אגרת הגאולה – הבדלי גרסאות

א' מחב"ד (שיחה | תרומות)
א' מחב"ד (שיחה | תרומות)
שורה 20: שורה 20:
בספר [[שבחי הבעש"ט]] הוצאת הרב [[יהושע מונדשיין]] בנספחים, משווה את שלושת הנוסחאות שיש בידנו מהאגרת.
בספר [[שבחי הבעש"ט]] הוצאת הרב [[יהושע מונדשיין]] בנספחים, משווה את שלושת הנוסחאות שיש בידנו מהאגרת.


לראשונה נדפסה האגרת בספור [[בן פורת יוסף]] אשר ברשותו נמצא גוף המכתב,
לראשונה נדפסה האגרת בספר [[בן פורת יוסף]] של הרב [[יעקב יוסף כ"ץ]], אשר ברשותו נמצא גוף המכתב.


בתשנת תרפ"ג הדפיס הרב דוד פרענקיל בלבבו את ספרו [[מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו" ובו נוסח שונה ממכתב זה, נופסו בו משפטים חשובים מחד גיסא והחסרת קטעים מאידך גיסא. הדפסת נוסח זה הביא לידי דיון רחב<ref>ראה  סיני כרך סז, עמ' קכ-קלט, כרך סח, עמ' קצח-ר.</ref> בין החוקרים בתולדות הבעש"ט בין אברהם חיים רובינשטיין,שטען שהכתב יד שפרסם פרנקיל הוא מזויף, לבין מרדכי שרגא באומינגר<ref>מאמר אגרות רבנו ישראל בעל שם טוב וחתנו רבי יחיאל מיכל לרבי אברהם גרשון מקיטוב, בתוך: סיני, כרך עא, ניסן-אייר תשל"ב, עמ' רמח-רסט.</ref>, שאינו מסתבר שזייפן יוסיף ויוריד קטעים מהאגרת המקורית ומכורח לומר שזה כתב יד אחר של הבעש"ט.
בתשנת תרפ"ג הדפיס הרב דוד פרענקיל בלבבו את ספרו [[מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו]] ובו נוסח שונה ממכתב זה, נוספו בו משפטים חשובים מחד גיסא והחסרת קטעים מאידך גיסא. הדפסת נוסח זה הביא לידי דיון רחב<ref>ראה  סיני כרך סז, עמ' קכ-קלט, כרך סח, עמ' קצח-ר.</ref> בין החוקרים בתולדות הבעש"ט בין אברהם חיים רובינשטיין,שטען שהכתב יד שפרסם פרנקיל הוא מזויף, לבין מרדכי שרגא באומינגר<ref>מאמר אגרות רבנו ישראל בעל שם טוב וחתנו רבי יחיאל מיכל לרבי אברהם גרשון מקיטוב, בתוך: סיני, כרך עא, ניסן-אייר תשל"ב, עמ' רמח-רסט.</ref>, שאינו מסתבר שזייפן יוסיף ויוריד קטעים מהאגרת המקורית ומוכרח לומר שזה כתב יד אחר של הבעש"ט.


ובשנים האחרונות הגיע כתב יד חדש משנת תקל"ו, עם נוסח נוסף של האגרת וסיפור עליית נשמה של הבעש"ט.
ובשנים האחרונות הגיע כתב יד חדש משנת תקל"ו, עם נוסח נוסף של האגרת וסיפור עליית נשמה של הבעש"ט.


הרב מונדשיין משתדל להוכיח מהשינויים, שיש בידנו את האגרת הראשונה והשניה של הבעל שם טוב, ומישהו מהמדפיס בספר בן פורת יוסף, צרף את שני האגרות לאחת.
הרב מונדשיין משתדל להוכיח מהשינויים, שיש בידנו את האגרת הראשונה והשניה של הבעל שם טוב, ומישהו מהמדפיס בספר [[בן פורת יוסף]], צרף את שני האגרות לאחת.


