איטר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:איטר יד ימינו.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|[[בנימין נתניהו]] כותב אות בספר התורה לאחדות ישראל בידו השמאלית]] | [[קובץ:איטר יד ימינו.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|[[בנימין נתניהו]] כותב אות בספר התורה לאחדות ישראל בידו השמאלית]] | ||
'''איטר יד ימינו''' או '''שמאלי''' הוא אדם שכוחו רב יותר בידו השמאלית ואת רוב השימושים הדורשים דיוק ככתיבה וכדומה הוא מבצע ביד שמאל. | '''איטר יד ימינו''' או '''שמאלי''' הוא אדם שכוחו רב יותר בידו השמאלית ואת רוב השימושים הדורשים דיוק ככתיבה וכדומה הוא מבצע ביד שמאל. זאת בשונה מרוב בני האדם ה'ימניים'. | ||
לאיטר יש דינים מיוחדים | ==האיטר בהלכה== | ||
לאיטר יש דינים מיוחדים ב[[הלכה]] והשלכה מעשית הנוגעת לכמה [[מצוות]] ומהם: | |||
#[[הנחת תפילין]] - איור מניח תפילין ביד ימין בשונה מהימנים שמניח בשמאל. | |||
#מצוות הנוגעות לכתיבה (כגון כתיבת סת"ם, כתיבת גט ואיסור כתיבה בשבת) - כתיבת האיטר היא רק בשמאל. אם כתב סת"ם או גט בימינו או שכתב בשבת בימינו אין הדבר נחשב ככתיבה. | |||
#עבודה ב[[בית המקדש]]. | |||
#הַזָּאַת [[מצורע]]. | |||
בשאר המצוות המעשיות כגון: קביעת [[מזוזה]], נטילת כוס של ברכה, [[נטילת לולב]], הסיבה בליל הסדר וסדר נטילת הידיים, אין משמעות לעובדת הגדרת האדם איטר; אף שלחלק מהדעות הגדרות אלו משפיעות. | |||
ההגדרות לקביעת האיטר: | |||
[[רש"י]] סובר שהדבר מוגדר על ידי היד שכוחה רב יותר; כאשר הרא"ש ואחרים פירשו שיד חזקה אין הכוונה שכוחה רב יותר, אלא שהאדם מבצע ביד זו את רוב הפעולות היום-יומיות. ב[[שולחן ערוך]] נפסק שפעולת הכתיבה היא המגדירה את היד השלטת, כך שאדם הכותב בידו הימנית, אף אם ידו השמאלית חזקה יותר לא מוגדר על ידי ההלכה כאיטר. | |||
==איטר רגל== | |||
בנוסף ל'איטר יד' יש גם יחס בהלכה ל'איטר רגל' כפי שרש"י מגדירו: | |||
"כשמהלך עוקר רגל השמאל תחילה, מה שאין דרך בני אדם כך". | |||
לדבר יש השלכה מעשית לכמה מצוות ומהם מצוות [[חליצה]]. | |||
==ראו גם== | |||
*[[דיני איטר (ספר)]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה מ־20:24, 3 ביולי 2020
איטר יד ימינו או שמאלי הוא אדם שכוחו רב יותר בידו השמאלית ואת רוב השימושים הדורשים דיוק ככתיבה וכדומה הוא מבצע ביד שמאל. זאת בשונה מרוב בני האדם ה'ימניים'.
האיטר בהלכה
לאיטר יש דינים מיוחדים בהלכה והשלכה מעשית הנוגעת לכמה מצוות ומהם:
- הנחת תפילין - איור מניח תפילין ביד ימין בשונה מהימנים שמניח בשמאל.
- מצוות הנוגעות לכתיבה (כגון כתיבת סת"ם, כתיבת גט ואיסור כתיבה בשבת) - כתיבת האיטר היא רק בשמאל. אם כתב סת"ם או גט בימינו או שכתב בשבת בימינו אין הדבר נחשב ככתיבה.
- עבודה בבית המקדש.
- הַזָּאַת מצורע.
בשאר המצוות המעשיות כגון: קביעת מזוזה, נטילת כוס של ברכה, נטילת לולב, הסיבה בליל הסדר וסדר נטילת הידיים, אין משמעות לעובדת הגדרת האדם איטר; אף שלחלק מהדעות הגדרות אלו משפיעות.
ההגדרות לקביעת האיטר: רש"י סובר שהדבר מוגדר על ידי היד שכוחה רב יותר; כאשר הרא"ש ואחרים פירשו שיד חזקה אין הכוונה שכוחה רב יותר, אלא שהאדם מבצע ביד זו את רוב הפעולות היום-יומיות. בשולחן ערוך נפסק שפעולת הכתיבה היא המגדירה את היד השלטת, כך שאדם הכותב בידו הימנית, אף אם ידו השמאלית חזקה יותר לא מוגדר על ידי ההלכה כאיטר.
איטר רגל
בנוסף ל'איטר יד' יש גם יחס בהלכה ל'איטר רגל' כפי שרש"י מגדירו:
"כשמהלך עוקר רגל השמאל תחילה, מה שאין דרך בני אדם כך".
לדבר יש השלכה מעשית לכמה מצוות ומהם מצוות חליצה.