חיים אליהו גלוכובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:קהילת חב"ד קרית אתא: אישים" ב־"קטגוריה:אישים קרית אתא") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים קרית אתא" ב־"קטגוריה:אישים בקרית אתא") |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]] | [[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:אישים בקרית אתא]] | ||
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בית שמש: אישים]] | [[קטגוריה:קהילת חב"ד בית שמש: אישים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גלוכובסקי]] | [[קטגוריה:משפחת גלוכובסקי]] | ||
גרסה מ־12:34, 5 ביולי 2020
הרב חיים אליהו גלוכובסקי (יליד שנת תשד"מ, 1984) הוא אחראי אגף המקוואות בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, ורב קהילת חב"ד ברמת בית שמש ג'. כיהן בעבר כר"מ בישיבת 'מאור מנחם' ברחובות, כראש כולל חב"ד "תורה שלמה" משלוחי הרבי ומשפיע בקהילת חב"ד בקרית אתא.
תולדות חיים
נולד בל' ניסן תשד"מ לאביו הרב מנחם מענדל גלוכובסקי רב קהילת חב"ד ברחובות,סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ומשלוחי הרבי לארץ הקודש ולאמו מרת רחל. בשעת הברית, נקרא בשם חיים אליהו על שם סבו מצד אמו הרב חיים אליהו מישולובין.
בצעירותו, למד בישיבת תומכי תמימים מאור מנחם רחובות וחסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ולאחר לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', הוסמך לרבנות.
בשנת תשס"ז בא בקשרי השידוכין עם רעייתו חנה פעלא, בת הרב אברהם מנחם מנדל וכטר מנחלת הר חב"ד ולאחר החתונה התיישב ברחובות ושימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים 'מאור מנחם' בעיר, ובמקביל השתלם בלימודי הוראה במסגרת בית מדרש להוראה ומשפט בראשות הרב מאיר אהרון.
בשנת תשע"ד הוסמך על ידי הרבנים הראשיים לישראל וקיבל תעודת כושר לרב עיר.
עם הקמת מכון תורה שלימה, התמנה כראש הכולל מטעם המכון בקרית אתא, עבר להתגורר במקום, ושימש כאחד משלוחי הרבי בעיר ונמנה על משפיעי הקהילה החב"דית המקומית. במקביל, החל לשמש כאחראי אגף המקוואות בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
בשנת תשע"ו התקיימו בחירות בקהילת חב"ד ברמת בית שמש ג' לתפקיד רב בית הכנסת החב"די, והוא נבחר ברוב קולות לשמש בתפקיד[1]..
הערות שוליים
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו. הבחירות התקיימו בצורה שבה חברי הקהילה היו צריכים להצביע נגד או בעד הרב, וההצבעה התקיימה באמצעות האימייל כך שהיה ניתן לדעת בדיוק מה הצביע כל אחד מחברי הקהילה. אופן בחירות זה הוביל לביקורת פנימית שקטה על אופי הבחירות.