צמחונות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''צמחונות''' הוא אורח חיים תזונתי{{הערה|יש צמחונים הנמנעים גם להשתמש במוצרים מן החי, כמו עור ופרווה וכדומה. גישה זו מנוגדת ליהדות בה קיימות מצוות כמו שופר, מזוזה, תפילין וכן הלאה, המחייבות, כמובן, שימוש במוצרים מן החי}} של הימנעות מאכילת בשר בעלי חיים. צמחונים הנמנעים מכל מזון מהחי לרבות ביצים וחלב ומוצריו נקראים לרוב '''טבעונים'''. | '''צמחונות''' הוא אורח חיים תזונתי{{הערה|יש צמחונים הנמנעים גם להשתמש במוצרים מן החי, כמו עור ופרווה וכדומה. גישה זו מנוגדת ליהדות בה קיימות מצוות כמו שופר, מזוזה, תפילין וכן הלאה, המחייבות, כמובן, שימוש במוצרים מן החי}} של הימנעות מאכילת בשר בעלי חיים. צמחונים הנמנעים מכל מזון מהחי לרבות ביצים וחלב ומוצריו נקראים לרוב '''טבעונים'''. | ||
צמחונות אידאולוגית, הרואה בשחיטת בעלי חיים לצורך מאכל פגם מוסרי, מנוגדת לתורה וליהדות. | צמחונות אידאולוגית, הרואה בשחיטת בעלי חיים לצורך מאכל פגם מוסרי, מנוגדת לתורה וליהדות. השחיטה ואכילת הבשר היא [[מצוה]] הקשורה לשמחת [[יום טוב]] ועונג [[שבת]]. וכן להקרבת ה[[קרבנות]] ואכילתם. | ||
צמחונות הנובעת מסגפנות שייכת ליחידי סגולה{{הערה|מענה הרבי לרב אליהו שאר יישוב הכהן ביחידות. מובא להלן}}, וצמחונות ממניעים רפואיים לגיטימית מבחינת היהדות. | צמחונות הנובעת מסגפנות שייכת רק ליחידי סגולה{{הערה|מענה הרבי לרב אליהו שאר יישוב הכהן ביחידות. מובא להלן}}, וצמחונות ממניעים רפואיים לגיטימית מבחינת היהדות. | ||
בתורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]] מבואר שעליית מין ה[[חי]] ובירורו הוא על ידי שהאדם - [[מין המדבר]] אוכל אותו לשם שמיים. | בתורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]] מבואר שעליית מין ה[[חי]] ובירורו הוא על ידי שהאדם - [[מין המדבר]] אוכל אותו לשם שמיים. | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
חז"ל אומרים "אין שמחה אלא בבשר ויין". אכילת הבשר והדגים היא חלק ממצוות עונג שבת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/242/2.htm שולחן ערוך או"ח רמ"ב, ב]}} ושמחת יום טוב{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/1/529/7.htm שולחן ערוך או"ח תקכ"ט, ז]}}. | חז"ל אומרים "אין שמחה אלא בבשר ויין". אכילת הבשר והדגים היא חלק ממצוות עונג שבת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/242/2.htm שולחן ערוך או"ח רמ"ב, ב]}} ושמחת יום טוב{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/1/529/7.htm שולחן ערוך או"ח תקכ"ט, ז]}}. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב בספר ה[[תניא]]{{הערה|לקוטי אמרים פרק ז'}}: | [[אדמו"ר הזקן]] כותב בספר ה[[תניא]]{{הערה|לקוטי אמרים פרק ז'}}: {{ציטוטון|האוכל בשרא שמינא דתורא ושותה יין מבושם להרחיב דעתו לה' ולתורתו כדאמר רבא חמרא וריחא כו' או בשביל כדי לקיים מצות ענג שבת וי"ט אזי נתברר חיות הבשר והיין .. ועולה לה' כעולה וכקרבן}}. | ||
ההימנעות מאכילת בשר היא אחד ממנהגי האבלות של תשעת הימים שלפני תשעה באב. | ההימנעות מאכילת בשר היא אחד ממנהגי האבלות של [[תשעת הימים]] שלפני [[תשעה באב]]. | ||
==הקורבנות== | ==הקורבנות== | ||
| שורה 28: | שורה 27: | ||
