הלכה למשה מסיני – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ספר '''עין יעקב''' הוא חיבור המאסף את מרבית האגדות המצויות ב[[תלמוד הבבלי]] וב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
+הרב '''עקיבא סודרי''' הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי בניו דלהי, שב[[הודו]].
-חובר על ידי רבי יעקב בן חביב, שהספיק לכתוב רק שני חלקים של הספר, על [[סדר זרעים]] ו[[סדר מועד]] ונפטר באמצע עבודתו. הספר הושלם בידי בנו, רבי לוי בן חביב, הרלב"ח.
+==תולדות חיים==
+הרב סודרי נולד ב[[ירושלים]] והתחנך במוסדות חב״ד המקומיים.
+בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] וב[[ישיבה גדולה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]], ובשנת [[תשס"ז]] למד בבית המדרש של [[הרבי]] במסגרת ה[[קבוצה]].
-[[רבותינו נשיאנו]] עודדו מאוד את לימוד ה"עין יעקב". החל מ[[אדמו"ר הזקן]] שהורה לרבים: "בין מנחה למעריב כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה שהיא אגדה שבספר ע"י [=עין יעקב] שרוב סודות התורה גנוזין בה{{הערה|אגרת הקדש סימן כג.}}".
+התחתן עם מרת חיה מושקא, בת שליח הרבי ל[[בית דגן]] הרב שמואל גרומך.
-וכן הורה [[אדמו"ר האמצעי]] "וגם יעשו עת מיוחד .. מלבד שיעורין הקצובין ללימוד תנ"ך ומדרשי רז"ל כמו עין יעקב{{הערה|הקדמה לשולחן ערוך רבינו הזקן}}".
-[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, שאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר לו ש"לחסידים מלפנים היתה קביעות בחוק לימודם .. שנוסף על השיעורים במשניות, עמוד גמרא ותניא, היו גם לומדים פסקא ב"עין יעקב"{{הערה|
-ספר השיחות תש"ד עמוד 101. וכן (שם עמוד 98) – שכהקדמה ללימוד תניא יש לעשות קביעות בכל יום ללמוד "עין יעקב".}}".
-[[הרבי]] התבטא על לימוד העין יעקב "לימוד הכי נעלה{{הערה|אגרות קודש כרך כג עמוד רנה
+בשנת [[תשע"ג]] נסעו באופן זמני למלא את מקומם של השלוחים בניו דלהי הרב [[שמואל שארף]] ומשפחתו שנסעו לארץ הקודש, למטרת הארכת הויזה להודו. באותה תקופה התרחשו מתקפות טילים באיזור הדרום, ובראש חודש כסלו פגע בבית משפחת שארף שב[[נחלת הר חב"ד]] טיל גראד שנורה מעזה. הטיל פצע את הרב שמואל ואת ילדיו ונטל את חיי אשתו, השם יקום דמה.
-}}".
-והפליא במעלת העין יעקב שנלמד על ידי אנשים רבים, ובמיוחד על-ידי אנשים פשוטים, שפשטותם קשורה בפשיטות העצמות אין סוף{{הערה|שיחת כ"א אדר תשמ"ח – נאמרה בעת סיום השלושים להסתלקות הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע (ספר השיחות תשמ"ח כרך א' עמוד 307):
-"לימוד "עין יעקב" על-ידי אנשים פשוטים שאינם שייכים ללימוד דף היומי, הלכה יומית, וכיוצא בזה..."
+לאחר האירוע המצער החליטו הרב עקיבא ורעייתו על פי תשובות שקיבלו מהרבי באמצעות ה[[אגרות קודש]] להישאר בניו דלהי ולהמשיך את השליחות במקום.
-ובהערה 17:
+הרב סודרי מנהל כיום ביד רמה את הבית חב"ד הוותיק ביותר בהודו{{הערה|הוקם על ידי הרב נחמן נחמנסון בתשנ..}}, שנמצא בלב ה"מיין בזאר", המקום בו פותח כל מטייל את מסעו בהודו וממנו הוא שב הביתה בסיומו. הבית חב"ד בדלהי את השער לכל הבית חב"ד בהודו. מידי  יום עוברים בבית חב"ד כמאה ישראלים ויותר, הבית חב"ד פתוח כל ימות השנה.
-"...שפשיטות העצמות מתגלה בפשיטות דאיש פשוט."}}.
