קיבוץ גלויות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "דא"ח " ב־"דא"ח ")
(עריכה)
שורה 1: שורה 1:
'''קיבוץ גלויות''' הוא אחד מ[[יעודי הגאולה]], שתוכנו הוא שבזמן ה[[גאולה]] ה[[יהודים]] מכל רחבי ה[[עולם]] יתקבצו ויבואו ל[[ארץ ישראל]]. בקיבוץ זה לא יישאר אף יהודי אחד ב[[גלות]], גם הנידח ביותר - בשונה משאר הגאולות (כמו [[גאולת מצרים]]) שלא נגאלו כולם.
'''קיבוץ גלויות''' הוא אחד מ[[יעודי הגאולה]], שתוכנו הוא שבזמן ה[[גאולה]] ה[[יהודים]] מכל רחבי ה[[עולם]] יתקבצו ויבואו ל[[ארץ ישראל]]. בקיבוץ זה לא יישאר אף יהודי אחד ב[[גלות]], גם הנידח ביותר - בשונה משאר הגאולות (כמו [[גאולת מצרים]]) שלא נגאלו כולם.


== מקורות ==
== המקורות בתנ"ך ==


ב[[תנ"ך]] מוזכר פעמים רבות תהליך הגאולה, שכל עם ישראל הפזורים בארצות הגולה, גם הנידח ביותר, יתקבצו על ידי [[הקב"ה]] ל[[ארץ ישראל]]. התורה מביאה את נבואתו של משה רבנו:
ב[[תנ"ך]] מובאת כמה פעמים הנבואה על תהליך הגאולה - שכל עם ישראל הפזורים ב[[גלות]], גם הנידחים ביותר, יתקבצו על ידי [[הקב"ה]] ל[[ארץ ישראל]]. התורה מביאה את נבואתו של משה רבנו:
{{ציטוט|תוכן=ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..|מקור=[[דברים]] ל, ג-ד}}
{{ציטוט|תוכן=ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..|מקור=[[דברים]] ל, ג-ד}}
גם ספרי הנביאים מלאים בדבר זה, וכלשון הנביא ישעיה{{הערה|[[ישעיה]] יא, יא-יב.}}:  
גם ספרי ה[[נביאים]] מלאים בדבר זה, וכלשון הנביא ישעיה{{הערה|[[ישעיה]] יא, יא-יב.}}:  
:{{ציטוטון|והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ}}.  
:{{ציטוטון|והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ}}.  
גם עמוס הנביא מנבא על כך בנבואתיו{{הערה|[[עמוס]] ט, יג-טו.}}:
גם עמוס הנביא מנבא על כך בנבואתיו{{הערה|[[עמוס]] ט, יג-טו.}}:
:{{ציטוטון|ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים [[נשמה|נשמות]] וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם}}.
:{{ציטוטון|ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם}}.


== אופנו ==
==זמנו==
===זמנו===
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של קיבוץ הגלויות: יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בניין [[בית המקדש השלישי|בית המקדש]], ויש מקדימים את קיבוץ הגלויות לבניין המקדש.
נחלקו החכמים בזמנו המדויק של קיבוץ הגלויות, יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בנין המקדש דווקא ויש מקדימים. לדעת ה[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|רמז תתפח.}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות.. שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' כי נדחי ישראל יכנס". וכדעה זו משמע קצת בתלמוד בבלי מסכת מגילה {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}} שמבואר שם הטעם לסדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]] ותפילת 'תקע בשופר' שתוקנה עבור קיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך'.
לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבנין הבית יהיה בדווקא קודם קיבוץ גלויות. ודורשים הם את אותו פסוק: "בונה [[ירושלים]] ה' נדחי ישראל יכנס", ומבארים שסדר הפסוק הוא בדווקא קודם יהיה "בונה [[ירושלים]] ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". וכסברה זו נראה בגמרא במסכת סוכה (מא, א.) הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]] מחשש שמא יבנה [[בית המקדש]] יום קודם לכן בט"ו.{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב שם.}} גם במסכת ברכות (מט, א) מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו.


