יהושע פישל שניאורסון

פרופ' שניאורסון בצעירותו

מצבתו של ר' פישל שניאורסאהן

פרופסור יהושוע פישל שניאורסון היה פרופסור לפילוסופיה, סופר ובנו של ר' שניאור זלמן מסטארדוב, נינו של אדמו"ר הצמח צדק.

בצעירותו נסחף לציונות, אך למרות זאת המשיך לשמור מצוות.

עסק במדעים. בספר הצאצאים נכתב ביחס לעיסוקו במדעים:"נכנס בשלום ויצא בשלום".

היה מקורב לאדמו"ר הריי"צ ונפגש איתו כמה פעמים, בין חסידים מקובל שע"פ הוראת רופאיו היה האדמו"ר הריי"צ משוחח עימו אודות דברים המעיקים עליו.

חיבר ספרים רבים: ביניהם ספרי היסטוריה חסידית כמו "הנופל" ו"כוחה של סנגוריה" וספרי סיפורי חסידים כמו "סיפורי התגלות חסידיים". חיבר ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות השואה, כתב מאמרים וחוברות על ההווי החסידי במבט של חסיד לשעבר כולל ביקורת נוקבת. בסך הכל ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון.

נפטר בה' סיון, ערב חג השבועות תשי"ח.

ביקורת הרבי על ספרו "סיפורי התגלות חסידיים"

כאשר שלח לרבי את ספרו "סיפורי התגלות חסידיים", קיבל תגובה צוננת במיוחד. הרבי הסביר כי בכל סיפור שאדם שומע מאחר, כאשר השומע יכתוב את הסיפור, ישאר רושם ממהותו של השומע בסיפור. ובכל אופן מסביר לו הרבי, הוא יכול לעשות "קונץ" ולכתוב בדיוק כפי ששמע. עד כאן סיכום דברי הרבי. הוי אומר - הרבי מסביר לו כי את הסיפורים החסידיים ששמע מאביו ומקורות אחרים, שיכתב בצורה בה נמצא עתה, דהיינו לא חסיד בלשון המעטה, למרות שהוא יכול לכותבם ברוח חסידית אוטנטית.

המכתב הנזכר מופיע בסוף הספר, שיצא לא מכבר במהדורה שניה, על ידי מכון חשאי בשם: "מכון כפליים".