מרדכי הצדיק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעריכה}} | {{בעריכה}} | ||
רבי מרדכי הצדיק היה מתלמדיו הראשונים של הבעש"ט | רבי מרדכי הצדיק היה מתלמדיו הראשונים של הבעש"ט. | ||
[[המכתב הארוך]] של הרבי הריי"צ לבתו הרבנית חיה מושקא נוסב ברובו עליו. | |||
הרבי הריי"צ מספר על רבי מרדכי בכמה הזדמניות, ומהם בשני מכתבים שהגיעו לידנו ומכנה אותו כא' מהשלושה שעליהם "הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה". | |||
וכך הוא כותב באגרת מח' תמוז תרצ"ט: | |||
"שלשה אנשים תלמידי ישיבת סמארגאן אשר היו הראשונים שהביאו תורתו והדרכתו של מורינו הבעש"ט נ"ע בשנת תק"י-י"ב בערך ברוסיא הלבנה, ואחד מהם הי' ר' מרדכי נ"ע אשר הוא הי' הראשון ביניהם אשר לסיבה מן הסיבות הלך לחבל וואהלין ושם שמע את שמע מורנו הבעש"ט נ"ע והלך למעזיבוז... | |||
דברי קדש מורנו הבעש"ט נ"ע עשו רושם אדיר על הר' מרדכי ויעזוב את מעזיבוז וילך לחפש את העילויים ר' ישכר דוב ור' חיים חבריו מלפנים בישיבת סמארגאן להודיעם את הדרך החדשה אשר קיבל בבית מדרשו של מורנו הבעש"ט נ"ע ואחר נדודים רבים מצא אותם ומהם – מהשלשה אלה – הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה". | |||
במכתב הארוך מתאר הרבי הקודם באריכות את החלקים של שני חבריו של רבי יששכר בער לחסידות, אך החלק של התקרבות רבי יששכר בער לא הגיע לידנו. | |||
הרבי סיפר<ref>להוסיף הממ</ref>: החסיד ר' מרדכי מהאָראָדאָק<ref>ראה סה"ש תרצ"ו ע' 123. תרח"ץ ע' 268.</ref> נולד לאחרי כו"כ שנים שהוריו לא זכו לפרי בטן, עד שאביו קיבל ברכה מר' מרדכי הצדיק – מהצדיקים הנסתרים – שיוולד לו בן זכר, וצוה עליו לקראו בשם מרדכי, על שמו, עם היותו בחיים חיותו בעלמא דין. ר' מרדכי הנ"ל הי' מנכבדי החסידים של אדמו"ר האמצעי, ואדמו"ר האמצעי מינהו להיות משפיע בעיר האָראָדאָק. | |||
גרסה מ־23:15, 3 ביולי 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבי מרדכי הצדיק היה מתלמדיו הראשונים של הבעש"ט.
המכתב הארוך של הרבי הריי"צ לבתו הרבנית חיה מושקא נוסב ברובו עליו.
הרבי הריי"צ מספר על רבי מרדכי בכמה הזדמניות, ומהם בשני מכתבים שהגיעו לידנו ומכנה אותו כא' מהשלושה שעליהם "הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".
וכך הוא כותב באגרת מח' תמוז תרצ"ט:
"שלשה אנשים תלמידי ישיבת סמארגאן אשר היו הראשונים שהביאו תורתו והדרכתו של מורינו הבעש"ט נ"ע בשנת תק"י-י"ב בערך ברוסיא הלבנה, ואחד מהם הי' ר' מרדכי נ"ע אשר הוא הי' הראשון ביניהם אשר לסיבה מן הסיבות הלך לחבל וואהלין ושם שמע את שמע מורנו הבעש"ט נ"ע והלך למעזיבוז... דברי קדש מורנו הבעש"ט נ"ע עשו רושם אדיר על הר' מרדכי ויעזוב את מעזיבוז וילך לחפש את העילויים ר' ישכר דוב ור' חיים חבריו מלפנים בישיבת סמארגאן להודיעם את הדרך החדשה אשר קיבל בבית מדרשו של מורנו הבעש"ט נ"ע ואחר נדודים רבים מצא אותם ומהם – מהשלשה אלה – הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".
במכתב הארוך מתאר הרבי הקודם באריכות את החלקים של שני חבריו של רבי יששכר בער לחסידות, אך החלק של התקרבות רבי יששכר בער לא הגיע לידנו.
הרבי סיפר[1]: החסיד ר' מרדכי מהאָראָדאָק[2] נולד לאחרי כו"כ שנים שהוריו לא זכו לפרי בטן, עד שאביו קיבל ברכה מר' מרדכי הצדיק – מהצדיקים הנסתרים – שיוולד לו בן זכר, וצוה עליו לקראו בשם מרדכי, על שמו, עם היותו בחיים חיותו בעלמא דין. ר' מרדכי הנ"ל הי' מנכבדי החסידים של אדמו"ר האמצעי, ואדמו"ר האמצעי מינהו להיות משפיע בעיר האָראָדאָק.