שינויים

'''תומכי תמימים וילנאוילנה''' ([[י"ג אייר]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט סיון]] [[תש"א]]) הוקמה על ידי קהילת חב"ד בעיר וילנא וילנה בראשות הרב [[יהודה הבר]], [[יצחק דוב אושפאל]].

בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרפ"ז]] עבר ה[[שד"ר]] ר' [[לעמיל מאדער]] בעיר [[וילנאוילנה]], ועורר את קהילת חב"ד בעיר להקים סניף לישיבת [[תומכי תמימים]]. הקהילה כולה הסכימה להצעה, וב[[י"ג ניסן]] כתבו מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ובו סיפרו על רצונם להקים את הישיבה "באופן שכל הנהגתה תהי' תחת הנהגת כ"ק, ורוח כ"ק יהי' הרוח חיים באופני הישיבה הלזו". בסיום המכתב בקשו את הסכמת הרבי להקמת הישיבה, והודיעו שלכל התנאים הגשמיים ידאגו חברי הקהילה. על המכתב חתומים שבעה עשר מאנשי הקהילה "חברי הועד תומכי תמימים וילנא".

מיד שלחו חברי ועד הישיבה מכתבים לרבנים החסידיים של ערי השדה שבסביבות ווילנא וילנה להודיע על דבר פתיחת הישיבה, וכתוצאה מכך התקבץ הגרעין הראשוני שהיווה 13 תמימים בני 14-15.

ב[[י"ג אייר]] נפתחה הישיבה בפועל, ולמדו בה בתחילה בשתי כיתות - בנמוכה למדו [[גמרא]] עם קצת מהתוס', ובגבוהה יותר למדו את כל התוס'. בתחילה למדו גמרא מסכת גיטין. הר"מ הראשון היה הגאון ר' [[זאב סגל]] והמשפיע והמשגיח היה ר' [[מרדכי לייב גרוסבאום]]. ר' [[שניאור זלמן זעליגסון]] זליגסון (שהתפלל מידי יום בישיבה, ובבית הכנסת בה שכנה עוד לפני הקמתה) היה ממקימי הישיבה ובחן את התלמידים. חברי ועד הפועל היו ר' [[משה קאצאנעלסון]]קצנלסון, ר' [[אליהו ווייץ]], ר' [[אשר אנשיל ראבינאוויץ]]רבינוביץ', ור' [[חיים יהושע קאפעליאוויץ]]קפליוביץ{{הערה|יש לציין שרבים מבני הקהילה התעסקו בהקמת וניהול הישיבה, ומהם: ר' [[מענדל לווין]]לוין, ר' [[לייב פריידין]], ר' שמואל ראטנעררוטנר, ר' [[משה קאצאנעלסון]]קצנלסון, ר' [[חיים שפריירגען]]שפריירגן.}}.

בשנת [[תרצ"א]] חל [[י"ב תמוז]] - חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ - בשבת, ולשבת מיוחדת זו הגיע הרבי לשבות בורשה. לשבת מיוחדת זו הגיעו תלמידי ישיבות וילנא וילנה ו[[לודז']], ולאחר השבת קיבל הרבי את התלמידים ל[[יחידות]].

בחדשי [[תמוז]]-[[מנחם אב]] בשנת [[תרצ"ב]] שהה הרבי בעיר דרוזקעניק לצרכי רפואה, ובחזרתו לביתו עבר דרך הערים [[לודמיר]], '''וילנא''' וורשה[[וילנה]] ו[[ורשה]].

לעיר וילנא וילנה הגיע הרבי ביום חמישי [[ל' מנחם אב]], והתאכסן במלון ''גרייסטון''. בליל שבת התפלל הרבי בבית הכנסת החבד"י "אפטאוו" בו שכנה הישיבה, ואף אמר שם מאמר.

ב[[כ"ב סיון]] [[תרצ"ד]] ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיר [[גלובקע]] שבחבל וילנאוילנה, ועצר בדרכו (מורשה) למשך כמה שעות בוילנא. אדמו"ר הריי"צ שהה שם כשבועיים ומחצה, ובמשך זמן זה הגיעו אליו כל החסידים שהתגוררו בסביבה.

הרב אושפאל היה מהתלמידים הראשונים בישיבת [[תות"ל]] וילנא וילנה - בשנת תרפ"ז, והמשיך ללמוד בה עד שנת [[תרפ"ט]] אז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים אטוואצק]].

כפי שנזכר לעיל, עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] שולחו תלמידי התמימים בוילנא בוילנה לבתיהם.

במלחמת העולם השניה כבשה [[רוסיה]] חלקים נרחבים מליטאמ[[ליטא]], אך העיר וילנא וילנה עדיין היתה בידי ממשלת ליטא העצמאית. לאור העובדה שהעיר לא היתה נתונה בשליטת רוסיה ואף לא בשליטת גרמניה הורה אדמו"ר הריי"צ לתמימים שבאיזור ורשה ואטוואצק המופצצות לברוח לוילנא לוילנה ולהקים שם את הישיבה מחדש. לישיבה הגיעו התמימים מורשה בקבוצות קטנות ואף כיחידים כיון שהיו צריכים להבריח 2 גבולות: בתחילה היו צריכים להבריח את הגבול שבין [[גרמניה ורוסיה]] ו[[רוסיה]], ולאחר מכן את הגבול שבין רוסיה וליטא. במשך כמעט שנה המשיך הרבי ועודד את כלל תלמידי התמימים להבריח את הגבול לוילנא לוילנה - עד שבחג השבועות כבשו הרוסים גם את וילנא וילנה והכניסה לעיר נעשתה כבלתי אפשרי. עד [[חודש כסלו]] הצליחו להגיע לישיבה כעשרים בחורים. בשיא תפארתה מנתה הישיבה עשרות רבות של בחורים ויכול להיות אף יותר מכך (כיון שאין על סיום התקופה המאושרת בישיבה עדויות). רובם אכן ניצלו בסופו של דבר מהשואה האיומה.

לא רק תלמידי הישיבה ברחו לוילנאלוילנה, אלא גם רבנים רבים ברחו לאיזור זה, ובישיבה שמשו בקודש רבנים רבים.

ב[[חג השבועות]] [[ת"ש]] כבשו הרוסים את וילנאוילנה, אך עדיין לא נגעו לרעה ביהודי העיר ובישיבות. אדמו"ר הריי"צ החל מיד בעבודה נמרצת לחלץ מהאיזור את התלמידים, ואכן רובם הגיעו בסופו של דבר לארץ מבטחים [[תומכי תמימים שנחאי|דרך רוסיה ויפן]].

ב[[כ"ט סיון]] [[תש"א]] נכבשה העיר על ידי הנאצים, והם ריכזו את תושביה היהודים בגטו{{הערה|עוד קודם הקמתו של הגטו, רצחו הגרמנים כמעט מחצית מתושביה היהודים של העיר. ההשערה היא שבתקופה שבין כיבוש העיר להקמת הגטו נרצחו כשלושים וחמש אלף איש מתוך שמונים אלף התושבים היהודים בעיר.}}. חיסול הגטו החל ב[[א' אלול]] [[תש"ג]], ומלבד כמה עשרות בודדות של פרטיזנים שהצליחו להבריח את גבולות הגטו, הושמדו על ידי הנאצים במהלך [[השואה]] כמאה אלף יהודים בגטו וילנאוילנה.

[[קטגוריה:תומכי תמימיםישיבות חב"ד שנסגרו]]