ניגון ע' (תקעו בחודש): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
לרוב, מושר ניגון זה בפי ה[[חסידים]] עם המילים "תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל". | לרוב, מושר ניגון זה בפי ה[[חסידים]] עם המילים "תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל". | ||
ההסבר לכך הוא, כאשר חזרו החסידים משהותם אצל הרבי המהר"ש ונפגשו עם חסידי קאפוסט | ההסבר לכך הוא, כאשר חזרו החסידים משהותם אצל הרבי המהר"ש ונפגשו עם חסידי קאפוסט ביקשו מהם (הקאפוסטער'ס) שיחזורו מה ששמעו בליובאוויטש (כמובן בכדי ללעוג על 'פשטותם' של מאמרי חב"ד ליובאוויטש). החסידים לא חזרו את המאמרים אבל את הדיבור המתחיל של המאמרים של [[ראש השנה]] ו[[שבת תשובה]] הם חזרו עם הניגון הזה שמבטא את כיוונה של ליובאוויטש ואת השוני בינה לבין קאפוסט בעבודה וכו'. | ||
ניגון זה הוא ניגון ע' ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון ע' ב[[ספר הניגונים]]. | ||
גרסה מ־23:52, 5 ביולי 2020
ישנם ריבוי ניגונים לראש השנה המלאים רגש וספוגים מהתבוננות המוח והתפעלות הלב, המושרים בפי חסידי חב"ד מידי שבת בשבתו.
כידוע, לא הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו פיוטים רבים לזמירות שבת בהיות שהחסידים מנצלים את סעודות השבת להתוועדות רעים ונגינת ניגוני חב"ד בצוותא. אמנם, לא נודע בבירור שורש ומקור כל ניגונים אלו אך יש בידינו את הניגונים עצמם.
לרוב, מושר ניגון זה בפי החסידים עם המילים "תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל". ההסבר לכך הוא, כאשר חזרו החסידים משהותם אצל הרבי המהר"ש ונפגשו עם חסידי קאפוסט ביקשו מהם (הקאפוסטער'ס) שיחזורו מה ששמעו בליובאוויטש (כמובן בכדי ללעוג על 'פשטותם' של מאמרי חב"ד ליובאוויטש). החסידים לא חזרו את המאמרים אבל את הדיבור המתחיל של המאמרים של ראש השנה ושבת תשובה הם חזרו עם הניגון הזה שמבטא את כיוונה של ליובאוויטש ואת השוני בינה לבין קאפוסט בעבודה וכו'.
ניגון זה הוא ניגון ע' בספר הניגונים.