+הרב סודרי, שנמצא בשליחות בעיר המרכזית - ניו דלהי, מגיש סיוע לכל הבתי חב"ד הפזורים בהודו. בית חב"ד ניו דלהי מקיים שחיטה כשרה המיועדת גם עבור בתי חב״ד נוספים.
-==דפוסי הספר==
-הספר הודפס לראשונה לאחר פטירתו של המחבר, בסלוניקי בבית הדפוס של דון יהודה גדליה בשנת ה'רע"ו. ולאחר מכן ב[[ונציה]] בשנת ה'ש"ו. בעקבות הפולמוס סביב התלמוד שהתקיים ב[[איטליה]] בסביבות שנת ה'שט"ז, הכריזה ה[[אינקויזיציה]] של ונציה על ה"עין יעקב" כספר אשר יש בו דברי כפירה והספר נידון לשריפה יחד עם עותקים של התלמוד הבבלי והירושלמי. כעבור עשר שנים בשנת ה'שכ"ו הותר להוציא את הספר לאור בשנית אולם שמו שונה ל"עין ישראל". בשם זה החיבור המשיך לראות אור במספר מהדורות. אחת ממהדורות אלו היא המהדורה שראתה אור בשני כרכים בקרקוב בדפוס יצחק בן אהרון מפרוסיץ, בין השנים ה'שמ"ז לה'שנ"א. מהדורה זו הנגישה למעשה את יצירתו של רבי יעקב בן חביב לציבור הלמדנים שישב במרחב האשכנזי-פולני.
-לאורך השנים החיבור ראה אור בעשרות מהדורות, שזכו לתפוצה רחבה הן בקרב בני ישיבות ולמדנים והן בקרב ה"עמך". בקהילות רבות התייסדה "חבורת עין יעקב", הלומדים בספר לימוד יומי ברבים.
-=== תרגומים ===
-החיבור "עין יעקב" תורגם ל[[אידיש]] על ידי יוסף מאיר יעבץ ונדפס בהוצאת "בית מסחר ספרים ירושלים" בניו יורק. התרגום הראשון ל[[אנגלית]] נעשה על ידי הרב שמואל צבי גליק ונדפס בשנת 1916 בארצות הברית. ובהמשך לשפות נוספות.
-== מבנה החיבור ==
-את החיבור ערך המחבר לפי סדר מסכתות התלמוד, כשהוא מכנס אל חיבורו את כל האגדות המופיעות בתלמוד, ומשמיט את כל הנושאים ההלכתיים שנידונו בו. בחיבורו הביא המחבר את לשון הגמרא ופירושי הראשונים שהיו לפניו כדוגמת: [[רש"י]], [[בעלי התוספות]], [[ר"ן|רבינו ניסים]], [[רשב"א]]  ו[[ריטב"א]]. לצידם הוסיף המחבר גם פירוש משלו, שנקרא בשם פירוש "הכותב". במהדורות מאוחרות יותר נוספו ל"עין יעקב" גם פירושו של [[המהרש"א]] - "חידושי אגדות", וכן מפתחות, הפניות ומראי מקומות לספרות המקראית והמדרשית.
-== מיוחדות חיבור הספר והשפעתו על הפרשנות לספרות האגדה ==
-"עין יעקב" הוא החיבור הראשון בספרות התורנית המודפסת המאגד את אגדות התלמוד כגוף ידע עצמאי. החיבור מסודר על פי סדר המסכתות והדפים, בשונה מספרות הדרשות והמוסר, המפרשות אגדות רבות אולם הן בנויות על פי נושאים או פרשיות השבוע ולא מתייחסות לאגדה כגוף ידע העומד בזכות עצמו, אלא ככלי עזר לביסוסם של רעיונות מוסרים או מחשבתיים. התפיסה הרואה את האגדה כגוף ידע הראוי לפרשנות עצמאית באה לידי ביטוי דווקא בשני חיבורים של יוצרים מהמרחב הפולני-אשכנזי שהושפעו רבות מה"עין יעקב". החיבור "דרש משה" לרבי משה מפיזענץ שראה אור בקרוב בשנת ה'שמ"ט, וחיבורו של רבי שמואל אידילש ([[המהרש"א]]), "חידושי אגדות" (לובלין, ה'שפ"ח).