לאחר מתן תורה נצטווינו על הקרבת הקרבנות השונים וחלק מהקרבנות נצטווינו על אכילתם. | לאחר מתן תורה נצטווינו על הקרבת הקרבנות השונים וחלק מהקרבנות נצטווינו על אכילתם. | ||
קרבן עולה עולה כליל לה' על גבי המזבח | [[קרבן עולה]] עולה כליל לה' על גבי המזבח, אך [[קרבן שלמים|קרבנות השלמים]] נאכלים לבעליהם וחלקם לכהנים. | ||
קרבן פסח כולל אכילת בשר. בו חייבים כל ישראל. מי שנמנע מהקרבת הפסח חייב [[כרת]]. | [[קרבן פסח]] כולל אכילת בשר. בו חייבים כל ישראל. מי שנמנע מהקרבת הפסח חייב [[כרת]]. | ||
כמו כן, התורה מתירה אכילת חולין של בשר כאשר קיימת כוונה טהורה, "כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר{{הערה|דברים יב, כ}}". בשר שנאכל מבחירה מכונה במקורות "בשר תאווה", והתורה מתירה זאת: "בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר". | כמו כן, התורה מתירה אכילת חולין של בשר כאשר קיימת כוונה טהורה, "כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר{{הערה|דברים יב, כ}}". בשר שנאכל מבחירה מכונה במקורות "בשר תאווה", והתורה מתירה זאת: "בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר". | ||
| שורה 38: | שורה 37: | ||
בפרטיות יותר, שורש בשר הבהמות הוא מ[[פני שור]] שב[[מרכבה]]. ושורש בשר העופות הוא מ[[פני נשר]] שבמרכבה. ושניהם מנשאים את הכיסא שעליו דמות כמראה אדם. כלומר, על ידי אכילת בשר, האדם מתעלה לדרגה גבוהה יותר ובכוחו לעבוד את ה' בכח אכילה זו. | בפרטיות יותר, שורש בשר הבהמות הוא מ[[פני שור]] שב[[מרכבה]]. ושורש בשר העופות הוא מ[[פני נשר]] שבמרכבה. ושניהם מנשאים את הכיסא שעליו דמות כמראה אדם. כלומר, על ידי אכילת בשר, האדם מתעלה לדרגה גבוהה יותר ובכוחו לעבוד את ה' בכח אכילה זו. | ||
יחד עם כך שהחיות מנשאות את הכיסא, מבואר שהם נישאות עם הכיסא, הם מתעלות יחד איתו. והוא העניין שבאמצעות אכילת הבשר, הבשר מתעלה ממדריגת חי למדריגת המדבר ועוד למעלה מזה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/31c.htm ליקוטי תורה פרשת | יחד עם כך שהחיות מנשאות את הכיסא, מבואר שהם נישאות עם הכיסא, הם מתעלות יחד איתו. והוא העניין שבאמצעות אכילת הבשר, הבשר מתעלה ממדריגת חי למדריגת המדבר ועוד למעלה מזה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/31c.htm ליקוטי תורה פרשת בהעלותך לא, ג]}}. | ||
בתורת החסידות מבואר מאמר הגמרא "עם הארץ אסור לאכול בשר{{הערה|"תניא רבי אומר עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר (ויקרא יא, מו) זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה מותר לאכול בשר בהמה ועוף וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה ועוף" פסחים מט ב}}" כי הבשר הוא מבחינת ה[[גבורה]] שלכן הוא אדום, ולכן גם אחר הבירור וההעלאה שהאדם מבררו, הוא נכלל בגבורות דקדושה, ונמשך ממנו התלהבות ו"רשפי אש" בעבודת ה'. אך עם הארץ אינו יכול להעלות את הבשר, כי מהגבורות יש יותר יניקת החיצונים{{הערה|בלקוטי תורה בפרשת וזאת הברכה מבאר שהבשר קשור לבחינת האש, ולכן, עם הארץ שאהבתו לה' אינה כרשפי אש אלא אהבה מסותרת. לא יכול לברר את הבשר}} וכיון שאינו יכול להעלותו הבשר מורידו ומשפילו{{הערה|אדמו"ר המהר"ש מבאר בעניין שאכילת בשר "דבאמת זהו היתר גמור", אך מה שעם הארץ אסור לאכול בשר זהו '''מדרך המוסר''' שלהיותו עם הארץ אינו יכול להעלות את הבשר לכן אסור לו לאכלו. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/21/420.htm תורת שמואל תרל"ב ח"ב תכ]}}. | בתורת החסידות מבואר מאמר הגמרא "עם הארץ אסור לאכול בשר{{הערה|"תניא רבי אומר עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר (ויקרא יא, מו) זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה מותר לאכול בשר בהמה ועוף וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה ועוף" פסחים מט ב}}" כי הבשר הוא מבחינת ה[[גבורה]] שלכן הוא אדום, ולכן גם אחר הבירור וההעלאה שהאדם מבררו, הוא נכלל בגבורות דקדושה, ונמשך ממנו התלהבות ו"רשפי אש" בעבודת ה'. אך עם הארץ אינו יכול להעלות את הבשר, כי מהגבורות יש יותר יניקת החיצונים{{הערה|בלקוטי תורה בפרשת וזאת הברכה מבאר שהבשר קשור לבחינת האש, ולכן, עם הארץ שאהבתו לה' אינה כרשפי אש אלא אהבה מסותרת. לא יכול לברר את הבשר}} וכיון שאינו יכול להעלותו הבשר מורידו ומשפילו{{הערה|אדמו"ר המהר"ש מבאר בעניין שאכילת בשר "דבאמת זהו היתר גמור", אך מה שעם הארץ אסור לאכול בשר זהו '''מדרך המוסר''' שלהיותו עם הארץ אינו יכול להעלות את הבשר לכן אסור לו לאכלו. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/21/420.htm תורת שמואל תרל"ב ח"ב תכ]}}. אך התלמיד חכם שקשור לבחינת ה[[חכמה]] ו"בחכמה אתברירו" הוא יכול לברר את הבשר ואז הבשר מוסיף בו התלהבות בעבודת ה'. | ||
==דעת הרבי אודות הצמחונות== | ==דעת הרבי אודות הצמחונות== | ||
ב'[[יחידות]]' של הרב [[אליהו שאר ישוב הכהן]]{{הערה|אביו, הרב דוד הכהן המכונה "הרב הנזיר" נהג בצמחונות. במהלך התוועדות י' שבט תשכ"ה ניגש הרב אליהו יוסף שאר | ב'[[יחידות]]' של הרב [[אליהו יוסף שאר ישוב הכהן]]{{הערה|אביו, הרב [[דוד הכהן]] המכונה "הרב הנזיר" נהג בצמחונות. במהלך התוועדות י' שבט תשכ"ה ניגש הרב אליהו יוסף שאר ישוב הכהן ושאל את הרבי מדוע לא השיב לו על מכתבו. הרבי השיב: מפני כיבוד אב – של אביו הרה"ג ר' דוד הכהן שליט"א, שנוהג בצמחונות ואינו אוכל בשר: "רציתי להסביר במכתב מדוע יש ענין דווקא באכילת בשר – במענה לשאלתו – אך נמנעתי מלעשות כן כדי לא להתיר לו דבר בניגוד לדעת אביו שליט"א".}} שנהג בצמחונות, בשנת תשכ"ג{{הערה|פורסמה ב'ספר היחידות', גליצנשטיין עמ' 235}}, אמר הרבי: | ||
צמחונות איננה לא על פי [[חסידות]] ולא על פי [[קבלה]], כי על ידי זה חסר ב[[עבודת הבירורים|בירורים]], שכן אינו מברר את הדברים שאינו אוכל. ומה שנאמר ב'[[שדי חמד]]' שלא להלעיג על הצמחונים הרי זה רק ליחידי סגולה! | צמחונות איננה לא על פי [[חסידות]] ולא על פי [[קבלה]], כי על ידי זה חסר ב[[עבודת הבירורים|בירורים]], שכן אינו מברר את הדברים שאינו אוכל. ומה שנאמר ב'[[שדי חמד]]' שלא להלעיג על הצמחונים הרי זה רק ליחידי סגולה! | ||
גרסה מ־15:42, 19 ביולי 2020
צמחונות הוא אורח חיים תזונתי[1] של הימנעות מאכילת בשר בעלי חיים. צמחונים הנמנעים מכל מזון מהחי לרבות ביצים וחלב ומוצריו נקראים לרוב טבעונים.
צמחונות אידאולוגית, הרואה בשחיטת בעלי חיים לצורך מאכל פגם מוסרי, מנוגדת לתורה וליהדות. השחיטה ואכילת הבשר היא מצוה הקשורה לשמחת יום טוב ועונג שבת. וכן להקרבת הקרבנות ואכילתם.
צמחונות הנובעת מסגפנות שייכת רק ליחידי סגולה[2], וצמחונות ממניעים רפואיים לגיטימית מבחינת היהדות.
בתורת הקבלה והחסידות מבואר שעליית מין החי ובירורו הוא על ידי שהאדם - מין המדבר אוכל אותו לשם שמיים.