הרבי מדייק את סדר לשונו של [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה. ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל... יעמוד מלך מבית דוד..ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". וכפי הידוע ב[[כללי הרמב"ם]] שאפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, נראה בהדגשה שסדר הדברים הוא שתחילה יבנה [[בית המקדש]] ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל.  
לדעת המדרש{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}}, שם מבואר סדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.


למרות פסק זה של [[הרמב"ם]] העלה{{הערה|שם=קב|התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק א עמוד 531 הערה 36 וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}} הרבי סברה, שפסק [[הרמב"ם]] מתייחס לגאולה בדרגתה הנמוכה ביותר כפי שהיא מוכרחת שתהיה מצד היעוד, אמנם אילו יזכו יתכן שיהיה קיבוץ גלויות קודם לבנין הבית כשכל יושביה עליה - בארץ ישראל.
לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין הבית יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה{{הערה|מא, א.}}, הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]], שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו{{הערה|שם=אגרת}}. גם במסכת ברכות{{הערה|מט, א.}} מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו.


===מפעולותיו של מלך המשיח===
להלכה פסק [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|שם=רמבם|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי [[כללי הרמב"ם]], אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל.
במקביל, קיים דיון בנוגע לעצם הקיבוץ על ידי מי יעשה. בדרשות שונות שדרשו חז"ל נראה שקיבוץ הגלויות לא בהכרח ייעשה על ידי מלך המשיח.{{הערה|ראה גם מסכת מגילה יז - הובא לעיל.}} בתלמוד ירושלמי מסכת מעשר שני{{הערה|פרק ה הלכה ב.}}: "אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד דכתיב (דברים לב) ודם ענב תשתה חמר".
לאידך, נבואות רבים{{הערה|ראה ישעיה י, י-יב. הושע ב, ב. ובתרגום יונתן. מיכה ב, יב-יג. ובתרגום יונתן. זהר ח"ב ט, ב. שיר השירים רבה פ"ב, יח. בראשית רבה פצ"ח, ט.}} מיחסים את יעוד קיבוץ הגלויות למלך המשיח, וכן במדרשי חז"ל רבים,{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ח, ט. שיר השירים רבה פרשה ב, יח.}} בגמרא,{{הערה|חולין ס"ג, א.}} בזהר{{הערה|חלק ב ט, א.}} וכן הוא על פי קבלה.{{הערה|[[עמק המלך]] שער רישא דז"א פרק יב (קל"ב, ב).}}


אמנם להלכה מדברי [[הרמב"ם]] שהובאו לעיל מוכח שקיבוץ גלויות תלוי במלך המשיח שמדגיש מיד בתחילת דבריו אודות יעודו של מלך המשיח "המלך המשיח עתיד לעמוד..ומקבץ נדחי ישראל" ושוב חוזר על דבריו בהלכות שלאחר מכן, ומוכח שקיבוץ גלויות יהי על ידי מלך המשיח דווקא.
הכרעה זו נקבעה גם על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת קדשו]]{{הערה|שם=אגרת|1=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=360&hilite= ע' שח] ואילך.}}, שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי [[תורת החסידות]] - מכיוון שהסדר הוא מלמטה למעלה, דהיינו, שבנין [[בית המקדש]] (וירושלים) הם שלימות ה[[ז"א]] ו[[עליית המלכות]]; ולאחר מכן באים לקבוץ גלויות ו[[תחיית המתים]] שעניינם הוא הארת הכתר בבינה{{הערה|סידור עם [[דא"ח]] ד"ה נדחי ישראל יכנס – נט, ב.}}. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות ב[[תחיית המתים]]{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm#_ftnref_931 ד"ה גדול יהי תשכ"ב], סעיף ב.}}.


