רי"ף: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יצחק בן יעקב אלפסי''' (ד'תשע"ג, 1013 - י' | רבי '''יצחק בן יעקב אלפסי''' (ד'תשע"ג, 1013 - [[י' באייר]] ד'תתס"ג, 1103) היה מרבותינו [[הראשונים]] ומגדולי פוסקי ה[[הלכה]] בכל הדורות. | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
רבינו יצחק בן רבי יעקב הכהן אלפסי נולד בעיר חמאד שבאלג'יר בשנת ד'תשע"ג (1013), בצעירותו למד | רבינו יצחק בן רבי יעקב הכהן אלפסי נולד בעיר חמאד שבאלג'יר בשנת ד'תשע"ג (1013), בצעירותו למד ב[[ישיבה]] בקירואן שבתוניס אצל רבותיו [[רבנו חננאל]], [[רב ניסים גאון]]. תקופת חייו של הרי"ף חיברה בין שני הדורות של [[הגאונים]] ו[[הראשונים]] ואף בפועל פעמים שהוא חולק על ה[[גאונים]], ועל כן לפעמים יש המונים אותו עם הגאונים. אף [[בית דין|בית דינו]] נהנה מסמכות תורנית גדולה, עד שנהגו להשוות אותו עם [[בית הדין הגדול]] שבירושלים או עם בית הדין של יבנה. | ||
מאוחר יותר | מאוחר יותר התיישב בעיר פאס שבמרוקו ומכאן גם כינויו '''אל-פאסי''' על שם העיר פאס. בעת שהותו בעיר הפכה למרכז [[תורה|תורני]] גדול ותלמידים נהרו מכל עבר להנות מתורתו. | ||
בעקבות סכסוכים בין הנוצרים והמוסלמים הלשינו על הרי"ף בפני המלוכה{{הבהרה|לא ידוע בדיוק על מה נסבה ההלשנה}}, נאלץ להימלט מן המקום בשנת תתמ"ח בהיותו בן שבעים וחמש. בתחילה התיישב בקורדובה שבספרד כחצי שנה. לאחר מכן עבר לאלוסינה, בה התקיימה קהילה עתיקה וחשובה של יהודים. בעיר זו נתקבל הרי"ף מאוחר יותר כרב וראש ישיבה. | |||
נפטר באלוסינה בי"א אייר (דעה אחרת: ניסן) תתס"ג (1103) בגיל תשעים לחייו{{הערה|שם=שח"ל|שיחות לנוער [[חודש אדר]] שנת תשכ"ט.}} | |||
מישיבתו יצאו שורה של רבנים מפורסמים שעמדו בראש הפצת [[לימוד התורה]], ביניהם אביו של [[הרמב"ם]] רבי מיימון. | |||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
הרי"ף כתב חיבור מפורסם על סדר מסכתות ה[[תלמוד בבלי]], הנקרא "ספר הלכות רבתי" או "הלכות רב אלפס" וכולל כעשרים וארבע מסכתות. החיבור מלקט מתוך כל סוגיות התלמוד את הסוגיות הנוגעות ל[[הלכה]], לעיתים דן בהם בקצרה ומציג למסקנה את הפסק ההלכתי. חיבורו הינו הראשון בסדרת ספרי ההלכה שחיברו גדולי ישראל. | |||
[[ | |||
בחיבור כולל גם את דברי ה[[גאונים]] והחידושים שהתחדשו לאחר חתימת התלמוד. לעיתים אף מקבץ מאמרים המופיעים בש"ס במקומות שונים ומרכזם. | |||
[[רבי יוסף קארו]] מונה אותו (לצד [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] כאחד מ{{ציטוטון|עמודי ההוראה}} עליהם ביסס את ספרו ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|1=ראו בדברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh5/1/23/10.htm?q=%D7%A8%D7%99 שולחן ערוך אדה"ז הלכות שחיטה סימן כג].}}, ועל כן חיבורו הינו יסוד מרכזי בהלכה. כונה בפי חכמים גדולים בשם "התלמוד הקטן"{{מקור}}. | |||
== גדולי ישראל על הרי"ף == | |||
גדולי ישראל התבטאו בהערצה על הרי"ף וחיבוריו. | |||
ה[[רמב"ם]] כתב: {{ציטוטון|...ההלכות שעשה הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל הספיקו במקום כולם [כל כתבי הגאונים], לפי שהם כוללים כל תועליות הפסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה כלומר זמן הגלות, וכבר בירר בהם כל השגיאות שנפלו בפסקי קודמיו, ולא הוקשו לנו בהם אלא הלכות מעטות לא יגיעו לעשר בשום פנים...}}{{הערה|בהקדמתו למשניות}}. | |||
