זמרוני זליג ציק

הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר'

הרב זמרוני זליג ציק (כ"ט חשון תש"ט-ט"ז סיון ה'תשע"ח) היה שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בעיר בת ים, משפיע, וממייסדי איגוד המשפיעים שתחת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, יושב ראש האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה, חבר הנהלת תומכי תמימים באר שבע וחבר הנהלת 'ישיבת המלך המשיח' בירושלים.

תולדות חיים

נולד בכ"ט חשון תש"ט לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה בכפר חב"ד. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

התקרבותו לחסידות חב"ד

בשנת ה'תשכ"ז לערך גוייס לצבא, וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה מלחמת ששת הימים. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את הרב אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מספר התניא. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת בכפר חב"ד. באותה שבת ביקר הרב ציק בישיבה שם למד עם תלמידי התמימים מתורת החסידות, ונפשו נקשרה בתורה זו. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר בית הספר למלאכה, שהיה ברשותו חת"ת. יחד התחילו ללמוד ליקוטי שיחות של הרבי שחולקו בבית הכנסת.

בשנת ה'תשכ"ח התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור בבני ברק סמוך להורי אשתו. המעבר לבני ברק היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ליחידות אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש"מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה"

הורי אשתו הכירו את הרב גדליה אקסלרוד מרמת גן, וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב מאיר בליז'ינסקי.

כמדריך בישיבת נחלים

בשנת ה'תשכ"ט סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות חג הפסח בשנת ה'תש"ל התבקש לסיים את תפקידו.

אצל הרבי

באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב דוד נחשון, הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש אייר. כשהגיע ל-770 כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו "יעשה כעצת הנהלת הישיבה". ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית" במסגרת ה"קבוצה" תשל"א. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

ביחידות הראשונה

הרב ציק רצה מאוד להיכנס ליחידות, אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש"הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!".

בי"ג בתמוז הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו בחור ודיבר איתו על האמונה ברבי כמשיח, אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה שאידיש קשה לו, והרבי החל לדבר בלשון הקודש. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב "הרי כבר כתבת". במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב להתוועד עם חבריו התמימים, אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

חלק ממענות הרבי

הרבי לרב זמרוני: "ועד שכמופת יהיה לרבים"

חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:

• האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - תשובת הרבי: "שאלת רב מורה הוראה"
• האם למסור הרצאות בנושא "אמונה וידיעה". תשובת הרבי: "אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר".
• במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו צומות רבים כהודאה להשם על הצלתו. תשובת הרבי: "מבואר בתניא שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו חז"ל כגון י"ז בתמוז, אלא יפדה אותם בצדקה ובתוספת יראת שמים".
• באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. תשובת הרבי: "אבל בדרכי נועם".
• שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול זקן במשפחה ובישיבה. תשובת הרבי: "מה שאסור על פי שולחן ערוך - הרי אסור, ומה שמותר - יתייעץ במשפיע".
• בנוגע למקום מגורים בעתיד, ענה הרבי שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי מצוות עליהם לגור שם ולהוסיף בהפצת המעיינות.
• על שליחת תמונות, דו"ח ופ"נ, השיב הרבי: "להצלחה רבה בעבוה"ק [= בעבודת הקודש] ועד שכמופת יהי' לרבים".

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

בבת ים

לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי לקריית באבוב בבת ים, והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"מבצעים" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

בית חב"ד הראשון

בקיץ ה'תשל"ד הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר תשמישי קדושה. בשנים אלו עדיין לא פעלו "בתי חב"ד" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב חודקוב, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום ובשטורעם גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את חמשת המבצעים, והתקבל האישור.

יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על בדיקת מזוזות, חלוקת קופות צדקה ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות. כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה בשיחת הגאולה.

הרב זמרוני ציק נואם בהתוועדות מרכזית לכבוד י"א בניסן ה'תשע"ג

אצל הרבי בפעם השנייה

בחודש אלול אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע התוועדות. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:)"איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד לחיים עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?". כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:)"זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר לסליחות.."

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק בחינוך.

בשליחות

אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'תשל"ז בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'תשל"ט פתח את ישיבת הדר התמימים בת ים שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'תשמ"ב.

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מהרבי את קונטרס אהבת ישראל - בתור משפיע. מאז משמש כמשפיע אנ"ש בבת ים וכ"עשה לך רב" של רבים.

