הברה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''הברה''' הוא כינוי לצורת הגיית האותיות והניקוד בלשון הקודש. ישנם כמה סוגי הברו...") |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (עדיין מלא שגיאות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==ההבדלים בין ההברות== | ==ההבדלים בין ההברות== | ||
בימינו, | בימינו, איננו יודעים באיזו מן ההברות ניתנה [[תורה]] ל[[ישראל]], ואף לא איזו הברה היתה בזמן ה[[גמרא]].<ref>ראה לדוג' [[מאירי]] [[מסכת ברכות]] ט"ו, ב. שיתכן שבזמן הגמרא היה ביטוי '''פּ''' ו'''פ''' שווה.</ref>. אולם נעשו נסיונות להתחקות אחר השפה הקרובה ביותר. | ||
ההברה הנחשבת כהקרובה ביותר היא ההברה התימנית. כיון ויש הטוענים הקהילה במקום לא עברה [[גלות|גלויות]] רבות ולכן לא הושפעו רבות מהברות [[אומות העולם]], כמו כן בנוגע לפועל יש בהברה התימנית הרבה יותר הבלדים בין התנועות. | ההברה הנחשבת כהקרובה ביותר היא ההברה התימנית. כיון ויש הטוענים הקהילה במקום לא עברה [[גלות|גלויות]] רבות ולכן לא הושפעו רבות מהברות [[אומות העולם]], כמו כן בנוגע לפועל יש בהברה התימנית הרבה יותר הבלדים בין התנועות. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
{{תבנית:הברה}} | {{תבנית:הברה}} | ||
==ההברה בחב"ד== | ==ההברה בחב"ד== | ||
ההברה הנפוצה אצל [[חסידי חב"ד]] היא | ההברה הנפוצה אצל [[חסידי חב"ד]] היא האשכנזית. במכתב משנת [[תש"ז]] כותב [[הרבי]] שההברה במוסדות [[בית רבקה]] היא אשכנזית.<ref>אגרות קודש כרך ב אגרת רס"ו.</ref> | ||
אולם, כשהתחילה פעולת חב"ד ב[[ארץ ישראל]], נעשה שימוש גם בהברה המודרנית. במכתב משנת [[תשי"ד]] מסביר הרבי כי זה מאילוצי השעה, כיון ורבים מהעם מבינים רק הברה זו, | אולם, כשהתחילה פעולת חב"ד ב[[ארץ ישראל]], נעשה שימוש גם בהברה המודרנית. במכתב משנת [[תשי"ד]] מסביר הרבי כי זה מאילוצי השעה, כיון ורבים מהעם מבינים רק הברה זו, אין זמן לחכות עד שילמדו ההברה המתאימה.<ref> [[אגרות קודש]] כרך ח אגרת ב'רמט.</ref> | ||
על השאלה האם ניתן לחזור דא"ח בהברה ספרדית, ענה הרבי בחיוב.<ref>[[אגרות קודש]] כרך י אגרת ב'תתקס"ט.</ref> | על השאלה האם ניתן לחזור דא"ח בהברה ספרדית, ענה הרבי בחיוב.<ref>[[אגרות קודש]] כרך י אגרת ב'תתקס"ט.</ref> | ||
גרסה מ־09:58, 13 במאי 2020
הברה הוא כינוי לצורת הגיית האותיות והניקוד בלשון הקודש.
ישנם כמה סוגי הברות נפוצות. ובניהם: הברה אשכנזית, ספרדית, תימנית, חסידית ומודרנית.
ההבדלים בין ההברות
בימינו, איננו יודעים באיזו מן ההברות ניתנה תורה לישראל, ואף לא איזו הברה היתה בזמן הגמרא.[1]. אולם נעשו נסיונות להתחקות אחר השפה הקרובה ביותר.
ההברה הנחשבת כהקרובה ביותר היא ההברה התימנית. כיון ויש הטוענים הקהילה במקום לא עברה גלויות רבות ולכן לא הושפעו רבות מהברות אומות העולם, כמו כן בנוגע לפועל יש בהברה התימנית הרבה יותר הבלדים בין התנועות.
לגבי הברת חב"ד - שאצלם נפוצה ההברה האשכנזית - כותב הרבי: "אף שנוסח חב"ד הוא המובחר - אינו שייך לענין הברה.". כלומר אף שסידור אדמו"ר הזקן הוא הסידור המובחר בדקדוקו, אין זה אומר שיש מעלה בהברה הנהוגה בקהל חב"ד.
| השוואה בין הברות בלשון הקודש | |||
| הברה אשכנזית | הברה ספרדית | הברה תימנית | |
| תנועות | שבע | חמש | שש |
| עיצורים לועיים | לא התקיימו | חלקית | התקיימו |
| עיצורים נחציים | לא התקיימו | חלקית | התקיימו |
| ביצוע כפול של בג"ד כפ"ת | בכפ"ת(ג) | בכ"פ(ג) | בג"ד כפ"ת |
| שווא נע | לא התקיים | תנועת e | לפי העיצור שאחריו |
| דגש חזק | לא התקיים | התקיים | התקיים |
| הטעמה | מלעילית | דקדוקית | דקדוקית |
ההברה בחב"ד
ההברה הנפוצה אצל חסידי חב"ד היא האשכנזית. במכתב משנת תש"ז כותב הרבי שההברה במוסדות בית רבקה היא אשכנזית.[2]
אולם, כשהתחילה פעולת חב"ד בארץ ישראל, נעשה שימוש גם בהברה המודרנית. במכתב משנת תשי"ד מסביר הרבי כי זה מאילוצי השעה, כיון ורבים מהעם מבינים רק הברה זו, אין זמן לחכות עד שילמדו ההברה המתאימה.[3]
על השאלה האם ניתן לחזור דא"ח בהברה ספרדית, ענה הרבי בחיוב.[4]
שינוי הברה
על פי דברי הרבי, אין לשנות מהברה להברה[5]. אמנם, יש להקפיד שכל התפילה תהא בהברה אחת. [6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ראה לדוג' מאירי מסכת ברכות ט"ו, ב. שיתכן שבזמן הגמרא היה ביטוי פּ ופ שווה.
- ↑ אגרות קודש כרך ב אגרת רס"ו.
- ↑ אגרות קודש כרך ח אגרת ב'רמט.
- ↑ אגרות קודש כרך י אגרת ב'תתקס"ט.
- ↑ אגרות קודש כרך כ אגרת ז'תס"ב.
- ↑ אגרות קודש כרך כ אגרת ז'תרע"ז
| שפות | |
|---|---|
|