רקע
בתקופה הראשונה לבריאת העולם, נאסר על האדם לאכול מן החי וכל מזונו היה מן הצומח, כפי שכתוב בתורה: "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה"[3].
בהמשך, לאחר המבול, התיר ה' לנח ולבניו אכילת בשר: "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה; כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל"[4].
וכך מובא בגמרא: "אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה דכתיב לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולא חית הארץ לכם וכשבאו בני נח התיר להם שנאמר כירק עשב נתתי לכם את כל".
חשיבות אכילת בשר ביהדות
חז"ל אומרים "אין שמחה אלא בבשר ויין". אכילת הבשר והדגים היא חלק ממצוות עונג שבת[5] ושמחת יום טוב[6].
אדמו"ר הזקן כותב בספר התניא[7]: "האוכל בשרא שמינא דתורא ושותה יין מבושם להרחיב דעתו לה' ולתורתו כדאמר רבא חמרא וריחא כו' או בשביל כדי לקיים מצות ענג שבת וי"ט אזי נתברר חיות הבשר והיין .. ועולה לה' כעולה וכקרבן".
ההימנעות מאכילת בשר היא אחד ממנהגי האבלות של תשעת הימים שלפני תשעה באב.
הקורבנות
עוד קודם התרת אכילת הבשר לנח ולבניו שלאחר המבול, מסופר בתורה על הקרבת קרבנות ממין החי: "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ"[8].
בהמשך לאחר המבול מסופר כיצד הקריב נח קרבנות בצאתו מן התיבה: "וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה' וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ"[9]. ובהמשך מספרת התורה שה' הריח בריח הניחוח ונשבע שלא יביא שוב מבול לעולם.
לאחר מתן תורה נצטווינו על הקרבת הקרבנות השונים וחלק מהקרבנות נצטווינו על אכילתם. קרבן עולה עולה כליל לה' על גבי המזבח, אך קרבנות השלמים נאכלים לבעליהם וחלקם לכהנים. קרבן פסח כולל אכילת בשר. בו חייבים כל ישראל. מי שנמנע מהקרבת הפסח חייב כרת.
כמו כן, התורה מתירה אכילת חולין של בשר כאשר קיימת כוונה טהורה, "כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר[10]". בשר שנאכל מבחירה מכונה במקורות "בשר תאווה", והתורה מתירה זאת: "בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר".
אכילת בשר בתורת החסידות
בחסידות מבואר ששורש הלחם והבשר הוא מעולם התוהו שלמעלה מהאדם ששורשו מעולם התיקון, לכן, האדם נצרך לאכילת הלחם והבשר. ביחד עם זאת, האדם מברר ומעלה את הלחם והבשר כשהוא עובד את ה' בכח אכילה זו.
בפרטיות יותר, שורש בשר הבהמות הוא מפני שור שבמרכבה. ושורש בשר העופות הוא מפני נשר שבמרכבה. ושניהם מנשאים את הכיסא שעליו דמות כמראה אדם. כלומר, על ידי אכילת בשר, האדם מתעלה לדרגה גבוהה יותר ובכוחו לעבוד את ה' בכח אכילה זו.
יחד עם כך שהחיות מנשאות את הכיסא, מבואר שהם נישאות עם הכיסא, הם מתעלות יחד איתו. והוא העניין שבאמצעות אכילת הבשר, הבשר מתעלה ממדריגת חי למדריגת המדבר ועוד למעלה מזה[11].
בתורת החסידות מבואר מאמר הגמרא "עם הארץ אסור לאכול בשר[12]" כי הבשר הוא מבחינת הגבורה שלכן הוא אדום, ולכן גם אחר הבירור וההעלאה שהאדם מבררו, הוא נכלל בגבורות דקדושה, ונמשך ממנו התלהבות ו"רשפי אש" בעבודת ה'. אך עם הארץ אינו יכול להעלות את הבשר, כי מהגבורות יש יותר יניקת החיצונים[13] וכיון שאינו יכול להעלותו הבשר מורידו ומשפילו[14]. אך התלמיד חכם שקשור לבחינת החכמה ו"בחכמה אתברירו" הוא יכול לברר את הבשר ואז הבשר מוסיף בו התלהבות בעבודת ה'.
דעת הרבי אודות הצמחונות
ב'יחידות' של הרב אליהו יוסף שאר ישוב הכהן[15] שנהג בצמחונות, בשנת תשכ"ג[16], אמר הרבי:
צמחונות איננה לא על פי חסידות ולא על פי קבלה, כי על ידי זה חסר בבירורים, שכן אינו מברר את הדברים שאינו אוכל. ומה שנאמר ב'שדי חמד' שלא להלעיג על הצמחונים הרי זה רק ליחידי סגולה!