נמנה כחבר בארגון חגיגות הרמב"ם של צא"ח. ובשנת תשמ"ז ארגן את חגיגת ה"סיום הרמב"ם" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת תשמ"ח לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.

בשנת תנש"א בזמן מלחמת המפרץ הוציא כרוזים בברכתו של הרבי על כך שהרבי הוא מלך המשיח ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".

בעקבות השיחה הידועה בכ"ח ניסן תנש"א הקים את האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

בחודש סיוון ה'תנש"א החל להוציא לאור את עיתון הגאולה האמיתית והשלימה. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של משיח בעולם. הדבר הגיע כתוצאה משיחות הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל האוהל.

בשנת תשנ"ג יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו תשנ"ג היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של כינוס השלוחים העולמי, בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי כמלך המשיח.

בכ"ח ניסן תשנ"ד לאחר כ"ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא"ח כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש.

בג' תמוז תשנ"ד היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז תשנ"ד הוציא את עיתון הגאולה תחת הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים".

בשנת תשנ"ה הקים את ועד כינוסי הקהל הארצי, במסגרתו ארגן שלושה כנסי הקהל ארצים.

בשנת תשס"ב הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חבדית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.

פעולות נוספות

במשך השנים עמד לימין ר' ישראל לייבוב שעמד בראשות צא"ח ועזר לו בבעיות של כל מיני שלוחים^{[דרוש מקור]}, כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות". וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

הקים וייסד את איגוד המשפיעים בארץ הקודש יחד עם הרב שמואל גרייזמן.

האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה

ערך מורחב – האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה

האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר אינטרנט ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

עלון שיחת הגאולה

אחד מעלוני 'שיחת הגאולה'

ערך מורחב – שיחת הגאולה

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר ג' תמוז תשנ"ד, כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי הגאולה האמיתית והשלימה. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.

ארבע זוגות תפילין

ערך מורחב – תפילין של ימות המשיח

בהתוועדות שבת נחמו תשמ"ט, התייחס הרבי להנחת ד' זוגות תפילין - רש"י, ר"ת, שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין".

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך להמשפיע שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם משפיע יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות תפילין אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של המשפיע שלו - ר' מענדל פוטרפס וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות .

על פי השיחה, התוועד הרב ציק רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות, והיה מעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח תפילין דרבינו תם.

בחודש אלול תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט.

אחרית ימיו

בכ"ז ניסן תשע"ח עבר אירוע מוחי קשה, ובארץ ובעולם נערכו כנסי התעוררות ופעולות לזירוז הגאולה שנזקפו לזכותו ולרפואתו. כעבור מספר שבועות נפטר בט"ז סיוון תשע"ח, בגיל 69.

לקראת ג' תמוז תשע"ח אורגן ע"י האגודה למען הגאולה כינוס ענק בו החלה לצאת לאור סדרת ספרים בשם כפשוטו ממש בה מלוקטים מאמריו של הרב זמרוני שנכתבו במשך השנים בשער העלון שיחת הגאולה, נכון לשנת תשע"ט יצאו לאור שני ספרים.

משפחתו

• בנו בכורו, הרב חיים ציק - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו"ר האגודה למען הגאולה, מרצה בכיר, ומשפיע במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
• בנו, מאיר ציק - ירושלים.
• בנו, לוי יצחק - כפר חב"ד.
• בנו, שניאור זלמן ציק - חיש כפר חב"ד
• חתנו, ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.
• חתנו, אריה עמית - מנהל ארגון "ברית יוסף יצחק".
• חתנו, הרב אבירז בן מתתיהו - ראש כולל בחולון.

קישורים חיצוניים

• תבנית:קישור VOD
• יצחק ברנדלר, "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני בשבועון כפר חב"ד גיליון 611, י"א ניסן תשנ"ד
• מנחם זיגלבוים, כל ימי חייו להביא לימות המשיח, שבועון בית משיח, כ"ה בסיון תשע"ח
• מנחם זיגלבוים, אילו אנשים ידעו מיהו באמת הרב זימרוני, שבועון בית משיח, כ"ה בסיון תשע"ח
• אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור, הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי' -
• 'מדבר הכי חזק' - קובץ מנאומיו של הרב זימרוני
• שיעורים, תמונות, התוועדויות, כינוסים והו"ל של הרב זימרוני ציק
• מכתבים בענייני הפצה ושליחות לרב זמרוני גליון החייל עמ' 3 - תומכי תמימים ראשון לציון