ספר תורה הכללי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-בשנת [[תשמ"ב]] הכריז הרבי על כתיבת '''ספר תורה כללי''' לכלל בני ישראל לשמירה והצלה, על פי הפסוק "בעת ההיא ימלט עמך כל הכתוב בספר". בתחילת ההתעוררות נכתבו מספר ספרי תורה ברחבי העולם, וכיום עומד בראשות הועד לכתיבת ספרי התורה שליח הרבי בקריות, הרב [[משה שמואל אוירכמן]].
+'''ספר תורה כללי''' הם ספרי תורה רבים שנכתבו עבור כל עם ישראל, לאור קריאתו של הרבי לאחד עם ישראל ע"י אותיות בספר תורה.
-==היסטוריה==
+==ראשית המבצע==
-הרבי הורה שלכל אחד תיכתב אות לפי מנהגו - תימן חב"ד ספרד אשכנז וכו'.
+ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ב]] [סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל שלאחר בר מצוה. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של [[ראש השנה]] הרחיב הרבי בפרטי התכנית, ש[[תלמידי התמימים]] ישתתפו בראשונה בכתיבת ספר התורה{{הערה|"לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"}}, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.
-לאחר שכמה מוסדות - בראשות [[בית רבקה]] החלו לכתוב ספרי תורה כאלה - הורה [[הרבי]] שאך ורק מי שהתחיל - ימשיך. ואלו שלא התחילו שלא יכתבו היות והמטרה היא לאחד כמה שיותר יהודים בספר התורה ולא להיפך.
+הרבי הוסיף בשיחה זו שניתן לכתוב את ספרי התורה לפי מנהג העדה - כל אחד לפי מנהגו, בצורת כתיבה של מנהגי חב"ד, אשכנז, ספרד, תימן וכו'.
-בשנת [[תשמ"ב]] הוקם בארץ הקודש הוועד לכתיבת ספר התורה. את האחריות להפעלת הועד נטל הרב [[משה שמואל אוירכמן]] מנהל בתי חב"ד חב"ד בקריות, שקיבל עידודים ומענות ישירות מהרבי בקשר לכתיבת ספרי התורה. לאחר שסיימו את הספר הראשון, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם ב[[ל"ג בעומר]] במירון, שאל הרב אוירכמן את הרבי האם להמשיך לכתוב ספרי תורה נוספים. הרבי השיב: "ובתנאי שלא יפסיק כל זמן שישנו יהודי א' שאין לו אות בספר התורה".
+במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש"ג]]{{הערה|'יו"ר ועד הפועל של מרכז ישיבות תומכי תמימים'}} בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.
-נכון לשנת [[תש"פ]] אוחזים בכתיבת ספר התורה השמיני שנכתב על ידי הועד, לצד ארבעה ספרי תורה שנכתבו על ידי מוסדות 'בית רבקה' בקראון הייטס.
+כמו"כ הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר{{הערה|כמו המחיר של []אות בספר התורה של ילדי ישראל]], אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.
-==הוראות הרבי==
+בנוגע לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו ע"י מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.
-הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך השתדלות נפשית, שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/596262/ חשיפה: על מה כתב הרבי "השתדלות נפשית"?].}}.
-לאורך שנת [[תשמ"ב]] הדגיש הרבי פרטים רבים אודות הספר תורה, ביניהם:
+על אף הערות הרבי על החלטות הנהלת המבצע - לא ביטל הרבי את החלטותיהם והשאיר בידם את ההחלטה הפרטית{{הערה|"כמובן מצידי רק ההצעה בכללותה, פרטי' שייך לההנהלה. וגם הנ"ל כתבתי לגודל פשטות הענינים".}}.
-*יש לדאוג שלכל יהודי - אף אלו שבעולם האמת - וכולל נשים וילדים (- בנוסף לס"ת המיוחד לילדי ישראל) - יהיה אות בס"ת הכללי, אין כל הגבלה על כמות האותיות וכל אחד יכול לרכוש כמה שחפץ, גם במידה ורכש אותיות בס"ת הכללי בעבר.