===הטעם===
[[הרבי]] דן כמה פעמים בשאלה זו, והביא כמה אפשרויות להכריע:
בדרך כלל מבואר שקודם יהיה בניין המקדש, מכיוון שהסדר הוא מלמטה למעלה – דהיינו, שבנין [[בית המקדש]] (וירושלים) הם שלימות הז"א ועלית המלכות; ולאחר מכן באים לקבוץ גלויות ו[[תחיית המתים]] שעניינם הוא הארת הכתר בבינה{{הערה|סידור עם [[דא"ח]] ד"ה נדחי ישראל יכנס – נט, ב.}}.
*אמנם ברוחניות יש מקום לשתי הדעות, אך ההכרעה בפועל תהיה - כמו בכל מחלוקת - על ידי הכרעת [[בית הדין]] למטה{{הערה|שם=מח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=488 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח].}}.
*הדיון מה קודם למה - בניין המקדש או קיבוץ גלויות - הוא דיון מעלתו של מי גבוהה יותר: אם בניין המקדש קודם - קיבוץ גלויות יהיה נעלה יותר, שכן הוא נעשה בכח ההארה הרוחנית של בית המקדש; ואם קיבוץ גלויות קודם - בניין המקדש יהיה נעלה יותר, שכן הוא נבנה לאחר השלמת קיבוץ כל ישראל. וההכרעה בזוהר וברמב"ם שבניין המקדש קודם, מדגישה את מעלתם של [[עם ישראל]] - שמוותרים על המעלה בבית המקדש כדי להוסיף במעלת קיבוץ עם ישראל{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&st=&pgnum=523&hilite= שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג].}}.
*עם זאת, הרבי מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36]. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}}.
*אפשרות נוספת לתיווך מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'{{הערה|שם=מח}}.
משתי הדעות מלמד הרבי הוראה ב[[עבודת השם]]: קיבוץ הגלויות מסמל את בניין [[בית המקדש]] מסמל את העבודה להפוך את הדברים ה[[גשמיות|גשמיים]] למקדש לה', וקיבוץ הגלויות מסמל את התעסקות האדם עם עצמו, לאסוף את כוחותיו לעבודת ה'. הסדר של הקדמת קיבוץ הגלויות לבניין המקדש, מסמל את ההכרח של אדם לעבוד עם עצמו לפני שמתחיל להתעסק לתקן את עניני העולם - "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"{{הערה|לשון חז"ל - בבא מציעא קז, ב.}}; והסדר של הקדמת בניין המקדש לקיבוץ הגלויות מסמל סדר מיוחד, שלפעמים יש להתעסק בתיקון העולם גם לפני העבודה עם עצמו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז].}}.


והטעם לזה שבניין המקדש קודם, הוא{{הערה|ד"ה גדול יהיה [[תשכ"ב]] סעיף ב.}}: מפני שכאשר משתמשים במונח „גאולה" הכוונה היא ל„קיבוץ
== על ידי מלך המשיח==
גלויות". ומעלת הגאולה השלישית היא שתבוא לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] שיהיה בית מושלם ונצחי (שלא רק שבפועל לא יחרב, אלא שיהיה
קיים דיון בנוגע לעצם הקיבוץ על ידי מי יעשה. מדרשות שונות שדרשו חז"ל ניתן להסיק שקיבוץ הגלויות לא בהכרח ייעשה על ידי מלך המשיח{{הערה|ראה גם מסכת מגילה יז, ב - הובא לעיל.}}. בתלמוד ירושלמי מסכת מעשר שני{{הערה|פרק ה הלכה ב.}}: "אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד, דכתיב ודם ענב תשתה חמר".
נצחי בעצם), וזה (שיגאלו רק לאחר הבנין, הוא) מפני שמעלת הגאולה השלישית היא יותר נעלית מהבית השלישי (וכמו שבזהר{{הערה|שם=זהר}} כשמסדר את הדברים שיתרחשו בגאולה, אומר רק לבסוף את תחיית המתים; וזאת כיון שהיא הכי נעלית ולכן היא אחרונה).