ר"י הזקן בעל ה[[תוספות]] כתב: {{ציטוטון|ילאה אדם לחבר חיבור כמוהו זולתו, שה[[שכינה]] הייתה שרויה עליו}}{{הערה|רבי מנחם זרח בהקדמתו לספרו "צידה לדרך".}} | |||
אפילו בעל המאור שכתב חיבור השגות על הרי"ף כותב: {{ציטוטון|...איני צריך להרבות בגדולתו ובחכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עיניים כשמש בחצי השמים וכנפי צדקותיו בחבור הלכותיו פרושות על כל דורותיו ועל כל דורות הבאים אחריו כי לא נעשה עוד ספר יפה כמוהו בתלמוד אחר חתימתו...}}{{הערה|בהקדמה לספרו המאור.}}. | |||
ה[[רמב"ן]] מכנהו תדיר בכינוי {{ציטוטון|רבינו הגדול}} ונוטה לקבל את דעתו כמעט ללא עוררין. ה[[ראב"ד]] כתב: {{ציטוטון|הנני סומך על הרב אפילו אומר על ימין שהוא שמאל}}. [[המאירי]] קורא לו תמיד {{ציטוטון|גדולי הפוסקים}}. | |||
ר' דוד בן זמרא (הרדב"ז) כתב כי {{ציטוטון|הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד}}. | |||
ר' יעקב ממרויש, אחד מבעלי התוספות, שאל שאלת [[חלום]] בגוגע לדין אחד אם הלכה כהגאונים או כרי"ף החולק עליהם, והשיבו לו מן השמים: {{ציטוטון|ואת בריתי אקים את יצחק}}. | |||
ר | |||
ה[[ | בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי"ף בכבוד ובהערכה יוצאים מגדר הרגיל. כינוהו "הגאון רבינו יצחק" או בקיצור "הגאון", אז התפרש הדבר שהם מעניקים לו תואר גאון כפי שהיה ל[[גאונים|גאוני בבל]] בשעתם. | ||
==יחס [[רבותינו נשיאנו]]== | |||
כמו ב[[שולחן ערוך]] הבית יוסף, גם ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] נשען [[אדמו"ר הזקן]] על שיטת הרי"ף, וב[[קונטרס אחרון]] דן רבות בדבריו ומדייק בהם. | |||
[[אדמו"ר האמצעי]] מורה באגרת{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/41.htm?q=%D7%A8%D7%99 אגרות קודש (תש"מ) אגרת יט].}} על סדר הלימוד. כחלק מהסדר מורה {{ציטוטון|וגם יהי' חוק קבוע ללמוד ספרי אלפסי כמו שהוא בפנים לבד, שהוא הלכות פסוקות מן התלמוד, ולחזור עליהם ב' וג' פעמים בפנים ובעל פה ב[[אידיש|לשון אשכנז]], וכן בלימוד השלחן ערוך, ולא יפחות מב' וג' דפים בכל יום, וחיוב גמור לחזור על כל מה שלמד מכבר פעם אחת כנ"ל}}, על מנת שאחרי שנים ספורות יהיה ניתן לרכוש בקיאות בשולחן ערוך ובחיבור הרי"ף, "ובזה יתרצה העבד אל אדוניו בלי ספק, להעלות נשמתו למקו[ר]ה ושרשה, וכמו שמכריזין בגן עדן אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו". | |||
במקום אחר מורה אדמו"ר האמצעי לכלול בקביעות עיתים לתורה את לימוד ה[[משניות]], הרי"ף והשולחן ערוך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/48.htm?q=%D7%A8%D7%99 אגרות קודש (תש"מ) אגרת כג].}}. | |||
{{להשלים|פיסקא=כן}} | |||
ר | |||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
*[[יוסף אבן מיגאש|הר"י מיגאש]] | *[[יוסף אבן מיגאש|הר"י מיגאש]] | ||
*רבי מיימון אבי הרמב"ם | |||
*[[הרמב"ם]]{{הערה|ראו [[קונטרס אחרון]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], סימן רסו, יא: "ומסתמא הרמב"ם קאי בשיטת הרי"ף רבו".}} | |||
===מפרשיו משיגיו ומגיניו === | ===מפרשיו משיגיו ומגיניו === | ||
פירושים רבים | פירושים רבים חוברו על "ספר ההלכות" ו[[החיד"א]] (רבי חיים יוסף דוד אזולאי) ציין שלושה עשר פירושים על הרי"ף, שכולם נכתבו על ידי גאוני עולם, הנחשבים גדולי ה"ראשונים". | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־05:43, 16 ביולי 2020
רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) היה מרבותינו הראשונים ומגדולי פוסקי ההלכה בכל הדורות.