-*סכום הקניה אינו קבוע{{הערה|בשונה מה[[אות בספר התורה של ילדי ישראל]] שהרבי קבע את מחירו בכל העולם לשווה ערך לסכום של 1$.}}, וכל אחד יתן כפי נדבת ליבו.
-*גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות.
-בשנת תשמ"ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש"אף שלא הוזכר עניין זה - ס"ת הכללים" - ב[[התוועדות]] שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל"פשט'לאך" ו"פירושים" כו', שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם". יש לציין רק, שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך גם לאחרי שנת תשמ"ה".
-== פרטי הוועד ==
+==התפשטות המבצע==
+כפי שהוזכר הרבי מסר את האחריות לכתיבת ספר התורה לאחדות נשי ובנות ישראל ל[[בית רבקה]], שהחלו בכתיבת הספר ב[[ו' תשרי]]. את מעגל המשתתפים הרחיב הרבי לכל אלו ה"מסייעים" לבית רבקה, גם כאלו שמסייעים בקניית האות. ואכן מוסדות בית רבקה ברחבי העולם ובעיקר בארץ הקודש{{הערה|בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב [[שמואל חפר]] שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך]].}} רשמו יהודים כמספר האותיות בספר התורה בתקופת זמן של חצי שנה, וסיימו את ספר התורה ב[[ד' ניסן]]{{הערה|התכנון המקורי היה לסיים את ספר התורה ב[[י"א ניסן]] יום הולדתו ה'''80''' של הרבי שחל בשנו זו ביום ראשון המתאים לחגיגות ב[[ארה"ב]], אך הרבי שלל תכנון זה מצד הסיבה שספר התורה קובע 'ברכה' לעצמו, ולכן נקבע הסיום ליום ראשון שבוע קודם - ד' ניסן.}}.
+בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר התורה. את האחריות להפעלת הועד נטלו הרבנים [[שמואל פרומר]], [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], ו[[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[זושא וילימובסקי]], ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב"ד]]. לאחר שסיימו את הספר הראשון, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם ב[[ל"ג בעומר]] במירון, שאל הרב אוירכמן את הרבי האם להמשיך לכתוב ספרי תורה נוספים. הרבי השיב: "ובתנאי שימשיכו לכתוב ספרי תורה כל זמן שישנו יהודי א' שאין לו אות בספר התורה".
+בד' תשרי - למחרת התחלת כתיבת ספר התורה הראשון - דיווח הרב דוד רסקין לרבי על מקומות נוספים ברחבי העולם שהודיעו להם על המבצע. כמענה אמר לו הרבי שבמקומות רבים הבינו שעליהם לכתוב ספר תורה לעצמם. ומכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדות המתעסקות כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו. כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים מרכזיים שהמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד של ישיבות תומכי תמימים בראשות הרב דוד רסקין, הוועד של מוסדות בית רבקה בראשות הרב לימא מינקוביץ' בארה"ב והרב [[שמואל חפר]] באה"ק, והוועד של אה"ק בראשות שלוחי הרבי ל[[חיפה]] והקריות.
+יוצאים מן הכלל היו ספרי תורה מיוחדים, כמו [[ספר התורה לחיילי צה"ל]] אותו יזם הרבי בעצמו, ספר התורה של שלוחי הרבי ב[[קליפורניה]] בראשות הרב [[שלמה קונין]], ספר התורה לעולי רוסיה וספר התורה לקהילת הספרדים בארגון [[בית חב"ד]] בנתיבות.
+בשנת תשמ"ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש"אף שלא הוזכר עניין זה - ס"ת הכללים" - ב[[התוועדות]] שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל"פשט'לאך" ו"פירושים" כו', שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם". יש לציין רק, שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ"ה.
+נכון לשנת [[תש"פ]] נכתבו כעשרים וחמשה ספרי תורה {{הערה|שבעה מתוכם ע"י הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.}}.
+==הוראות מיוחדות==
+הוראה מיוחדת היתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס"ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו ב[[שואה]].
+אין כל הגבלה על כמות האותיות וכל אחד יכול לרכוש כמה שחפץ, גם במידה ורכש אותיות בס"ת הכללי בעבר.
+גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"א, ע' 274.}}.
+==השתתפות גדולי ישראל במבצע==
+גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את  קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.
+רבי [[ישראל אבוחצירא]] כתב לכל קהילת הספרדים{{הערה|ב'בלאנק' של מוסדות 'בית ישראל'.}}  מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב"ד בנתיבות לקהילות הספרדים.
+בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה"ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו"ר אגודת הרבנים בארה"ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב"ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב העכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב פנחס טייץ - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת "ישיבה יוניברסיטי" ורבים נוספים.
+גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב [[אליהו בקשי דורון]] - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו"ר מפיטסבורג, הגרי"א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ"ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קרית אליהו, הרב אברהם גודין - רבה של מירון .הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה"ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף" - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.
+יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה"ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קרית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}.
+==התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע==
+לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי ב[[ד' תשרי]] תשמ"ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון{{הערה|באות ב' מהמילה '''בראשית''' זיכו את הרבי ובאות ר' - זיכו את ה[[חיה מושקא שניאורסון|רבנית]].}} זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות {{הערה|יצויין כי למרות העידוד הבלתי פוסק לכתיבת ספרי התורה, הרבי לא הסכים לכך שיכתבו על המעיל של ספר התורה שהוא לזכות הרבי והרבנית.}}.
+בליל ערב יום הכיפורים דיבר הרבי לחסידים באופן נדיר, וביקש שכל אחד ישתדל לרכוש עוד אות בספר התורה "לעצמו, לבני ביתו ולמכיריו עוד לפני יום הכיפורים, '''ואפילו לכאלה שאין לו אפשרות לשוחח עמם'''".
+ב[[י"א תשרי]] תשמ"ב - מספר ימים לאחר תחילת המבצע - כתב הרבי [[מכתב כללי]] הקורא "לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" לקנות אות בספר התורה.
+הרבי ביקש מהועד לכתיבת ספר התורה הכללי של בית רבקה שיכתבו לו מידי יום שישי דו"ח על כמות הנרשמים, ובפרשה בה אוחזים בספר התורה.
+למחרת סיום ספר התורה הראשון ביום ראשון [[כ"ט טבת]] תשמ"ב, ערך הרבי התוועדות מיוחדת ב[[770]] ביום שני ראש חודש שבט לרגל המאורע, ובה דיבר באריכות בגודל המעלה שבענין זה.
+בשמחת תורה תשמ"ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.
+בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב"ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].
+==התבטאויות מיוחדות==
+בכל שנת תשמ"ב, ואף ברובה של שנת [[תשמ"ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.
+הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן "בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה"{{הערה|ט"ו אב תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2010.}}.
+כמו"כ הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך '''השתדלות נפשית''', שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/596262/ חשיפה: על מה כתב הרבי "השתדלות נפשית"?].}}.
-הוועד לכתיבת ס"ת לאחדות ישראל, ת. ד. 770 [[קרית מוצקין]].
+הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''"בזריזות"''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר"ח אלול תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ע' 2115}}.
-טל' 04-8738124.
+ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''"המבצע המיוחד לדורנו זה"'''{{הערה|ט"ו שבט תשמ"ב}}, '''"המבצע הפנימי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1698.}}, '''"ענין הכי כללי והכי פרטי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2114.}}, '''"מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר"'''{{הערה|התוועדיות תשמ"ג ח"ג ע' 1284.}} ועוד.
-דוא"ל: info@sefertora.org
+== פרטי הוועד ==
+הוועד לכתיבת ס"ת לאחדות ישראל, ת. ד. 770 קרית מוצקין. טל' 04-8738124. דוא"ל: info@sefertora.org אינטרנט: http://www.sefertora.org/index.html.
-אינטרנט: http://www.sefertora.org/index.html.
+==לקריאה נוספת==
+'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב"ד, תשס"ט. פרק ב', ע' 123 ואילך).
 ==ראו גם==