י' במנחם אב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הגהה) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
*ב'קצ"ז - [[יששכר]] בן [[יעקב אבינו]] ו[[לאה]], נולד. | *ב'קצ"ז - [[יששכר]] בן [[יעקב אבינו]] ו[[לאה]], נולד. | ||
*ב'שי"ח - יששכר בן יעקב אבינו ולאה, נפטר. | *ב'שי"ח - יששכר בן יעקב אבינו ולאה, נפטר. | ||
*ג'של"ח - סיום [[חורבן בית ראשון]] והגליית שארית העם על ידי נבוזראדן. | *ג'של"ח - סיום [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]] והגליית שארית העם על ידי נבוזראדן. | ||
*רנ"ח - יהודי פורטוגל מגורשים מארצם בפקודם המלך מנואל. | *רנ"ח - יהודי פורטוגל מגורשים מארצם בפקודם המלך מנואל. | ||
*[[תשס"ה]] - ביצוע תכנית '[[ההתנתקות]]' - גירוש יהודי חבל עזה (גוש קטיף) וצפון ה[[שומרון]]. | *[[תשס"ה]] - ביצוע תכנית '[[ההתנתקות]]' - גירוש יהודי חבל עזה (גוש קטיף) וצפון ה[[שומרון]]. | ||
גרסה מ־05:37, 27 במאי 2020
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י' באב היום העשירי בחודש מנחם אב ועד חצות נוהגים חלק ממנהגי אבילות. כשתשעה באב חל בשבת נדחית התענית ליום זה.
אירועים ביהדות
- א'תרנו - נח פתח את חלון התיבה ושלח את העורב[1].
- ב'קצ"ז - יששכר בן יעקב אבינו ולאה, נולד.
- ב'שי"ח - יששכר בן יעקב אבינו ולאה, נפטר.
- ג'של"ח - סיום חורבן בית ראשון והגליית שארית העם על ידי נבוזראדן.
- רנ"ח - יהודי פורטוגל מגורשים מארצם בפקודם המלך מנואל.
- תשס"ה - ביצוע תכנית 'ההתנתקות' - גירוש יהודי חבל עזה (גוש קטיף) וצפון השומרון.
ימי חב"ד
נולדו
נפטרו
- תרס"ז - הרב יהודה לייב מנוחין - ראש כולל חב"ד בארץ הקודש.
- ת"ש - הרב אליהו מיכל היילפרין, סופר ואיש הגות, מאנשי חב"ד בירושלים.
| הפתגם היומי - י' במנחם אב - מלוח היום יום |
|---|
| מסיפורי אדוני אבי זקני מורי ורבי: א) מתחלה היה אגרת הקודש "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כולי", ואחרי אשר אמר רבינו הגדול שלש פעמים - בליאזנא - המאמר "כמים הפנים" גו' כפירוש רש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בהחסידים מדות טובות. ב) ווען דער רבי וואלט ניט געשטעלט די דריי ווערטער "במדת אמת ליעקב" - באגרת הקודש קטנתי - וואלט ער געהאט נאך פופציג טויזענט חסידים, אבער דער רבי מאנט מדת אמת.
תרגום מאידיש: א) מתחלה היה אגרת הקודש "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כולי", ואחרי אשר אמר רבינו הגדול שלש פעמים - בליאזנא - המאמר "כמים הפנים" גו' כפירוש רש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בהחסידים מדות טובות. ב) אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" - באגרת הקודש קטנתי - היה לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת. |
הערות שוליים
- ↑ לשיטת הרמב"ן