טעם נוסף לזה, הוא{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג.}} מפני מעלתן של ישראל: כי אילו קיבוצם היה קודם, היתה מעלה בבית שנבנה בזמן ש„כל יושביה עליה"; וכעת כשיקדם בנין הבית, הרי זוהי מעלה בקיבוץ גלויות. ועל פי זה, אם קיבוץ גלויות יקדם - כאשר יהיה מצב של "זכו", יש גם בזה משום מעלתם של ישראל, שאינם זקוקים לבניין המקדש על מנת להגיע ל"מקסימום" האפשרי.
לאידך, נבואות רבות מייחסות את יעוד קיבוץ הגלויות ל[[מלך המשיח]]{{הערה|ראה ישעיה י, י-יב. הושע ב, ב. ובתרגום יונתן. מיכה ב, יב-יג. ובתרגום יונתן. זהר ח"ב ט, ב. שיר השירים רבה פ"ב, יח. בראשית רבה פצ"ח, ט.}}. כך נקבע גם במדרשי חז"ל רבים{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ח, ט. שיר השירים רבה פרשה ב, יח.}} בגמרא{{הערה|חולין סג, א.}}, בזהר{{הערה|חלק ב ט, א.}} וכן הוא לפי [[תורת הקבלה]]{{הערה|[[עמק המלך]] שער רישא דז"א פרק יב (קל"ב, ב).}}. גם הרמב"ם פסק להלכה שקיבוץ הגלויות ייעשה על ידי משיח{{הערה|שם=רמבם}}.
 
בנוגע לפועל - במצב של "לא זכו", אומר הרבי{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ח]] ח"א עמ' 491 ואילך.}}, שבכל דבר שקורה בעולם ויש בו מחלוקת, הרי
שהמסקנא בתורה היא זו הקובעת את מציאות העולם כיצד תהיה בפועל [שכמו שכשיש מחלוקת ב"מתיבתא דרקיע"{{הערה|ראה בב"מ פו, א; ר"ה כה, א.}}, ההכרעה היא כפי שפוסקים למטה בארץ], וכאן הרי הכריע [[הרמב"ם]] מה יהיה, וממילא לא יהיה באופן אחר מלבד שיקדם בנין הבית אל קיבוץ הגלויות.
 
וישנו אופן פשוט יותר{{הערה|שם.}}: מכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין [[ירושלים]] וקיבוץ גלויות זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים, כיון שכל דרגה מתעלת ואחריה חברתה, וכשיקובצו הגלויות יהא עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'.
 
אמנם גם להאופן השני - אשר יהיה במצב של "זכו" יש מעלה{{הערה|שם=קב}}: שהרי סדר הפרקים בתהילים הוא שקודם נאמר פרק קכ"ו המדבר על "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון", ורק בפרק שלאחריו (קכ"ז) נאמר "שיר המעלות לשלמה, אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו", המדבר על בניין המקדש. וכן היה גם בפועל בבניין המשכן שבמדבר, בשילה, ובמקדש הראשון והשני - שקודם נקבצו כל ישראל, ורק לאחר מכן נבנה המקדש.


== אודות היעוד ==
== אודות היעוד ==
שורה 47: שורה 39:


== בתורת החסידות ==
== בתורת החסידות ==
 
באגרת אדמו"ר הרש"ב{{הערה|שם=אגרת}} מבואר ענין קיבוץ גלויות על פי [[תורת החסידות]], בפנימיות העניינים: הקב"ה פיזר [[אורות]] ב[[דרגה|דרגת]] [[תיקון]] - [[חסדים]], על מנת שיבררו את האורות שבדרגת [[תוהו]] - [[גבורות]]. זה גם מרמז על [[עם ישראל|ישראל]] ה[[בירור ניצוצות|מבררים]] את ה[[עולם]], ו[[לעתיד לבוא]] כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, הקב"ה יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל).
[[הרבי הרש"ב]] כותב ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת]], שלכאורה משמע מדברי [[אדמו"ר הזקן]] שקיבוץ גלויות קודם לבנין הבית, אך דוחה את הסברא הזאת ומביא מקום אחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אומר במפורש שבנין [[בית המקדש]] קודם.
 