-== הנוסח בחיבור ==
-נוסח התלמוד המובא ב"עין יעקב" שונה לפעמים מהנוסח בדפוסי התלמודי הנפוצים, ישנם מאמרי חז"ל שמופיעים רק בנוסח התלמוד בעין יעקב. בספר דקדוקי סופרים ציין בצורה שיטתית לשינויים. כמו כן בנוסח פירוש רש"י ותוספות המופיעים בספר, ישנם לעיתים שינויים מנוסח פירוש רש"י ותוספות המודפס בתלמוד.
-בשיחותיו של [[הרבי]] מוצאים אנו ציטוטים ממאמרי חז"ל שאינם נמצאים תמיד בש"ס שלפנינו, אלא בגרסת העין יעקב{{הערה|דוגמאות:
-א. ברכות ה, ריש עמוד א: [לעולם ירגיז אדם יצר-טוב על יצר-הרע] יזכיר לו יום המיתה.
-ב. ברכות יו"ד, סוף עמוד א: בהדי כבשי דרחמנא למה לך.
-ג. שבת קה, א: אנא נפשי כתבית יהבית.
-ד. בבא בתרא טז, א: יורד ומסטין עולה ומקטרג.
-ה. סוטה סג, א: גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא.}},
-וכן דיונים והתייחסויות לגירסאות העין יעקב{{הערה|בהדרנים על מסכת תענית ומכות ('הדרנים על הש"ס' כרך א' עמוד קלב ואילך; כרך ב' עמוד שלח ואילך) ובריבוי שיחות נוספות (ראה לדוגמא לקוטי שיחות כרך ל' עמוד 223 הערה 3. ועוד).}}.
-בשיחות רבות צויין: "ראה בארוכה מפרשי (הש"ס ו) העין יעקב".
-הרבי קבע שבעניין של אגדתא יש להעדיף את גירסת העין יעקב ואילו בעניין הלכתי יש להעדיף את גירסת הגמרא{{הערה|לקוטי שיחות כרך כד עמוד 57 הערה 12; (מקור הדברים בהרחבה – התוועדויות תשמ"ג כרך ד' עמוד 1866):
-"ומסתבר לומר, שבעניין של אגדתא יש להעדיף גירסת העין יעקב. כי נוסף על השייכים ללימוד כל הגמרא – התווספו גם לומדי האגדה, ומכיוון שרוב לומדי האגדה הוא בעין יעקב (כמנהג ישראל), הנוסחאות שבו מבוררות יותר, על דרך מה שכתב הרשב"א (שו"ת המיוחסות להרמב"ן סימן צ"ו) בנוגע לריבוי השיבושים בנוסחאות הירושלמי מפני "מעוט השגחת הלומדים בו"."
-אך בספר 'הדרנים על הרמב"ם וש"ס' (עמוד ז הערה 31) נאמר:
-"ועל-פי הידוע שמדרש וגמרא הלכה כגמרא (ראה אנציק' תלמודית ערך הלכה סעיף ה, ושם-נסמן) יש לומר על דרך זה גם בנוגע לעין יעקב (אגדה שבתורה) וגמרא, שיש להכריע כגירסת הגמרא – שהמחול לצדיקים הוא לנשמות בגופים..."
-ומקורו בשיחת כ' מנחם אב תשכ"א (תורת מנחם כרך לא עמוד 176)}}.
-==לימוד על ידי נשים==
-כהרבי דיבר{{הערה|בשבת פרשת אמור תש"נ (אות ז, ספר השיחות תש"נ  כרך ב, עמוד 459)}} בנוגע ללימוד התורה על ידי נשים, קרא להוסיף בשיעורי תורה "הן בהלכות הצריכות להן, והן בעוד עניני תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר, כמו לימוד "עין יעקב" אגדות שבתורה שמושכות לבו של אדם".
-==קישורים חיצוניים==
-* "עין יעקב" באתר HebrewBooks: [http://hebrewbooks.org/44593 חלק ראשון], [http://hebrewbooks.org/44566 חלק שני], [http://hebrewbooks.org/45077 חלק שלישי], [http://hebrewbooks.org/45927 חלק רביעי]
-*
-[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9275&CategoryID=1705 יחס רבותינו נשיאנו ל"עין יעקב".]
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:סודרי, עקיבא}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:שלוחים במזרח הרחוק]]
+[[קטגוריה:קבוצה תשס"ז]]