מלחמת גוג ומגוג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(הגהה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מלחמת גוג ומגוג''' | '''מלחמת גוג ומגוג''' היא מלחמה הצפויה להתרחש לפני, או בתחילת, [[ימות המשיח]]. במלחמה זו, גוג מלך מגוג, יאסוף צבאות רבים ואיתם יצא למלחמה בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה יכניע ה' באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות ה'. | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
::וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה' אֱלֹקִים, תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי. וּבְקִנְאָתִי, בְאֵשׁ-עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי, אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל. וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל-הָרַי חֶרֶב, נְאֻם ה' אֱלֹקִים, חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה. וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם, וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו וְעַל-עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ. וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'.|מקור=ל"ח, י"ד-כ"ג}} | ::וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה' אֱלֹקִים, תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי. וּבְקִנְאָתִי, בְאֵשׁ-עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי, אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל. וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל-הָרַי חֶרֶב, נְאֻם ה' אֱלֹקִים, חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה. וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם, וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו וְעַל-עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ. וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'.|מקור=ל"ח, י"ד-כ"ג}} | ||
בגמרא ב[[מסכת סנהדרין]] {{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=94&format=pdfדף צ"ד עמוד א']}}"ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג" | בגמרא ב[[מסכת סנהדרין]] {{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=94&format=pdfדף צ"ד עמוד א']}}"ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג". משם למדים, שאין זהות מדוייקת לגוג ומגוג, והדבר תלוי באופיו של הדור; באם זכה, [[משיח שבדור]] הזכאי נלחם בגוג ומגוג. | ||
==זמן המלחמה== | |||
בדברי [[חז"ל]] אודות זמנה של מלחמת גוג ומגוג ישנם מקורות הסותרים זה את זה. במקום אחד כתוב שמלחמת גוג ומגוג יהיה בתוך [[ימות המשיח]] לאחר [[ביאת משיח]]{{הערה|עבודה זרה ג, ב ובפרש"י.}}, ובמקום אחר משמע שיהיה לפני [[ימות המשיח]]{{הערה|סנהדרין צז, ב ובפרש"י.}}. | |||
הרבי מתווך בין הדעות, ומעלה אפשרות שהמלחמה תהיה אחרי ביאת [[משיח בן יוסף]], שבמובנים מסויימים נחשבת כהתחלת ימות המשיח, אך לפני ביאת משיח בן דוד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/15/2/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ב, ע' 184-5].}}. ובהזדמנות אחרת נראה שהתבטא שהמלחמה תהיה קודם [[ביאת המשיח]]{{הערה|"קודם יהיה הסדר דמלחמת גוג ומגוג ואחר כך ביאת המשיח ולאחר מכן תחית המתים" (שו"ת עם ה[[רש"ג]] באחרון של פסח [[תש"ל]] (נדפס בספר [[המלך במסיבו]]).}} | |||