להעיר שבחלק מהמדורות של הספר [[כתר שם טוב]], נפדסה האגרת בהשמטות.
להעיר שבחלק מהמהדורות של הספר [[כתר שם טוב]], נדפדה האגרת בהשמטות.






===חשיבות האגרת===
===חשיבות האגרת===
כאמור, האגרת השנית לא הגיע לתעודתה אלא נותרה בידי השליח להולכתה הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה. לימים, בשנת תקמ"א, פרסם הרה"ק מפולנאה את האגרת מכתב ידו הקדושה של הבעש"ט  בספרו "בן פורת יוסף", כמו שנכתב בשער הספר "וגם נדפס בספר הזה אגרת הנשלח לארץ הקדושה מהרב ר' ישראל בעש"ט הנ"ל לגיסו החסיד המפורסם מורנו גרשון קוטוור מכמה ענייני פלאים". ומשם נפוצה אגרת מופלאה זו בכל תפוצות ישראל. וכמו שכתב בהקדמה לאגרת "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".
כאמור, האגרת השנית לא הגיע לתעודתה אלא נותרה בידי השליח רבי יעקב יוסף מפולנאה. בשנת תקמ"א, פרסם הרה"ק מפולנאה את האגרת מכתב ידו הקדושה של הבעש"ט  בספרו "בן פורת יוסף", כמו שנכתב בשער הספר "וגם נדפס בספר הזה אגרת הנשלח לארץ הקדושה מהרב ר' ישראל בעש"ט הנ"ל לגיסו החסיד המפורסם מורנו גרשון קוטוור מכמה ענייני פלאים". ומשם נפוצה אגרת מופלאה זו בכל תפוצות ישראל. וכמו שכתב בהקדמה לאגרת "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".
אגרת זו היא אגרת הבעש"ט היחידה שנדפסה בשנים קדמוניות על ידי תלמדיו הקרובים וכן נזכרה ונתבארה על ידי נכדו-תלמידו של הבעש"ט, הרה"ק רבי משה אפרים מסדילקאוו זיע"א  – בספרו "דגל מחנה אפרים" (פרשת בשלח).  
 
וכן מסופר בשם השרף ר' אורי מסטרעליסק זיע"א ש"אגרת זו היית אצל הרב הצדיק [הר"מ] הנסכיז'י ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפלין ממש". ובה מרומז קץ הגאולה.
אגרת זו היא אגרת הבעש"ט היחידה שנדפסה בשנים קדמוניות על ידי תלמדיו הקרובים וכן נזכרה ונתבארה על ידי נכדו-הבעש"ט, רבי משה אפרים מסדילקאוו – בספרו "[[דגל מחנה אפרים]]<ref>פרשת בשלח.</ref>".  
 
וכן מסופר בשם השרף ר' [[אורי מסטרעליסק]]<ref>אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות הרה"ק רבי אורי השרף מסטרעליסק.</ref> ש"אגרת זו היית אצל הרב [[מרדכי מנשכיז]] ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפלין ממש. ובה מרומז קץ הגאולה.
 
גם מהטרחה המרובה שהשקיע מורנו הבעש"ט בכתיבתה ושליחתה של אגרת זו אל גיסו, והצער שהי' לו על שלא הגיעה לידי גיסו, וכתבה שוב, מוכח עד כמה היו הדברים חשובים ויסודיים בעיני ק'. ואכן יש לאגרת זו חשיבות מיוחדת וחיבה יתירה אצל תלמידיו ומעתיקי שמועתו, והיא משמשת מאז ועד היום כאחד מאבני היסוד של תורת החסידות.  
גם מהטרחה המרובה שהשקיע מורנו הבעש"ט בכתיבתה ושליחתה של אגרת זו אל גיסו, והצער שהי' לו על שלא הגיעה לידי גיסו, וכתבה שוב, מוכח עד כמה היו הדברים חשובים ויסודיים בעיני ק'. ואכן יש לאגרת זו חשיבות מיוחדת וחיבה יתירה אצל תלמידיו ומעתיקי שמועתו, והיא משמשת מאז ועד היום כאחד מאבני היסוד של תורת החסידות.  
ויהי רצון מאת ה' ית' שכעת, לאחר שמעינות תורת החסידות שיסד הבעש"ט הק' כבר נפוצו בכל קצוי תבל במידה גדולה ועצומה, בכל האופנים ובריבוי ביאורים ובשפות שונות, ובודאי כבר נתקיים מענה מלך המשיח על שאלת הבעש"ט "אימת קאתי מר": "בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה" - נזכה לאתי מר, מלכא משיחא, בקרוב ממש.
 


