ביתא ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
קהילת '''ביתא ישראל'''{{הערה|מכונים גם '''הפלאשים''', ובטעות מכונים לעיתים בהכללה גם '''בני הפלאשמורה'''.}} הוא הכינוי המקובל ל'''יהודי אתיופיה''', שהתיישבו באזור חבש. קהילה זו התקיימה מאז חורבן בית המקדש השני במשך אלפי שנים כקהילה נפרדת ומנותקת משאר קהילות ישראל, ושמרה על מנהגים ייחודיים, השונים באופן ניכר מהלכות ומנהגי היהדות כפי שהשתמרו בידינו. | קהילת '''ביתא ישראל'''{{הערה|מכונים גם '''הפלאשים''', ובטעות מכונים לעיתים בהכללה גם '''בני הפלאשמורה'''.}} הוא הכינוי המקובל ל'''יהודי אתיופיה'''{{הערה|אף שהדבר נתון במחלוקת החוקרים האם מדובר בגולים יהודים שהתיישבו באזור בתקופת חורבן בית שני או קבוצה מתושבי המקום שאינה קשורה לקהילה היהודית, שהוקעה על ידי הכנסיה הנוצרית וקיבלה את התואר 'יהודים' ככינוי גנאי - ההתייחסות המקובלת אליהם על ידי רובם ככולם של פוסקי ההלכה, היא כקהילה יהודית בעלת עבר ומנהגים המעוררים דילמות הלכתיות, אך לא כפרו בעצם השתייכותם לבני ישראל, בעיקר בשל פסיקתו המוקדמת של הרדב"ז זמן ארוך לפני שהתעורר הפולמוס בדבר עלייתם לארץ הקודש.}}, שהתיישבו באזור חבש. קהילה זו התקיימה מאז חורבן בית המקדש השני במשך אלפי שנים כקהילה נפרדת ומנותקת משאר קהילות ישראל, ושמרה על מנהגים ייחודיים, השונים באופן ניכר מהלכות ומנהגי היהדות כפי שהשתמרו בידינו. | ||
עם כינונה של [[מדינת ישראל]] החלו אנשי הסוכנות היהודית לפעול לבירור היסטוריית הקהילה והעלאתם לארץ הקודש, דבר שגרר פולמוס נרחב, בשל חששות הלכתיים. בעוד רבנים המקורבים לחוגי [[הציונות הדתית]] ותנועת ש"ס צידדו בהעלאתם לארץ וטענו שיש להתייחס אליהם כיהודים גמורים לכל דבר, רוב פוסקי ההלכה וגדולי ישראל טענו באופן מובהק שיש לדרוש מהם להתגייר כדי להסיר חששות הלכתיים, ועל כל פנים, לדרוש מהם לעבור גיור לחומרא. | עם כינונה של [[מדינת ישראל]] החלו אנשי הסוכנות היהודית לפעול לבירור היסטוריית הקהילה והעלאתם לארץ הקודש, דבר שגרר פולמוס נרחב, בשל חששות הלכתיים. בעוד רבנים המקורבים לחוגי [[הציונות הדתית]] ותנועת ש"ס צידדו בהעלאתם לארץ וטענו שיש להתייחס אליהם כיהודים גמורים לכל דבר, רוב פוסקי ההלכה וגדולי ישראל טענו באופן מובהק שיש לדרוש מהם להתגייר כדי להסיר חששות הלכתיים, ועל כל פנים, לדרוש מהם לעבור גיור לחומרא. | ||
גרסה מ־22:38, 4 במאי 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
קהילת ביתא ישראל[1] הוא הכינוי המקובל ליהודי אתיופיה[2], שהתיישבו באזור חבש. קהילה זו התקיימה מאז חורבן בית המקדש השני במשך אלפי שנים כקהילה נפרדת ומנותקת משאר קהילות ישראל, ושמרה על מנהגים ייחודיים, השונים באופן ניכר מהלכות ומנהגי היהדות כפי שהשתמרו בידינו.
עם כינונה של מדינת ישראל החלו אנשי הסוכנות היהודית לפעול לבירור היסטוריית הקהילה והעלאתם לארץ הקודש, דבר שגרר פולמוס נרחב, בשל חששות הלכתיים. בעוד רבנים המקורבים לחוגי הציונות הדתית ותנועת ש"ס צידדו בהעלאתם לארץ וטענו שיש להתייחס אליהם כיהודים גמורים לכל דבר, רוב פוסקי ההלכה וגדולי ישראל טענו באופן מובהק שיש לדרוש מהם להתגייר כדי להסיר חששות הלכתיים, ועל כל פנים, לדרוש מהם לעבור גיור לחומרא.
הרבי נמנע באופן מובהק מלהתערב בצד ההלכתי של הסוגיה, בשל העובדה שהתערבו בה שיקולים פוליטיים, ובשל העובדה שהפסיקה ההלכתית מצריכה מחקר אובייקטיבי מקיף ומעמיק.
בשל החששות ההלכתיים, ההימנעות של הרבי מהכרעה בסוגיא, והפסיקה הגורפת של רבנים כה רבים בדבר ההכרח לגייר את עולי אתיופיה - ההתייחסות המקובלת בחב"ד לסוגיא היא כיבוד של חברי הקהילה כפרטים, ודרישה עקרונית להיענות לדרישות הרבנים ולהתגייר לחומרא.
רקע
- הפלשים והפלשמורה
העלאת יהודי אתיופיה
הפולמוס ההלכתי
- חששות הלכתיים
- גישות הלכתיות
מצבם הנוכחי של יהודי אתיופיה
התייחסות הרבי
הערות שוליים
- ↑ מכונים גם הפלאשים, ובטעות מכונים לעיתים בהכללה גם בני הפלאשמורה.
- ↑ אף שהדבר נתון במחלוקת החוקרים האם מדובר בגולים יהודים שהתיישבו באזור בתקופת חורבן בית שני או קבוצה מתושבי המקום שאינה קשורה לקהילה היהודית, שהוקעה על ידי הכנסיה הנוצרית וקיבלה את התואר 'יהודים' ככינוי גנאי - ההתייחסות המקובלת אליהם על ידי רובם ככולם של פוסקי ההלכה, היא כקהילה יהודית בעלת עבר ומנהגים המעוררים דילמות הלכתיות, אך לא כפרו בעצם השתייכותם לבני ישראל, בעיקר בשל פסיקתו המוקדמת של הרדב"ז זמן ארוך לפני שהתעורר הפולמוס בדבר עלייתם לארץ הקודש.