לפי הרמב"ם המלחמה תתחיל רק אחרי [[ימות המשיח]] ומהוה את אחד מסימני המשיח אשר לוחם מלחמות ה' {{הערה|"יראה מפשוטן של דברי ה[[נביאים]] שבתחילת ימות המשיח תיהיה מלחמת גוג ומגוג." (הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ב)}}. | |||
מחדש הרבי שמה שכתב הרמב"ם שמשיח צריך ללחום את מלחמת ה' זה רק אם [[הגאולה]] תיהיה באופן של "בעתה" אך אם [[עם ישראל]] יזכו ותיהיה גאולה באופן של "אחישנה" לא יצטרכו למלחמה כלל.{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"ד ע' 19 הערה 58.}} | |||
==אופן המלחמה== | ==אופן המלחמה== | ||
| שורה 16: | שורה 25: | ||
==מטרות המלחמה== | ==מטרות המלחמה== | ||
מטרת המלחמה היא לגרום לכל העולם להאמין בה', לאחר שהכול יראו את אותותיו ואת מופתיו{{הערה|כפי שמפרש המצודות דוד (יחזקאל ל"ח, ט"ז): "למען ידעו אותי הגוים ויכירו בי בעת אהיה מקודש לעיניהם על ידך אתה גוג כי כשיעשה משפט יקודש שמו הגדול"}}. מטרה נוספת: לזכך את עם-ישראל ולסלק מהם את הפושעים והמורדים{{הערה|פירוש המצודות (זכריה י"ג, ט): "אביא עליהם צרות לכלות מהם הפושעים והמורדים"}}. | מטרת המלחמה היא לגרום לכל העולם להאמין בה', לאחר שהכול יראו את אותותיו ואת מופתיו{{הערה|כפי שמפרש המצודות דוד (יחזקאל ל"ח, ט"ז): "למען ידעו אותי הגוים ויכירו בי בעת אהיה מקודש לעיניהם על ידך אתה גוג כי כשיעשה משפט יקודש שמו הגדול".}}. מטרה נוספת: לזכך את עם-ישראל ולסלק מהם את הפושעים והמורדים{{הערה|פירוש המצודות (זכריה י"ג, ט): "אביא עליהם צרות לכלות מהם הפושעים והמורדים".}}. | ||
==קיום המלחמה== | ==קיום המלחמה== | ||
קיומה של המלחמה אינו תנאי הכרחי בביאת המשיח, ככל הנבואות הרעות שאינם חייבות להתגשם{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י' הלכה ד'(ח')}}. מסורת מה[[בעל שם טוב]], שלאחר אריכות הגלות נפטרנו מהמלחמה{{הערה|נדפס בספר שם משמואל פרשה ויגש [[תרע"ז]] ע' רח"צ: "הנה מבואר בכתוב שלאחר קיבוץ גלויות לעתיד, יהיה מלחמת גוג ומגוג. אבל [[קבלה]] מרבותינו הקדושים שעתה שהגלות נתארך כל כך נפטרנו ממלחמת גוג ומגוג. ואחר קיבוץ גלויות ישבו ישראל במנוחה על אדמתם לעולם".}}. [[הרבי]] התייחס לכך ואמר שישנה דעה שמלחמה זו התקיימה ב[[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|אחרון של פסח [[תש"ל]] (נדפס בספר [[המלך במסיבו]]): [[רש"ג]]: האם כבר היתה מלחמת גוג ומגוג ואם לא מתי תהי'? [[הרבי]]: יש אומרים שב[[מלחמת העולם הראשונה]] היה אחד שקראו לו בשם גוג - ואיתא בספרים שבשנת [[תרע"ד]] היה קץ.}}. לפני מלחמת המפרץ אמר הרבי{{הערה|1=שבת פרשת וארא תשנ"א, נדפס ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=191 ספר התוועדויות [[תשנ"א]] חלק ב' עמ' 174]}}: {{ציטוטון|דבר פשוט הוא, עד כדי כך שלא צריכים אפילו לעורר על כך, שלאחרי ה[[שואה]] - לא תקום פעמים צרה, לא מעין דלי'ה ולא מקצתי'ה ר"ל, ואדרבא: יהיה אך טוב וחסד, בטוב הנראה והנגלה, לכל יהודי ולכל בני ישראל בכל מקום שהם, ובהדגשה - טוב הנראה והנגלה !!!}}{{הערה|והוסיף ואמר: "על אחת כמה וכמה.. בזמנים אלו שהאומות מתגרות זו בזו, כשלבני ישראל ישנה הבטחה מיוחדת מ[[הקב"ה]] "בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם".. דבר ברור הוא ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" בכל מקום בעולם שבו נמצאים יהודים, גם בחוץ לארץ. ועל אחת כמה וכמה בארץ הקודש, שנקראת בתורתנו הקדושה והאמיתית: "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".