בית המקדש – הבדלי גרסאות
עריכה מינימלית, צריך עוד הרבה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{לעריכה|לא מסודר, חסרים הסברים בסיסיים}} | ||
'''בית המקדש''' הינו בית להשראת ה[[שכינה]] ב[[עם ישראל]], אותו מחויבים ישראל לבנות ב[[הר הבית]] שב[[ירושלים]]. בית המקדש | [[תמונה:בית המקדש.jpg|left|thumb|250px|דגם הולילנד של בית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל"]] | ||
'''בית המקדש''' הינו בית להשראת ה[[שכינה]] ב[[עם ישראל]], אותו מחויבים ישראל לבנות ב[[הר הבית]] שב[[ירושלים]]. בית המקדש הוא מרכז העם היהודי, הן בתור מקום השראת ה[[שכינה]], והן בתור מקום [[עבודת ה']] המרכזי בו מקריבים את ה[[קרבנות]]. | |||
[[בית המקדש הראשון]] הוקם בשנת ב'תתקכ"ח על ידי [[שלמה המלך]] ועמד על תילו 410 שנה, עד לחורבנו בשנת ג'של"ח על ידי [[נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. [[בית המקדש השני]] הוקם לאחר שבעים שנות גלות, בשנת ג'ת"ח, על ידי עולי בבל בראשות [[עזרא]] ועמד על תילו 420 שנה, עד שנת ג'תשכ"ח או ג'תשכ"ט. מאז [[חורבן בית המקדש השני]] החלה ה[[גלות]] האחרונה, במהלכה עם ישראל [[ציפיה לגאולה|מצפה לבניית]] [[בית המקדש השלישי]]. [[מלך המשיח]] יבנה את [[בית המקדש השלישי]] ובכך יחזיר את עבודת ה[[קרבנות]] ויאפשר עולם מתוקן ועבודת השם בשלימות. | |||
== | ==מצוות בניין בית המקדש== | ||
[[קובץ:תרשים מפת בית המקדש השני.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השני]] | [[קובץ:תרשים מפת בית המקדש השני.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תרשים בית המקדש השני]] | ||
מצוות עשה מהתורה לבנות בית לה'. יש מהראשונים{{הערה|רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א ספר המצוות מצווה העשרים.}} שלמדו זאת מהפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".{{הערה|ובהלכות מלכים פרק א הלכה א הביא הפסוק:{{מקור}} "לשכנו תדרשו" ונחלקו מפרשי [[הרמב"ם]] האם למד משם מקור או ששם הביא זאת רק בנוגע לדין קדימה של הכרתת זרעו של [[עמלק]] לבנין המקדש ראה כסף משנה בהלכות בית הבחירה ובלחם משנה בהלכות מלכים ועוד.}} אולם יש מהראשונים{{הערה|סמ"ג {{מקור}}.}} שלמדו זאת מהפסוק: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם". | מצוות עשה מהתורה לבנות בית לה'. יש מהראשונים{{הערה|רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א ספר המצוות מצווה העשרים.}} שלמדו זאת מהפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".{{הערה|ובהלכות מלכים פרק א הלכה א הביא הפסוק:{{מקור}} "לשכנו תדרשו" ונחלקו מפרשי [[הרמב"ם]] האם למד משם מקור או ששם הביא זאת רק בנוגע לדין קדימה של הכרתת זרעו של [[עמלק]] לבנין המקדש ראה כסף משנה בהלכות בית הבחירה ובלחם משנה בהלכות מלכים ועוד.}} אולם יש מהראשונים{{הערה|סמ"ג {{מקור}}.}} שלמדו זאת מהפסוק: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם". | ||
ואמרו חז"ל | ואמרו חז"ל: "שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ: למנות להם [[מלך]] ולבנות בית הבחירה ולהכרית זרעו של [[עמלק]]". | ||
=== | === דיני הבנייה === | ||
[[תמונה:בית המקדש תרשים.jpg||left|thumb|250px|תרשים המקדש השני על פי שיטת ה'תפארת ישראל']] | [[תמונה:בית המקדש תרשים.jpg||left|thumb|250px|תרשים המקדש השני על פי שיטת ה'תפארת ישראל']] | ||
אין בונין את המקדש בלילה שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימין לא בלילה. ועוסקין בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים. | אין בונין את המקדש בלילה שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימין לא בלילה. ועוסקין בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים. | ||
הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר. אך אין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין. וכן אין בנין בית המקדש דוחה יום טוב | הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר. אך אין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין. וכן אין בנין בית המקדש דוחה יום טוב{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7667 רמב"ם הלכות בית הבחירה, פ"א הי"א].}}. | ||
