דרך חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:


כתיקון על חטאים מסוימים הורה הרבי לאחד ללמוד את אחד עשרה פרקים הראשונים של הספר וללמוד אותם עד שידעם בעל פה{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ח ב'תקעד.}}.
כתיקון על חטאים מסוימים הורה הרבי לאחד ללמוד את אחד עשרה פרקים הראשונים של הספר וללמוד אותם עד שידעם בעל פה{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ח ב'תקעד.}}.
==הוצאת הספר==
הספר נדפס לראשונה בשנת תקע"ט ב[[קאפוסט]], ומהדורה באותיות מרובעות נדפסה ב[[ז'יטומיר]] ב[[תרכ"ג]]. צילום מהוצאת [[ז'יטומיר]] הוציא [[הרבי]] ב[[תשט"ו]], בתוספת מפתחות, הערות וציונים.
בשנת [[תשס"ב]] הודפס הספר בתוספת קיצורים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] (בתחלה על ששת הפרקים הראשונים, ובהוצאת [[תשס"ז]] - עד פרק יז), ביאור מר' [[הלל מפאריטש]] על ההקדמה, ליקוט שיחות מרבותינו נשיאינו על-דבר הספר, וציונים מהמוציאים-לאור. ההוספות נערכו ע"י הרב [[גבריאל שפירא]], והרב [[אליהו מטוסוב]]. בשנת [[תשע"ג]] נסדר הספר מחדש באותיות בהירות.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־22:55, 17 במאי 2020

שער הספר, דפוס קפוסט, תרע"ט

דרך חיים הוא ספר מוסרי שנתחבר על ידי אדמו"ר האמצעי, המבאר ענייני תשובה וחומרת החטאים. הספר נחשב כחלק שלישי מהספר שערי תשובה.

היו חסידים, כשרק היו רואים ספר זו היו מתעלפים, כאשר נזכרו בחומרת העניינים המבוארים בו.

הרבי [1] המליץ ללמוד בספר בחודש אלול כחלק מעבודת התשובה.

אחד התאונן בפני הרבי[2] שמרגיש בעצמו עצבות ויאוש וכו' ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי:

ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת העצבות וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמו שכתוב פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין השגחה פרטית אשר השי"ת שהוא עצם הטוב משגיח על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהיה הצינור פתוח והוא על ידי ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים.

כתיקון על חטאים מסוימים הורה הרבי לאחד ללמוד את אחד עשרה פרקים הראשונים של הספר וללמוד אותם עד שידעם בעל פה[3].

הוצאת הספר

הספר נדפס לראשונה בשנת תקע"ט בקאפוסט, ומהדורה באותיות מרובעות נדפסה בז'יטומיר בתרכ"ג. צילום מהוצאת ז'יטומיר הוציא הרבי בתשט"ו, בתוספת מפתחות, הערות וציונים.

בשנת תשס"ב הודפס הספר בתוספת קיצורים מאדמו"ר הריי"צ (בתחלה על ששת הפרקים הראשונים, ובהוצאת תשס"ז - עד פרק יז), ביאור מר' הלל מפאריטש על ההקדמה, ליקוט שיחות מרבותינו נשיאינו על-דבר הספר, וציונים מהמוציאים-לאור. ההוספות נערכו ע"י הרב גבריאל שפירא, והרב אליהו מטוסוב. בשנת תשע"ג נסדר הספר מחדש באותיות בהירות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לקוטי-שיחות חלק ב, עמ' 632. אגרות קודש כרך יא ג'תשפב.
  2. אגרות קודש כרך י ב'תתקצו.
  3. אגרות קודש כרך ח ב'תקעד.