שלמה זלקינד לנדרס: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים" ב־"קטגוריה:אישים ברמת גן") |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:לנדרס, שלמה}} | {{מיון רגיל:לנדרס, שלמה}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים ברמת גן]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]] | [[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סנהדריה]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סנהדריה]] | ||
גרסה מ־23:43, 5 ביולי 2020
הרב שלמה זלקינד לַנדרֶס (י"ג בתשרי תר"ל, 1869 – י"ט בחשוון תשכ"ג, 1962) היה חסיד חב"ד ששימש כרבה הראשון של רמת גן, וכן כיהן ברבנות בעיירות אבוליץ, קרוצ'ה, ובבני ברק, והיה זקן רבני ארץ ישראל שזכה להוקרה והערכה רבה מתושבי עירו.
תולדות חיים
נולד בי"ג תשרי תר"ל, באיהומן בפלך מינסק שברוסיה הלבנה, לאביו הרב חיים לנדרס ששימש כרב העיירה. מצד אמו היה נכדו של ר' ישראל יואל שץ, ומצד אביו התייחס לשל"ה הקדוש.
בצעירותו למד בבית אצל אביו עד גיל 9, ולאחר מכן גלה למקום תורה על אף גילו הצעיר, ונדד בין ישיבות שונות עד שהגיע לישיבת וולוז'ין שם למד במשך שלוש שנים ונמנה על ראשוני התלמידים וקיבל תורה מפי הנצי"ב מוולוז'ין וחתנו ר' חיים מבריסק, בעקבות לימודיו בישיבת וולוז'ין, ושילב באישיותו את החינוך החסידי-חב"די והחינוך של דרך הישיבות הליטאיות. הוסמך לרבנות, ואף קיבל סמיכה לשמש כשוחט ובודק.
בשנת תרנ"ב בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת פרומה דבורה, בת הרב אברהם הכהן אהרונסון מלאדי[1], וקיבל תורה מפי הגאון הליטאי ר' יצחק אלחנן ספקטור, שימש תקופה קצרה כראש ישיבה בבברויסק.
בשדה הרבנות
בשנת תרס"א התמנה לרב בעיר אבוליץ שבפלך מוהילוב, וכעבור אחת עשרה שנים עבר לכהן כרבה של קרוצ'ה הסמוכה, כממלא מקומו של חותנו שנפטר באותה שעה.
בשנות מלחמת העולם הראשונה סייע לפליטים היהודים שהגיעו לאזורו, ובשנת תרפ"ב בהיותו בן 52, עלה לארץ ישראל. שימש כרב ושוחט במושבה בת שלמה שבמורדות הגרמל, וכעבור זמן עבר לתל אביב ושימש כמזכירו של הרב הראשי בן-ציון מאיר חי עוזיאל. לאחר עלותו לארץ נמנה על חוגי המזרחי, וכך שילב באישיותו גוונים רבים.
בי"ג בתמוז תרפ"ו התמנה לרבה הראשון של רמת גן, שבאותה שנה הוכרה כמועצה מקומית[2]. במשך שלוש שנים, בין השנים תרפ"ח – תרצ"א כיהן גם כרבה של בני ברק הסמוכה[3]. כמו כן שימש במשך תקופה כרבה של שכונת בורוכוב, שבגבעתיים.
על אף ששילב באישיותו גוונים רבים, נותר נאמן למסורה החב"דית, הקפיד לומר מידי יום את שיעור התהילים היומי, וכן נהג בהנהגות חב"דיות נוספות.
כיהן בתפקידו כרבה הראשי של רמת גן שלושים ושש שנים, עד פטירתו בגיל 93, באור ליום ו', י"ט בחשוון תשכ"ג.
בצוואתו הורה שלא יאמרו אחרי מיטתו הספדים, כמנהג חסידי חב"ד, ועל אף שהלוייתו התקיימה ביום שישי חורפי, השתתפו בה אלפים מבני העיר ורבים מהם אף נסעו אחר מיטתו לירושלים, בה נטמן בבית העלמין בסנהדריה.
משפחתו
- בנו, ישראל יואל - נרצח בשנת תרע"ט בקייב בידי פורעים מקומיים, כנופיות דניקין
- בתו מרת שרה קרימיילובסקי
- בתו מרת ריבה ליובה
הערות שוליים
- ↑ אחיו של הרב שלמה אהרונסון, מגדולי חסידי קאפוסט, ורבה של קייב ומאוחר יותר בתל אביב, ושל מרת שינא בלומה חורגין, אמו של החסיד ר' איצ'ה חורגין.
- ↑ חמש שנים לאחר שהוקמה כמושבה חקלאית.
- ↑ רבה הראשון של המושבה בני ברק, הרב אריה מרדכי רבינוביץ, פרש מתפקידו ועבר להתגורר בירושלים ובני ברק נותרה בלי רב. בעקבות זאת הוחלט למנות את רבה של רמת גן הסמוכה כממלא מקום עד שיימצא רב חדש.