===מטרת בית המקדש=== | ===מטרת בית המקדש=== | ||
כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות בית הבחירה א, א.}}: {{ציטוטון|[[מצוות עשה]] לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש}}. לשיטתו עיקר מטרת הבית היא כדי שבני ישראל יקריבו בו את הקרבנות, ויעלו לרגל. לכן גם לדעת [[הרמב"ם]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא ה[[מזבח]] עליו היו מקריבים את הקרבנות. | כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות בית הבחירה א, א.}}: {{ציטוטון|[[מצוות עשה]] לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש}}. לשיטתו עיקר מטרת הבית היא כדי שבני ישראל יקריבו בו את הקרבנות, ויעלו לרגל. לכן גם לדעת [[הרמב"ם]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא ה[[מזבח]] עליו היו מקריבים את הקרבנות. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
אך לאידך דעת ה[[רמב"ן]] היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת [[הרמב"ן]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא [[ארון הברית]] בו שרתה השכינה. | אך לאידך דעת ה[[רמב"ן]] היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת [[הרמב"ן]] החפץ העיקרי בבית המקדש הוא [[ארון הברית]] בו שרתה השכינה. | ||
==המשכן== | ==המשכןו בתי המקדש== | ||
===המשכן=== | |||
[[תמונה:המשכן.jpg|left|thumb|250px|ציור המשכן]] | [[תמונה:המשכן.jpg|left|thumb|250px|ציור המשכן]] | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[המשכן]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[המשכן]]}} | ||
בתחילה מקום המקדש לא היה קבוע, והיה נקרא - 'משכן' | בתחילה מקום המקדש לא היה קבוע, והיה נקרא - 'משכן'. המשכן הראשון הוקם על ידי [[משה רבינו]] במדבר. לאחר מכן כשנכנסו לארץ ישראל עבר המשכן גלגולים רבים, בתחילה כארבע עשרה שנה בגלגל, לאחר מכן בשילה שלוש מאות ששים ותשע שנה, ולאחר מכן כחמשים ושתיים שנה בנוב וגבעון. | ||
אך עדיין לא היה 'משכן שילה' - נחלה נצחית | אך עדיין לא היה 'משכן שילה' - נחלה נצחית. חז"ל אומרים על הפסוק 'כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה' - מנוחה זו שילה נחלה זה [[ירושלים]] - כלומר שהמשכן עדיין לא שימש כנחלה נצחית. | ||
בתחילה המשכן היה בנוי מיריעות וקרשים, ב'משכן שילה' קירותיו היו מאבנים, ובמקדש כולו היו עשוי מאבנים, בחסידות מוסבר שפרט זה מורה שבבית המקדש שהיה גילוי אלוקי נעלה כבר יכלו לבנות אותו מ'[[דומם]]' לעומת המשכן (בכללותו) שיכל להשפיע רק על ה'[[צומח]]' - 'קרשי המשכן', ועל ה'[[חי]]' - 'יריעות'. | בתחילה המשכן היה בנוי מיריעות וקרשים, ב'משכן שילה' קירותיו היו מאבנים, ובמקדש כולו היו עשוי מאבנים, בחסידות מוסבר שפרט זה מורה שבבית המקדש שהיה גילוי אלוקי נעלה כבר יכלו לבנות אותו מ'[[דומם]]' לעומת המשכן (בכללותו) שיכל להשפיע רק על ה'[[צומח]]' - 'קרשי המשכן', ועל ה'[[חי]]' - 'יריעות'{{הערה|תור אור תחילת פרשת ויגש.}}. | ||
==בית המקדש הראשון== | ===בית המקדש הראשון=== | ||
{{ערך מורחב|בית המקדש הראשון}} | {{ערך מורחב|בית המקדש הראשון}} | ||
מאז שנבנה הבית בירושלים נאסר להקריב קרבנות במקום אחר. | מאז שנבנה הבית בירושלים נאסר להקריב קרבנות במקום אחר. | ||
בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך, כשאת ההכנות לבנין הבית עשה דוד המלך. | בית המקדש הראשון נבנה על ידי [[שלמה המלך]], כשאת ההכנות לבנין הבית עשה [[דוד המלך]]. הוא עמד על תילו כארבע מאות ועשר שנים לאחר מכן בגלל חטאי בני ישראל נחרב הבית, על ידי מלכות בבל - נבוכדנצר מלך בבל. | ||
דרגת גילוי ה[[שכינה]] ששרתה בבית הראשון, היתה [[מלכות דאצילות]] מבלי התלבשות ב[[סדר ההשתלשלות]] בעולמות [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]{{הערה|תניא, [[ליקוטי אמרים - פרק נ"ג]].}}. | |||
===בית המקדש השני=== | |||
==בית המקדש השני== | |||
{{ערך מורחב|בית המקדש השני}} | {{ערך מורחב|בית המקדש השני}} | ||
[[תמונה:בית המקדש השני.jpg|left|thumb|250px|דגם לבנוני - של בית המקדש השני, על פי שיטת הרמב"ם]] | [[תמונה:בית המקדש השני.jpg|left|thumb|250px|דגם לבנוני - של בית המקדש השני, על פי שיטת הרמב"ם]] | ||