באותה אגרת מוסבר ענין קיבוץ גלויות על פי [[תורת החסידות]], בפנימיות העניינים: [[הקב"ה]] פיזר [[אורות]] ב[[דרגה|דרגת]] [[תיקון]] - [[חסדים]], על מנת שיבררו את האורות שבדרגת [[תוהו]] - [[גבורות]]. זה גם מרמז על [[עם ישראל|ישראל]] ה[[בירור ניצוצות|מבררים]] את ה[[עולם]], ו[[לעתיד לבוא]] כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, [[הקב"ה]] יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל).{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' ע' שח}}.


== התחלת קיום היעוד ==
== התחלת קיום היעוד ==

גרסה מ־15:57, 28 באפריל 2020

קיבוץ גלויות הוא אחד מיעודי הגאולה, שתוכנו הוא שבזמן הגאולה היהודים מכל רחבי העולם יתקבצו ויבואו לארץ ישראל. בקיבוץ זה לא יישאר אף יהודי אחד בגלות, גם הנידח ביותר - בשונה משאר הגאולות (כמו גאולת מצרים) שלא נגאלו כולם.

המקורות בתנ"ך

בתנ"ך מובאת כמה פעמים הנבואה על תהליך הגאולה - שכל עם ישראל הפזורים בגלות, גם הנידחים ביותר, יתקבצו על ידי הקב"ה לארץ ישראל. התורה מביאה את נבואתו של משה רבנו:

ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..

— דברים ל, ג-ד

גם ספרי הנביאים מלאים בדבר זה, וכלשון הנביא ישעיה[1]:

"והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ".

גם עמוס הנביא מנבא על כך בנבואתיו[2]:

"ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם".

זמנו

נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של קיבוץ הגלויות: יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בניין בית המקדש, ויש מקדימים את קיבוץ הגלויות לבניין המקדש.

לדעת המדרש[3]: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר[4]: בונה ירושלים ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה[5], שם מבואר סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה, ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.

לאידך, בספר הזוהר[6] דייקו חז"ל, שבניין הבית יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה[7], הדנה אודות תקנת רבי יוחנן בן זכאי שלא לאכול חדש ביום ט"ז בניסן, שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו[8]. גם במסכת ברכות[9] מסביר רש"י את דברי הגמרא כשיטה זו.

להלכה פסק הרמב"ם בהלכות מלכים[10]: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי כללי הרמב"ם, אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל.

הכרעה זו נקבעה גם על ידי אדמו"ר הרש"ב באגרת קדשו[8], שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי תורת החסידות - מכיוון שהסדר הוא מלמטה למעלה, דהיינו, שבנין בית המקדש (וירושלים) הם שלימות הז"א ועליית המלכות; ולאחר מכן באים לקבוץ גלויות ותחיית המתים שעניינם הוא הארת הכתר בבינה[11]. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות בתחיית המתים[12].

הרבי דן כמה פעמים בשאלה זו, והביא כמה אפשרויות להכריע:

  • אמנם ברוחניות יש מקום לשתי הדעות, אך ההכרעה בפועל תהיה - כמו בכל מחלוקת - על ידי הכרעת בית הדין למטה[13].
  • הדיון מה קודם למה - בניין המקדש או קיבוץ גלויות - הוא דיון מעלתו של מי גבוהה יותר: אם בניין המקדש קודם - קיבוץ גלויות יהיה נעלה יותר, שכן הוא נעשה בכח ההארה הרוחנית של בית המקדש; ואם קיבוץ גלויות קודם - בניין המקדש יהיה נעלה יותר, שכן הוא נבנה לאחר השלמת קיבוץ כל ישראל. וההכרעה בזוהר וברמב"ם שבניין המקדש קודם, מדגישה את מעלתם של עם ישראל - שמוותרים על המעלה בבית המקדש כדי להוסיף במעלת קיבוץ עם ישראל[14].
  • עם זאת, הרבי מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות[15].
  • אפשרות נוספת לתיווך מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'[13].

