בעלי התוספות

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ללא מקורות, אי דיוקים, חסר הרבה בכלל ובפרט קשר חב"די.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

בעלי התוספות הוא הכינוי לקבוצת תלמידי חכמים שחיו ופעלו במשך כמאתיים שנה בתקופת הראשונים, בעיקר בצרפת ואשכנז. בעלי התוספות מוכרים כיום בעיקר בעקבות פירושיהם על התלמוד בבלי שמתוכם נדפס פירוש ה"תוספות" בצמוד לדף הגמרא.

שיטתם

שיטת התוספות היא שיטה עיונית ופלפולית שלא כשיטתו של רש"י, שיטתו של רש"י היא להתמקד אך ורק בנושא הסוגיה הנלמדת ולא לערבב בה נושאים אחרים, אך שיטתו של תוספות היא שיטה עיונית ופלפולית, דבר שניתן לראות ביתר שאת בפירושם על הגמרא, ששם הם מקשים מגמרות אחרות ומתרצים מגמרות וממקורות שונים אחרים.

פירושם על הגמרא

כיום בכל גמרא מצויה מצוי פירוש התוספות לצד פירוש רש"י, פירוש התוספות מצוי בצד החיצוני של עמוד הגמרא, בעוד פירוש רש"י מצוי בצד הפנימי של העמוד.

בפועל בעלי התוספות כלל לא כתבו את חידושיהם בגמרא כדי לפרש אותה. פירושם על הגמרא נבע בעקבות דרך לימודם הייחודית, דרך לימודם היה כדרך הלימוד של האמוראים בישיבות נערדעא וסורא. לדרך לימוד זו יש שני מאפיינים עיקריים: המאפיין הראשון היה שיעורים כלליים של ראש הישיבה שבה משתתפים קבוצות קבוצות כל קבוצה עם הרב שלו, והמאפיין השני היה לימוד החברותות שבהם הם חזרו על השיעורים בדרך עיונית ופלפולית.

בסוף כל שיעור היו התלמידים כותבים מעין סיכום מהשיעור ואת מהלך הדברים והסוגיות של ראש הישיבה, וכך גם במהלך לימוד החברותות בבית המדרש, בבית המדרש היו התלמידים מתפלפלים ביניהם, מקשים קושיות ומתרצים תירוצים ואת כל מהלת הסוגיות היו רושמים לפניהם.

עיקר לימודם היה על פי פירושי הגמרא שנכתבו לפניהם, כדוגמת פירוש רש"י (לכן יש הרבה קושיות של בעלי התוספות עליו), וכך כל פעם שהם גמרו סוגיה הם כתבו עוד סיכום של מהלך הסוגיות והפלפולים שהם התדיינו ביניהם, וכך נוצר פירוש התוספות.

פירוש התוספות מלכתחילה לא היה פירוש על הגמרא כנ"ל, אלא היה סיכום הדיונים והשיעורים של התלמידים, זה היה השלב הראשון שבו נכתבו פירושי התוספות.

הפצת פירושם

כשהחלו להדפיס את התלמוד במהדורת דפוס שונצינו, מצאו חלק נכבד מסיכומי השיעורים והדיונים של בעלי התוספות בכתבי יד, כאשר מצא זאת אחד מעורכי התלמוד הוא צירף את סיכומיהם לגמרא במחשבה שדבר זה יטיב עם לומדי הגמרא. ומאז עוד ועוד מהדורות של התלמוד הוסיפו את פירוש התוספות למהדורות שלהם. כך נפוץ פירוש התוספות בכל מהדורות התלמוד.

מהדורות

מכיון שהיו הרבה מבעלי התוספות שכתבו לעצמם סיכומים ממהלך הדיונים בבית המדרש, יש היום הרבה מאוד מהדורות של התוספות.

פירושי התוספות הנדפסים כיום במסכתות הש"ס הם בעיקר תוספות מתלמידי רבינו פרץ, רבי אליעזר מטוך, חכמי איוורא ועוד.

בין פירושי התוספות שמצויים בידינו חוץ מאלה שנוספו לגמרא ניתן למנות את תוספות הרא"ש, תוספות רבינו פרץ, תוספות שאנץ, ועוד.

יחס חב"ד אל פירוש התוספות

בישיבות חב"ד נוהגים ללמוד ברוב שעות הנגלה גמרא לעיון, (מכונה 'עיונא') מה שהופך בדרך-כלל את הגמרא לעיונית זה לימוד התוספות.

אדמו"ר הריי"צ הורה לכמה מבוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שלימוד הגמרא שלהם צריך לכלול "איזה תוס' מלוקטים"^{[דרוש מקור]}.

הרב יואל כהן נכנס בבחרותו ליחידות אל אדמו"ר שליט"א וביקש סדר לימוד. בין הדברים אמר לו הרבי כי לימוד גמרא ללא פירוש התוספות אינו נחשב לימוד{{מקור}}.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מבעלי התוספות

(רשימה חלקית)

• ר"י הזקן
• רבינו תם
• רבינו פרץ
• מהר"ם מרוטנבורג

ראו גם

• פירוש רש"י

קישורים חיצוניים

• מנחם ברונפמן, הכירו את עולמם של תוספות, והרשב"ם - מהראשונים שבהם
• היצירה התוספותית באתר בית חב"ד