==="כשיתגלה תורתיך ויפוצו מעינותיך חוצה"====
==="כשיתגלה תורתיך ויפוצו מעינותיך חוצה"====
מתוך הספר הק' "[[דגל מחנה אפרים]]"<ref> (פרשת בשלח)</ref>
"ובני ישראל יוצאים ביד רמה". ותרגומו "ובני ישראל נפקין בריש גלי"...
או יאמר, על פי מה שאמר הרב הקדוש המפורסם מוהר״ר ליפא מחמעלניק, ועל דרך דאיתא באגרת הקודש של אדוני אבי זקני זללה״ה, הנדפס בספר הקדוש של הרב מפולנאי ע״ה, ששאל למשיח, "אימתי אתי מר", והשיב, "כשיתגלה תורתיך ויפוצו מעינותיך חוצה", עיין שם.
וזה יש לומר שמרומז בפסוק: "ובני ישראל יוצאים - מן הגלות - בריש גלי":
ברי״ש – ראשי תיבות ר׳בי י׳שראל ב׳על ש׳ם
גלי – היינו כשיתגלה תורתו ויפוצו מעינותיו, אז יפקון מן גלותא.
והבן.


===לימוד האגרת כהנחת תפלין===
עוד שמעתי משם מורי [הרה"צ רבי אורי השרף מסטרעליסק] ז"ל שסיפר משם הצדיק [רבי מרדכי] מנישכיז [זצ"ל], שאותו האגרת ששלח ר"י בעש"ט לארץ הקדושה לגיסו הרב ר' גרשון ז"ל מקיטוב, והוא נדפס בספר "פורת יוסף", אותו האגרת היה חיוב אצל הצדיק מנישחיז ללמדה בכל יום לא יגרע, כמו הנחת תפילין ממש.
ואמר שמה שאיתא שם באותה האגרת שלמד ג' שמות ולא הזכיר מה הם השמות שלמד, אבל באמת הם רמוזים באותו האגרת בהעלם ואפשר לידע על ידיהם קץ הגאולה:.
(אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות הרה"ק רבי אורי השרף מסטרעליסק זיע"א)




שורה 59: שורה 51:
דאָס איז מתאים מיט דעם וואָס מען האָט געזאָגט דעם בעש"ט ז"ל, [ווען] אז ער האָט געפרעגט [מלך המשיח] אימתי קאתי מר, [ונענה:] לכשיפוצו מעיינותיך חוצה...  
דאָס איז מתאים מיט דעם וואָס מען האָט געזאָגט דעם בעש"ט ז"ל, [ווען] אז ער האָט געפרעגט [מלך המשיח] אימתי קאתי מר, [ונענה:] לכשיפוצו מעיינותיך חוצה...  
איז דאָך משמע אז חסידות איז געגעבן געוואָרען, אז אַלע וואָס זיינען אפילו [נאָך] ניט קיין מזוככים, וואָס דאָס הייסט דאָך "חוצה", זאלען קענען פאַרשטיין אלקות.
איז דאָך משמע אז חסידות איז געגעבן געוואָרען, אז אַלע וואָס זיינען אפילו [נאָך] ניט קיין מזוככים, וואָס דאָס הייסט דאָך "חוצה", זאלען קענען פאַרשטיין אלקות.
===גירסאות שונות של האגרת===


==דער בעש"ט האט געוויינט אויף דעם==
==דער בעש"ט האט געוויינט אויף דעם==