לקוטי שיחות – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אויפעפענען (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנים האחרונות (החל מחורף [[תשל"ח]]) זכינו שהרבי [[מוגה|הגיה]], לעתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות שבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, החלו להדפיס אותם בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]]). | בשנים האחרונות (החל מחורף [[תשל"ח]]) זכינו שהרבי [[מוגה|הגיה]], לעתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות שבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, החלו להדפיס אותם בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]]). | ||
בשנים קודמות היה גם כרך אחד שיוחד ל"לקוטי שיחות על ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". אך בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הנ"ל הכללית. | בשנים קודמות היה גם כרך אחד שיוחד ל"לקוטי שיחות על ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". אך בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הנ"ל הכללית. | ||
בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים. | בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
שנת [[תשכ"ג]], היתה שנת הק"ן ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], הרבי עשה [[שטורעם]] גדול למעלת שנה זו, ושוב היתה התעוררות מחודשת להפצת השיחות. הרבי המשיך להגיה את השיחות, (אלו נקבצו בשני הכרכים ג-ד של לקוטי שיחות). לאחר מכן היתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות. | שנת [[תשכ"ג]], היתה שנת הק"ן ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], הרבי עשה [[שטורעם]] גדול למעלת שנה זו, ושוב היתה התעוררות מחודשת להפצת השיחות. הרבי המשיך להגיה את השיחות, (אלו נקבצו בשני הכרכים ג-ד של לקוטי שיחות). לאחר מכן היתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות. | ||
ארבעת הכרכים הראשונים נערכו על ידי הרב אליהו חיים קרליבך והרב [[אוריאל צימער]] ונדפסו על ידי [[צא"ח]] ב[[ארה"ב]] ואחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[ועד להפצת שיחות]], ורק אחרי שנדפסו ארבעת הכרכים הם קיבלו את השם 'לקוטי שיחות' כשקודם לכן הם נקראו 'רעיונות לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'. | ארבעת הכרכים הראשונים נערכו על ידי הרב [[אליהו חיים קרליבך]] והרב [[אוריאל צימער]] ונדפסו על ידי [[צא"ח]] ב[[ארה"ב]] ואחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[ועד להפצת שיחות]], ורק אחרי שנדפסו ארבעת הכרכים הם קיבלו את השם 'לקוטי שיחות' כשקודם לכן הם נקראו 'רעיונות לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'. | ||
לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], החל הרבי [[התוועדות|להתוועד]] בכל שבת ולהקדיש בכל [[התוועדות]] שיחה מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. בתקופה ההיא (משבת נח ועד שבת וישלח) הגיה הרבי מדי שבוע את כל ההתוועדות. | לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], החל הרבי [[התוועדות|להתוועד]] בכל שבת ולהקדיש בכל [[התוועדות]] שיחה מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. בתקופה ההיא (משבת נח ועד שבת וישלח) הגיה הרבי מדי שבוע את כל ההתוועדות. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
הליקוט האחרון אותו הגיה הרבי היה לקראת שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, והוא נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187. ליקוט זה מסתיים באופן סימלי במילים: "להאיר את העולם". | הליקוט האחרון אותו הגיה הרבי היה לקראת שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, והוא נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187. ליקוט זה מסתיים באופן סימלי במילים: "להאיר את העולם". | ||
יחד עם זה ישנם מספר שיחות מוגהות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו{{הערה|כגון | יחד עם זה ישנם מספר שיחות מוגהות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו{{הערה|כגון רוב ההדרנים על הש"ס, ועוד.}}. | ||
בפי [[חסיד]]ים מקובל, (ויש אומרים שמ[[הרבי]] עצמו היו התייחסויות לכך) שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת וה[[חסיד]]ית. הרב [[יואל כהן]] מכנה חלקים אלו: 'שולחן ערוך של הרבי'. | בפי [[חסיד]]ים מקובל, (ויש אומרים שמ[[הרבי]] עצמו היו התייחסויות לכך) שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת וה[[חסיד]]ית. הרב [[יואל כהן]] מכנה חלקים אלו: 'שולחן ערוך של הרבי'. | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
* [[ועד להפצת שיחות]]. | * [[ועד להפצת שיחות]]. | ||
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]. | * [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]. | ||
* [[אוצר לקוטי שיחות]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*אליהו מאיר אליטוב, '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, [[תשע"ב]]. | *אליהו מאיר אליטוב, '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, [[תשע"ב]]. | ||