משתי הדעות מלמד הרבי הוראה בעבודת השם: קיבוץ הגלויות מסמל את בניין בית המקדש מסמל את העבודה להפוך את הדברים הגשמיים למקדש לה', וקיבוץ הגלויות מסמל את התעסקות האדם עם עצמו, לאסוף את כוחותיו לעבודת ה'. הסדר של הקדמת קיבוץ הגלויות לבניין המקדש, מסמל את ההכרח של אדם לעבוד עם עצמו לפני שמתחיל להתעסק לתקן את עניני העולם - "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"[16]; והסדר של הקדמת בניין המקדש לקיבוץ הגלויות מסמל סדר מיוחד, שלפעמים יש להתעסק בתיקון העולם גם לפני העבודה עם עצמו[17].

על ידי מלך המשיח

קיים דיון בנוגע לעצם הקיבוץ על ידי מי יעשה. מדרשות שונות שדרשו חז"ל ניתן להסיק שקיבוץ הגלויות לא בהכרח ייעשה על ידי מלך המשיח[18]. בתלמוד ירושלמי מסכת מעשר שני[19]: "אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד, דכתיב ודם ענב תשתה חמר".

לאידך, נבואות רבות מייחסות את יעוד קיבוץ הגלויות למלך המשיח[20]. כך נקבע גם במדרשי חז"ל רבים[21] בגמרא[22], בזהר[23] וכן הוא לפי תורת הקבלה[24]. גם הרמב"ם פסק להלכה שקיבוץ הגלויות ייעשה על ידי משיח[10].

אודות היעוד

חז"ל אומרים[25] שגדול יום קיבוץ גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ, מכיון שרק אז הבריאה משיגה את תכליתה. דבר זה מתבטא גם בכך שהשכינה תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. חז"ל[26] למדים זאת מהפסוק[27] "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - שהקב"ה (השכינה) שב יחד עמהם מבין הגלויות.

מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק[28] "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". רש"י על הפסוק[27] מסביר ש"גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו".

בתורת החסידות

באגרת אדמו"ר הרש"ב[8] מבואר ענין קיבוץ גלויות על פי תורת החסידות, בפנימיות העניינים: הקב"ה פיזר אורות בדרגת תיקון - חסדים, על מנת שיבררו את האורות שבדרגת תוהו - גבורות. זה גם מרמז על ישראל המבררים את העולם, ולעתיד לבוא כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, הקב"ה יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל).

התחלת קיום היעוד

הרבי הודיע בשיחת קודש בשנת תשנ"ב[29], שכבר התחילה טעימה, מעין קיום היעוד בפועל, בנפילת מסך הברזל ויציאת יהודים רבים מברית המועצות.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==

