beta.hebrewbooks.org/3398}}
בשבתות הללו אין אומרים "אב הרחמים" ולא מזכירים נשמות קודם תפילת מוסף, אך אומרים "צדקתך" במנחה (אלא אם כן זה שבת ערב ראש חודש או שבת ראש חודש שאין אומרים "צדקתך"). במנהג התפילה של נוסח אשכנז ישנם פיוטים רבים מיוחדים לשבתות אלו


==המקור לקריאות==
==המקור לקריאות==
המקור לקריאת ארבע הפרשיות מופיע כבר במשנה, במסכת מגילה{{הערה|2=משנה, מסכת מגילה, פרק ג', משנה ד'}}. קביעת קריאת ארבע הפרשיות היא מתקופה קדומה יחסית, בה נהגו מנהגים שונים לסדר פרשיות השבוע והשלמת התורה, קודם לקביעת סדר אחיד המקובל כיום.
המקור לקריאת ארבע הפרשיות מופיע כבר במשנה, במסכת מגילה{{הערה|משנה, מסכת מגילה, פרק ג', משנה ד'}}. קביעת קריאת ארבע הפרשיות היא מתקופה קדומה יחסית, בה נהגו מנהגים שונים לסדר פרשיות השבוע והשלמת התורה, קודם לקביעת סדר אחיד המקובל כיום.


על פי חוקרים ומקורות קדומים שונים, מנהג ארץ ישראל היה לקרוא את ארבע הפרשיות כתחליף לקריאה הרגילה (מהמחזור התלת-שנתי), בעוד מנהג בבל (המקובל כיום) היה להוסיף את קריאת ארבע פרשיות לקריאת פרשת השבוע{{הערה|3=http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/sarshalom-2.pdf}}
על פי חוקרים ומקורות קדומים שונים, מנהג ארץ ישראל היה לקרוא את ארבע הפרשיות כתחליף לקריאה הרגילה (מהמחזור התלת-שנתי), בעוד מנהג בבל (המקובל כיום) היה להוסיף את קריאת ארבע פרשיות לקריאת פרשת השבוע




שורה 29: שורה 29:
*הפטרה - "פקדתי את אשר עשה עמלק" (ש"א טו). ההפטרה עוסקת במלחמת שאול בעמלק, השארת אגג מלך עמלק והצאן בחיים למרות ציווי מפורש, אובדן מלכות שאול בגלל הפרת הציווי, והריגת אגג על ידי שמואל.
*הפטרה - "פקדתי את אשר עשה עמלק" (ש"א טו). ההפטרה עוסקת במלחמת שאול בעמלק, השארת אגג מלך עמלק והצאן בחיים למרות ציווי מפורש, אובדן מלכות שאול בגלל הפרת הציווי, והריגת אגג על ידי שמואל.


*חיובה - יש מן הראשונים ורוב האחרונים פוסקים ששמיעת פרשת זכור היא מצווה מהתורה, מצוות זכירת מעשי עמלק. ברם, ישנן דעות, שאכן הקריאה של פרשת זכור היא מדרבנן, כמו כל ארבע הפרשיות{{הערה|4=רמב"ם ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק יג, הלכות כ-כג}} אולם אין חיוב מיוחד לשמיעתה. בשל חשיבותה של קריאה זו לפי רוב הדעות כמצווה מהתורה, מקפידים על קריאת פרשה זו יותר מהרגיל (קריאה מספר תורה שכשרותו טובה, דקדוק בניקוד ובטעמי המקרא, הקפדה על הברת הקורא בתורה{{הערה|5=ישנו ספק האם לקרוא בסגול או בצירה את האות זי"ן שבמילה "זכר". ההבדל בין השתיים שייך בהברה אשכנזית בלבד, שצירה ישמע כסגול בתוספת יו"ד. ראו חדרי חרדים: בעניין ניקוד המילה "זכר".}}, הכרזה על הצורך בכוונה לפני הקריאה). ישנם דעות שגם נשים חיבות בשמיעת הפרשה מן התורה דרוש מקור.
*חיובה - יש מן הראשונים ורוב האחרונים פוסקים ששמיעת פרשת זכור היא מצווה מהתורה, מצוות זכירת מעשי עמלק. ברם, ישנן דעות, שאכן הקריאה של פרשת זכור היא מדרבנן, כמו כל ארבע הפרשיות{{הערה|רמב"ם ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק יג, הלכות כ-כג}} אולם אין חיוב מיוחד לשמיעתה. בשל חשיבותה של קריאה זו לפי רוב הדעות כמצווה מהתורה, מקפידים על קריאת פרשה זו יותר מהרגיל (קריאה מספר תורה שכשרותו טובה, דקדוק בניקוד ובטעמי המקרא, הקפדה על הברת הקורא בתורה{{הערה|ישנו ספק האם לקרוא בסגול או בצירה את האות זי"ן שבמילה "זכר". ההבדל בין השתיים שייך בהברה אשכנזית בלבד, שצירה ישמע כסגול בתוספת יו"ד. ראו חדרי חרדים: בעניין ניקוד המילה "זכר".}}, הכרזה על הצורך בכוונה לפני הקריאה). ישנם דעות שגם נשים חיבות בשמיעת הפרשה מן התורה דרוש מקור.


יש שנהגו, בקהילות אשכנז, לכפול תיבת "זכר" פעם אחת עם צֵירי ופעם אחת עם סֶגול. [ויש נהגו לכפול כמה תיבות, ויש נהגו לכפול כל הפסוק].
יש שנהגו, בקהילות אשכנז, לכפול תיבת "זכר" פעם אחת עם צֵירי ופעם אחת עם סֶגול. [ויש נהגו לכפול כמה תיבות, ויש נהגו לכפול כל הפסוק].
שורה 54: שורה 54:
*הפטרה - "וזרקתי עליהם מים טהורים..." (ספר יחזקאל לו). ההפטרה עוסקת בטיהורו הרוחני של עם ישראל על ידי הקב"ה.
*הפטרה - "וזרקתי עליהם מים טהורים..." (ספר יחזקאל לו). ההפטרה עוסקת בטיהורו הרוחני של עם ישראל על ידי הקב"ה.


*חיובה - יש מן הראשונים האומרים שאף קריאת פרשת פרה היא מן התורה {{הערה|6=תוספות ר"י החסיד לברכות יג א.; תוספות הרא"ש שם; ריטב"א מגילה יז ב.}}. אך מנגד יש החולקים בטענה שאין שום רמז בתורה על כך{{הערה|7=מגן אברהם תרפה; פרי חדש קמו; ביאור הגר"א תרפה. תשובת המצדדים ראו ב[[פורום אוצר החכמה]].}}.
*חיובה - יש מן הראשונים האומרים שאף קריאת פרשת פרה היא מן התורה {{הערה|תוספות ר"י החסיד לברכות יג א.; תוספות הרא"ש שם; ריטב"א מגילה יז ב.}}. אך מנגד יש החולקים בטענה שאין שום רמז בתורה על כך{{הערה|מגן אברהם תרפה; פרי חדש קמו; ביאור הגר"א תרפה. תשובת המצדדים ראו ב[[פורום אוצר החכמה]].}}.


==שבת החודש==
==שבת החודש==