תולדות חייו
רבינו יצחק בן רבי יעקב הכהן אלפסי נולד בעיר חמאד שבאלג'יר בשנת ד'תשע"ג (1013), בצעירותו למד בישיבה בקירואן שבתוניס אצל רבותיו רבנו חננאל, רב ניסים גאון. תקופת חייו של הרי"ף חיברה בין שני הדורות של הגאונים והראשונים ואף בפועל פעמים שהוא חולק על הגאונים, ועל כן לפעמים יש המונים אותו עם הגאונים. אף בית דינו נהנה מסמכות תורנית גדולה, עד שנהגו להשוות אותו עם בית הדין הגדול שבירושלים או עם בית הדין של יבנה.
מאוחר יותר התיישב בעיר פאס שבמרוקו ומכאן גם כינויו אל-פאסי על שם העיר פאס. בעת שהותו בעיר הפכה למרכז תורני גדול ותלמידים נהרו מכל עבר להנות מתורתו.
בעקבות סכסוכים בין הנוצרים והמוסלמים הלשינו על הרי"ף בפני המלוכה[דרושה הבהרה], נאלץ להימלט מן המקום בשנת תתמ"ח בהיותו בן שבעים וחמש. בתחילה התיישב בקורדובה שבספרד כחצי שנה. לאחר מכן עבר לאלוסינה, בה התקיימה קהילה עתיקה וחשובה של יהודים. בעיר זו נתקבל הרי"ף מאוחר יותר כרב וראש ישיבה.
נפטר באלוסינה בי"א אייר (דעה אחרת: ניסן) תתס"ג (1103) בגיל תשעים לחייו[1]
מישיבתו יצאו שורה של רבנים מפורסמים שעמדו בראש הפצת לימוד התורה, ביניהם אביו של הרמב"ם רבי מיימון.
חיבוריו
הרי"ף כתב חיבור מפורסם על סדר מסכתות התלמוד בבלי, הנקרא "ספר הלכות רבתי" או "הלכות רב אלפס" וכולל כעשרים וארבע מסכתות. החיבור מלקט מתוך כל סוגיות התלמוד את הסוגיות הנוגעות להלכה, לעיתים דן בהם בקצרה ומציג למסקנה את הפסק ההלכתי. חיבורו הינו הראשון בסדרת ספרי ההלכה שחיברו גדולי ישראל.
בחיבור כולל גם את דברי הגאונים והחידושים שהתחדשו לאחר חתימת התלמוד. לעיתים אף מקבץ מאמרים המופיעים בש"ס במקומות שונים ומרכזם.
רבי יוסף קארו מונה אותו (לצד הרמב"ם והרא"ש כאחד מ"עמודי ההוראה" עליהם ביסס את ספרו השולחן ערוך[2], ועל כן חיבורו הינו יסוד מרכזי בהלכה. כונה בפי חכמים גדולים בשם "התלמוד הקטן"[דרוש מקור].