  1. ↑ ישעיה יא, יא-יב.
  2. ↑ עמוס ט, יג-טו.
  3. ↑ ילקוט שמעוני רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).
  4. ↑ תהלים קמז, ב.
  5. ↑ יז, ב.
  6. ↑ חלק א קלט, א במדרש הנעלם.
  7. ↑ מא, א.
  8. ↑ 8.0 8.1 8.2 אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל (ע' שח ואילך.
  9. ↑ מט, א.
  10. ↑ 10.0 10.1 הלכות מלכים: יא, א-ד.
  11. ↑ סידור עם דא"ח ד"ה נדחי ישראל יכנס – נט, ב.
  12. ↑ ד"ה גדול יהי תשכ"ב, סעיף ב.
  13. ↑ 13.0 13.1 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח.
  14. ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג.
  15. ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.
  16. ↑ לשון חז"ל - בבא מציעא קז, ב.
  17. ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז.
  18. ↑ ראה גם מסכת מגילה יז, ב - הובא לעיל.
  19. ↑ פרק ה הלכה ב.
  20. ↑ ראה ישעיה י, י-יב. הושע ב, ב. ובתרגום יונתן. מיכה ב, יב-יג. ובתרגום יונתן. זהר ח"ב ט, ב. שיר השירים רבה פ"ב, יח. בראשית רבה פצ"ח, ט.
  21. ↑ בראשית רבה פרשה צ"ח, ט. שיר השירים רבה פרשה ב, יח.
  22. ↑ חולין סג, א.
  23. ↑ חלק ב ט, א.
  24. ↑ עמק המלך שער רישא דז"א פרק יב (קל"ב, ב).
  25. ↑ פסחים פח, ב.
  26. ↑ מגילה כט, א.
  27. ↑ 27.0 27.1 נצבים ל, ג.
  28. ↑ ישעיה כז, יב.
  29. ↑ שיחות: כ"ג אדר, ושבת פרשת ויקהל. הודפס בהתועדויות תשנ"ב עמ' 371.


גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות אתחלתא דגאולה • בחזקת משיח • גלות • האמונה בביאת המשיח • הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח • התנוצצות הגאולה • השיחה הידועה • השליחות היחידה • לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה • מלחמת גוג ומגוג • עקבתא דמשיחא • ציפייה לגאולה • קץ הגלות
מגלות לגאולה הבאת המשיח • בשורת הגאולה • טעימה מהגאולה בדורנו • לחיות גאולה • מלכות שבתפארת • משיח בן יוסף • ניצוץ משיח • סיום עבודת הגלות • עבודת הגלות • צחצוח הכפתורים • פרסום גאולה ומשיח • חמורו של משיח • שופרו של משיח • וארו עם ענני שמיא
לעתיד לבוא ימות המשיח • נ' אלפים יובלות • עולם הבא • תחיית המתים • כבר היה לעולמים • גילוי אלקות לעתיד לבוא • השירה העשירית • המנין העשירי • ביטול והפיכת הרע לעתיד לבא
תורה ומצוות לעתיד לבוא מצוות בטלות לעתיד לבוא • תורה חדשה מאתי תצא • תורתו של משיח • הברכות בראיית פני משיח • ביטול המועדים לעתיד לבוא • ביטול הצומות לעתיד לבוא • עיר מקלט • עתיד חזיר להטהר • התפילה בימות המשיח • ההלכה בימות המשיח
יעודי הגאולה אבן מקיר תזעק • אומות העולם בזמן הגאולה • אריסטון • ארץ ישראל בגאולה • בית המקדש השלישי • בקיעת הנהר • ואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה) • ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה • וגר זאב עם כבש • והיה אור הלבנה כאור החמה • וכתתו חרבותם לאתים • ושמתי כדכד שמשותיך • חיים נצחיים (בלע המוות) • ריפוי החולים בגאולה • מעדנים מצויין כעפר • מהירות הצמיחה • מהירות הילודה • סעודת שור הבר והלווייתן • עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים • עתידין אילני סרק שיתנו פירות • עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל • קיבוץ גלויות • תחיית המתים
מלך המשיח אדון (משיח) • בר כוזיבא • האמונה בביאת המשיח • חיים נצחיים במלך המשיח • מורח ודאין • מידותיו של מלך המשיח • מינוי מלך המשיח • מלכות בית דוד • מלכותו של מלך המשיח • משיח בן יוסף • משיח שבכל דור • ניצוץ משיח • תורתו של משיח
התגלות מלך המשיח אוירו של משיח • אורו של משיח (מושג) • אליהו הנביא • בחזקת משיח • הברכות בראיית פני משיח • מינוי מלך המשיח • משיח ודאי • נכסה וחוזר ונגלה • שנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח ארמון למלך המשיח • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד • פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח • לוחם מלחמות ה'
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=קיבוץ_גלויות&oldid=333237"