ברוך דב פוברסקי – הבדלי גרסאות

משנת [[תשנ"א]] הוא מוסר שיעור כללי מדי שבוע בישיבת באר אברהם של חסידות [[סלאנים]]. בשנת [[תשס"ו]] הקים יחד עם הרב אשר וויס ישיבה גדולה חסידית בירושלים בשם "דרכי תורה", במטרה לשלב בין סגנון הלימוד הליטאי להווי החסידי, בישיבה זו הוא מסר שיעור כללי מדי חודש.

ב[[קיץ]] של שנת [[תש"ב]] החל אביו הרב [[דוד פוברסקי]] לכהן כ[[ר"מ]] ראשי וראש ישיבת [[אחי תמימים]]{{הערה|בעידודו של מורו הרב ירוחם ליבבויץ ממיר שהיה מורו הרוחני שהורה לו שלא לחשוש לקבל את התפקיד בישיבה החב"דית}} והוא החל לבקר בישיבה רבות ולהתרועע עם רבניה ותלמידיה. אט אט הפכה ישיבת [[אחי תמימים]] למקום לימודו העיקרי במקביל לישיבת אור התלמוד בה למד באופן רשמי. באותם שנים הוא שהה רבות בביתם של משפחתו של [[הרב יואל כהן]] ברבות השנים התבטא{{הערה|בפגישה עם ר' יואל}} כי עד היום אינו יכול לשכוח את דמותו החסידית של ר' [[רפאל כהן]] - אביו של ר' יואל. הרב פוברסקי סיפר גם באותה הזדמנות כי באותה התקופה לא היה קיימת בכלל מחלוקת בין חסידים למתנגדים כך שכלל לא היה ריחוק בינו ובין תלמידיה על רקע מוצאם השונה ושררה אחדות מלאה.