}} | קיומה של המלחמה אינו תנאי הכרחי בביאת המשיח, ככל הנבואות הרעות שאינם חייבות להתגשם{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י' הלכה ד'(ח').}}. מסורת מה[[בעל שם טוב]], שלאחר אריכות הגלות נפטרנו מהמלחמה{{הערה|נדפס בספר שם משמואל פרשה ויגש [[תרע"ז]] ע' רח"צ: "הנה מבואר בכתוב שלאחר קיבוץ גלויות לעתיד, יהיה מלחמת גוג ומגוג. אבל [[קבלה]] מרבותינו הקדושים שעתה שהגלות נתארך כל כך נפטרנו ממלחמת גוג ומגוג. ואחר קיבוץ גלויות ישבו ישראל במנוחה על אדמתם לעולם".}}. [[הרבי]] התייחס לכך ואמר שישנה דעה שמלחמה זו התקיימה ב[[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|אחרון של פסח [[תש"ל]] (נדפס בספר [[המלך במסיבו]]): [[רש"ג]]: האם כבר היתה מלחמת גוג ומגוג ואם לא מתי תהי'? [[הרבי]]: יש אומרים שב[[מלחמת העולם הראשונה]] היה אחד שקראו לו בשם גוג - ואיתא בספרים שבשנת [[תרע"ד]] היה קץ.}}. לפני מלחמת המפרץ אמר הרבי{{הערה|1=שבת פרשת וארא תשנ"א, נדפס ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=191 ספר התוועדויות [[תשנ"א]] חלק ב' עמ' 174]}}: {{ציטוטון|דבר פשוט הוא, עד כדי כך שלא צריכים אפילו לעורר על כך, שלאחרי ה[[שואה]] - לא תקום פעמים צרה, לא מעין דלי'ה ולא מקצתי'ה ר"ל, ואדרבא: יהיה אך טוב וחסד, בטוב הנראה והנגלה, לכל יהודי ולכל בני ישראל בכל מקום שהם, ובהדגשה - טוב הנראה והנגלה !!!}}{{הערה|והוסיף ואמר: "על אחת כמה וכמה.. בזמנים אלו שהאומות מתגרות זו בזו, כשלבני ישראל ישנה הבטחה מיוחדת מ[[הקב"ה]] "בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם".. דבר ברור הוא ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" בכל מקום בעולם שבו נמצאים יהודים, גם בחוץ לארץ. ועל אחת כמה וכמה בארץ הקודש, שנקראת בתורתנו הקדושה והאמיתית: "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".}} | ||
יש האומרים בשם הרבי {{מקור}}, כי "מלחמת המפרץ" היא מלחמת גוג ומגוג (וזוהי הסיבה שמיד לאחר סיום המלחמה{{הערה|ב[[פורים]] [[תנש"א]].}} נאמרה{{הערה|ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]]}} [[השיחה הידועה]] - "עשו כל אשר ביכולתכם", והשיחות הרבות והחריפות על עניני [[גאולה-ומשיח]]). | יש האומרים בשם הרבי {{מקור}}, כי "מלחמת המפרץ" היא מלחמת גוג ומגוג (וזוהי הסיבה שמיד לאחר סיום המלחמה{{הערה|ב[[פורים]] [[תנש"א]].}} נאמרה{{הערה|ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]]}} [[השיחה הידועה]] - "עשו כל אשר ביכולתכם", והשיחות הרבות והחריפות על עניני [[גאולה-ומשיח]]). | ||
בהמשך לדברי הרבי, נפסק ע"י הרכב בית-דין (ביניהם [[הרב מרדכי אליהו]]), כי עם ישראל עבר מספיק צרות ש"יוציאו אותו" "ידי חובת" מלחמת גוג ומגוג. | בהמשך לדברי הרבי, נפסק ע"י הרכב בית-דין (ביניהם [[הרב מרדכי אליהו]]), כי עם ישראל עבר מספיק צרות ש"יוציאו אותו" "ידי חובת" מלחמת גוג ומגוג. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־22:48, 27 באפריל 2020
מלחמת גוג ומגוג היא מלחמה הצפויה להתרחש לפני, או בתחילת, ימות המשיח. במלחמה זו, גוג מלך מגוג, יאסוף צבאות רבים ואיתם יצא למלחמה בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה יכניע ה' באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות ה'.