לאחר גלות בבל במשך שבעים שנה, | לאחר [[גלות בבל]] במשך שבעים שנה, נתן כורש מלך פרס רשות לבנות מחדש את בית המקדש. בשנת ג'ת"ח בנו עולי בבל את בית המקדש השני. | ||
בית המקדש השני לא הגיע בדרגתו לבית המקדש הראשון, הן בדרגת האלוקות והן מבחינת כמה פרטים נוספים | בית המקדש השני לא הגיע בדרגתו לבית המקדש הראשון, הן בדרגת האלוקות והן מבחינת כמה פרטים נוספים. חמשה דברים חסרו בבית שני לעומת בית ראשון, המרכזי שבהם הוא [[ארון הברית]] שבמקומו עמדה [[אבן השתיה]]. | ||
בית המקדש נחרב לאחר ארבע מאות עשרים שנה, על ידי מלכות רומי. | בית המקדש נחרב לאחר ארבע מאות עשרים שנה, בשנת ג'תשכ"ח או ג'תשכ"ט{{הערה|עבודה זרה ט, ב וברש"י ותוס' שם.}}, על ידי מלכות רומי. | ||
דרגת גילוי ה[[שכינה]] ששרתה בבית השני, היתה [[מלכות דאצילות]] דרך התלבשות ב[[סדר ההשתלשלות]] בעולמות [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]{{הערה|תניא, [[ליקוטי אמרים - פרק נ"ג]].}}. | |||
==השראת השכינה== | |||
בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה מאד, עד כדי כך, שכל עולי הרגל שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי. | בבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה מאד, עד כדי כך, שכל עולי הרגל שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי. | ||
ב[[קודש הקודשים]], אף יכלו לראות את גילוי ה[[עצמות]] של הקב"ה, בכך שבמקום זה היה [[נמנע הנמנעות]] חיבור אור של בלי גבול עם אור גבולי, בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של ארון הברית לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים. | ב[[קודש הקודשים]], אף יכלו לראות את גילוי ה[[עצמות]] של הקב"ה, בכך שבמקום זה היה [[נמנע הנמנעות]] חיבור אור של בלי גבול עם אור גבולי, בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של ארון הברית לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים. | ||
==לימוד הלכות בית המקדש== | |||
{{ערך מורחב|לימוד עניני בית הבחירה}} | |||
ה[[מדרש]] מספר על דברי הקדוש ברוך הוא ל[[יחזקאל הנביא]], לאחר שהראה לו בנבואה את צורת בית המקדש: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן | |||
|מקור=תנחומא צו, יד | |||
|תוכן=כשהקדוש ברוך הוא מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר? | |||
הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית. | |||
אמר יחזקאל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית.. וכי יכולין הן לעשות?! הניח להם עד שיעלו מן הגולה, ואחר כך אני הולך ואומר להם! | |||
אמר לו הקדוש ברוך ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל?! | |||
אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה. | |||
לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבניין הבית.}} | |||
על יסוד מדרש זה, הקובע שלימוד תורת המקדש נחשבת כעיסוק בבנייתו בפועל, עורר [[הרבי]] על חשיבות [[לימוד הלכות בית הבחירה]]. בשנת [[תשל"ו]] תיקן הרבי ללמוד מענייני בית המקדש שב[[ספר יחזקאל]], [[מסכת מידות]] והלכות בית הבחירה [[משנה תורה לרמב"ם|ברמב"ם]], בימי [[בין המצרים]] בהם אירע [[חורבן בית המקדש|החורבן]], וכך לתקן את החורבן{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=494 שיחות קודש תשל"ו ח"ב ע' 483]. הובא בתרגום לעברית בקובץ '[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYUlvQ2NZeUVCVjg יהפכו לששון ולשמחה]', ע' 14.}}. בשנים מאוחרות יותר הרחיב הרבי את ההוראה גם לשאר ימות השנה{{הערה|ראה למשל דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סעיף ט"ו. ועוד.}}. | |||
==מפת המקדש של הרבי== | ==מפת המקדש של הרבי== | ||
בשנת תש"ג הכין הרבי [[מפת בית המקדש|מפה]] של בית המקדש על מנת להוציאו לאור{{הערה|איגרות-קודש חלק א איגרת צו}}, חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62934 עיון במפה ובחידושים שניתן ללמוד ממנה], הרב אורי ליפש}} | בשנת תש"ג הכין הרבי [[מפת בית המקדש|מפה]] של בית המקדש על מנת להוציאו לאור{{הערה|איגרות-קודש חלק א איגרת צו}}, חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62934 עיון במפה ובחידושים שניתן ללמוד ממנה], הרב אורי ליפש}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||