גדולי ישראל על הרי"ף
גדולי ישראל התבטאו בהערצה על הרי"ף וחיבוריו. הרמב"ם כתב: "...ההלכות שעשה הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל הספיקו במקום כולם [כל כתבי הגאונים], לפי שהם כוללים כל תועליות הפסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה כלומר זמן הגלות, וכבר בירר בהם כל השגיאות שנפלו בפסקי קודמיו, ולא הוקשו לנו בהם אלא הלכות מעטות לא יגיעו לעשר בשום פנים..."[3].
ר"י הזקן בעל התוספות כתב: "ילאה אדם לחבר חיבור כמוהו זולתו, שהשכינה הייתה שרויה עליו"[4]
אפילו בעל המאור שכתב חיבור השגות על הרי"ף כותב: "...איני צריך להרבות בגדולתו ובחכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עיניים כשמש בחצי השמים וכנפי צדקותיו בחבור הלכותיו פרושות על כל דורותיו ועל כל דורות הבאים אחריו כי לא נעשה עוד ספר יפה כמוהו בתלמוד אחר חתימתו..."[5].
הרמב"ן מכנהו תדיר בכינוי "רבינו הגדול" ונוטה לקבל את דעתו כמעט ללא עוררין. הראב"ד כתב: "הנני סומך על הרב אפילו אומר על ימין שהוא שמאל". המאירי קורא לו תמיד "גדולי הפוסקים".
ר' דוד בן זמרא (הרדב"ז) כתב כי "הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד".
ר' יעקב ממרויש, אחד מבעלי התוספות, שאל שאלת חלום בגוגע לדין אחד אם הלכה כהגאונים או כרי"ף החולק עליהם, והשיבו לו מן השמים: "ואת בריתי אקים את יצחק".
בימי הראשונים התייחסו החכמים אל הרי"ף בכבוד ובהערכה יוצאים מגדר הרגיל. כינוהו "הגאון רבינו יצחק" או בקיצור "הגאון", אז התפרש הדבר שהם מעניקים לו תואר גאון כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם.
יחס רבותינו נשיאנו
כמו בשולחן ערוך הבית יוסף, גם בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן נשען אדמו"ר הזקן על שיטת הרי"ף, ובקונטרס אחרון דן רבות בדבריו ומדייק בהם.
אדמו"ר האמצעי מורה באגרת[6] על סדר הלימוד. כחלק מהסדר מורה "וגם יהי' חוק קבוע ללמוד ספרי אלפסי כמו שהוא בפנים לבד, שהוא הלכות פסוקות מן התלמוד, ולחזור עליהם ב' וג' פעמים בפנים ובעל פה בלשון אשכנז, וכן בלימוד השלחן ערוך, ולא יפחות מב' וג' דפים בכל יום, וחיוב גמור לחזור על כל מה שלמד מכבר פעם אחת כנ"ל", על מנת שאחרי שנים ספורות יהיה ניתן לרכוש בקיאות בשולחן ערוך ובחיבור הרי"ף, "ובזה יתרצה העבד אל אדוניו בלי ספק, להעלות נשמתו למקו[ר]ה ושרשה, וכמו שמכריזין בגן עדן אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו".
במקום אחר מורה אדמו"ר האמצעי לכלול בקביעות עיתים לתורה את לימוד המשניות, הרי"ף והשולחן ערוך[7].
תלמידיו
- הר"י מיגאש
- רבי מיימון אבי הרמב"ם
- הרמב"ם[8]
מפרשיו משיגיו ומגיניו
פירושים רבים חוברו על "ספר ההלכות" והחיד"א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי) ציין שלושה עשר פירושים על הרי"ף, שכולם נכתבו על ידי גאוני עולם, הנחשבים גדולי ה"ראשונים".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ שיחות לנוער חודש אדר שנת תשכ"ט.
- ↑ ראו בדברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך אדה"ז הלכות שחיטה סימן כג.
- ↑ בהקדמתו למשניות
- ↑ רבי מנחם זרח בהקדמתו לספרו "צידה לדרך".
- ↑ בהקדמה לספרו המאור.
- ↑ אגרות קודש (תש"מ) אגרת יט.
- ↑ אגרות קודש (תש"מ) אגרת כג.
- ↑ ראו קונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, סימן רסו, יא: "ומסתמא הרמב"ם קאי בשיטת הרי"ף רבו".
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |