אמונת חכמים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]] <ref>פרק ו משנה ו</ref> בא' מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם.
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ו' משנה ו'.}} כא' מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם.


==קימוה==
[[הבעל שם טוב]] מסביר שאמונת חכמים אינה תלויה בעבודת האדם אלא בשורש נשמתו. <ref>כתר שם טוב, הוספות, קנד</ref>
==הגדרת המושג==
==הגדרת המושג==
מצינו כמה הגדרות בין החסידים למושג 'אמונת חכמים', והצורך בה בין ה[[חסידים]]:
[[הבעל שם טוב]] מסביר שאמונת חכמים אינה תלויה בעבודת האדם אלא בשורש נשמתו{{הערה|כתר שם טוב, הוספות, קנד.}}.
 
מצינו כמה הגדרות מ[[חסידים]] למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה:
 
===ר' אייזיק מהומיל===
===ר' אייזיק מהומיל===
ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים.<ref>ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.</ref>
ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים{{הערה|ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.}}.
 
===ר' שמואל===
===ר' שמואל===
בקובץ '[[התמים]]' <ref>חוברת ז' עמודים 742-744 {{ewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49984&st=&pgnum=774?}}</ref> מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מה[[שמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.
בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מה[[שמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.
 
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[נשיא הדור]]
*[[נשיא הדור]]
*[[התקשרות]]
*[[התקשרות]]
*[[אדמו"ר]]
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־22:31, 6 במאי 2020

אמונת חכמים הוא מושג הנזכר בפרקי אבות[1] כא' מן הדברים שהתורה נקנית בהם.

הגדרת המושג

הבעל שם טוב מסביר שאמונת חכמים אינה תלויה בעבודת האדם אלא בשורש נשמתו[2].

מצינו כמה הגדרות מחסידים למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה:

ר' אייזיק מהומיל

ר' אייזיק מהומיל מגדיר את האמונת חכמים (ביחס לאדמו"ר הזקן) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל חכמות אומות העולם השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים[3].

ר' שמואל

בקובץ 'התמים'[4] מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מהשמש אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.

ראו גם

הערות שוליים

  1. פרק ו' משנה ו'.
  2. כתר שם טוב, הוספות, קנד.
  3. ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.
  4. חוברת ז' עמודים 742-744.