המצדדים בעד הצמחונות
ישנם רבנים בני הדור האחרון המצדדים בצמחונות ומביאים קטעים מספרים מסויימים שניתן להסיק מהם דברים ברוח זו.
מביאים את דברי ר' יוסף אלבו שההיתר שניתן על ידי ה' לאכילת בשר הוא בדיעבד, ו"לא דברה תורה אלא כנגד היצר הרע"[17].
על דרך זה מביאים דברי האברבנאל[18] מדוע ה"מן" שה' הוריד לבני ישראל במדבר היה "לחם מן השמים" ולא בשר מן השמים, כי הבשר הוא "אינו מזון הכרחי והוא שאלת זוללות ומלוי מעיים ותאווה גוברת. גם שהבשר מוליד באדם דם זדוני ואכזרי" ולכן נתן להם ה' לחם "שהוא מזון נאות והכרחי למזג האדם".
עוד מביאים מדבריו שהסיבה שה' התיר את אכילת הבשר לנח ולבניו היא מפני שכשיצאו מן התיבה לא היה בעולם עוד מעשבי הארץ או עצי פרי, ואם היו מחכים עד שיזרעו שדות ויטעו כרמים היו מתים ברעב ולכן התיר להם אכילת הבשר.
אך בעיון בדבריהם, וכן בציטוטים אחרים שמביאים, עולה, שאין כל יסוד לצמחונות בדבריהם.
קישורים חיצוניים
- האם צמחונות מתאימה להשקפת התורה הרב יוסף ישעיהו ברוין
- האדם והתרנגולת מאמר מאת מנחם ברוד. שיחת השבוע גיליון 1713
- האם כל הדתיים צמחונים? חב"ד אורג
- צמחונות ביהדות. סיכום יחס התורה לצמחונות וטבעונות, אתר הידברות
הערות שוליים
- ↑ יש צמחונים הנמנעים גם להשתמש במוצרים מן החי, כמו עור ופרווה וכדומה. גישה זו מנוגדת ליהדות בה קיימות מצוות כמו שופר, מזוזה, תפילין וכן הלאה, המחייבות, כמובן, שימוש במוצרים מן החי
- ↑ מענה הרבי לרב אליהו שאר יישוב הכהן ביחידות. מובא להלן
- ↑ בראשית א, כט
- ↑ בראשית ט, ג
- ↑ שולחן ערוך או"ח רמ"ב, ב
- ↑ שולחן ערוך או"ח תקכ"ט, ז
- ↑ לקוטי אמרים פרק ז'
- ↑ בראשית ד, ד
- ↑ בראשית ח, כ
- ↑ דברים יב, כ
- ↑ ליקוטי תורה פרשת בהעלותך לא, ג
- ↑ "תניא רבי אומר עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר (ויקרא יא, מו) זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה מותר לאכול בשר בהמה ועוף וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה ועוף" פסחים מט ב
- ↑ בלקוטי תורה בפרשת וזאת הברכה מבאר שהבשר קשור לבחינת האש, ולכן, עם הארץ שאהבתו לה' אינה כרשפי אש אלא אהבה מסותרת. לא יכול לברר את הבשר
- ↑ אדמו"ר המהר"ש מבאר בעניין שאכילת בשר "דבאמת זהו היתר גמור", אך מה שעם הארץ אסור לאכול בשר זהו מדרך המוסר שלהיותו עם הארץ אינו יכול להעלות את הבשר לכן אסור לו לאכלו. תורת שמואל תרל"ב ח"ב תכ
- ↑ אביו, הרב דוד הכהן המכונה "הרב הנזיר" נהג בצמחונות. במהלך התוועדות י' שבט תשכ"ה ניגש הרב אליהו יוסף שאר ישוב הכהן ושאל את הרבי מדוע לא השיב לו על מכתבו. הרבי השיב: מפני כיבוד אב – של אביו הרה"ג ר' דוד הכהן שליט"א, שנוהג בצמחונות ואינו אוכל בשר: "רציתי להסביר במכתב מדוע יש ענין דווקא באכילת בשר – במענה לשאלתו – אך נמנעתי מלעשות כן כדי לא להתיר לו דבר בניגוד לדעת אביו שליט"א".
- ↑ פורסמה ב'ספר היחידות', גליצנשטיין עמ' 235
- ↑ ספר העיקרים, מאמר שלישי פרק טו
- ↑ אברבנאל, בראשית ט, א