מקור
המקור הראשוני למושג זה מופיע בספר יחזקאל:
לָכֵן הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגוֹג, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים, הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע. וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ, רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב. וְעָלִיתָ עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה, וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל-אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג.
- כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹקִים, הַאַתָּה-הוּא אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים, לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם.
- וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה' אֱלֹקִים, תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי. וּבְקִנְאָתִי, בְאֵשׁ-עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי, אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל. וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל-הָרַי חֶרֶב, נְאֻם ה' אֱלֹקִים, חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה. וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם, וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו וְעַל-עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ. וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'.
— ל"ח, י"ד-כ"ג
בגמרא במסכת סנהדרין [1]"ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג". משם למדים, שאין זהות מדוייקת לגוג ומגוג, והדבר תלוי באופיו של הדור; באם זכה, משיח שבדור הזכאי נלחם בגוג ומגוג.
זמן המלחמה
בדברי חז"ל אודות זמנה של מלחמת גוג ומגוג ישנם מקורות הסותרים זה את זה. במקום אחד כתוב שמלחמת גוג ומגוג יהיה בתוך ימות המשיח לאחר ביאת משיח[2], ובמקום אחר משמע שיהיה לפני ימות המשיח[3]. הרבי מתווך בין הדעות, ומעלה אפשרות שהמלחמה תהיה אחרי ביאת משיח בן יוסף, שבמובנים מסויימים נחשבת כהתחלת ימות המשיח, אך לפני ביאת משיח בן דוד[4]. ובהזדמנות אחרת נראה שהתבטא שהמלחמה תהיה קודם ביאת המשיח[5]
לפי הרמב"ם המלחמה תתחיל רק אחרי ימות המשיח ומהוה את אחד מסימני המשיח אשר לוחם מלחמות ה' [6].
מחדש הרבי שמה שכתב הרמב"ם שמשיח צריך ללחום את מלחמת ה' זה רק אם הגאולה תיהיה באופן של "בעתה" אך אם עם ישראל יזכו ותיהיה גאולה באופן של "אחישנה" לא יצטרכו למלחמה כלל.[7]
אופן המלחמה
על מלחמה זו ודומיו, אומר הרמב"ם:
וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--לֹא יֵדַע אָדָם הֵיאַךְ יִהְיוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ: שֶׁדְּבָרִים סְתוּמִים הֶן אֵצֶל הַנְּבִיאִים. גַּם הַחֲכָמִים אֵין לָהֶם קַבָּלָה בִּדְבָרִים אֵלּוּ
— הלכות מלכים פרק י"ב, הלכה ד
מטרות המלחמה
מטרת המלחמה היא לגרום לכל העולם להאמין בה', לאחר שהכול יראו את אותותיו ואת מופתיו[8]. מטרה נוספת: לזכך את עם-ישראל ולסלק מהם את הפושעים והמורדים[9].
קיום המלחמה
קיומה של המלחמה אינו תנאי הכרחי בביאת המשיח, ככל הנבואות הרעות שאינם חייבות להתגשם[10]. מסורת מהבעל שם טוב, שלאחר אריכות הגלות נפטרנו מהמלחמה[11]. הרבי התייחס לכך ואמר שישנה דעה שמלחמה זו התקיימה במלחמת עולם הראשונה[12]. לפני מלחמת המפרץ אמר הרבי[13]: "דבר פשוט הוא, עד כדי כך שלא צריכים אפילו לעורר על כך, שלאחרי השואה - לא תקום פעמים צרה, לא מעין דלי'ה ולא מקצתי'ה ר"ל, ואדרבא: יהיה אך טוב וחסד, בטוב הנראה והנגלה, לכל יהודי ולכל בני ישראל בכל מקום שהם, ובהדגשה - טוב הנראה והנגלה !!!"[14]
יש האומרים בשם הרבי [דרוש מקור], כי "מלחמת המפרץ" היא מלחמת גוג ומגוג (וזוהי הסיבה שמיד לאחר סיום המלחמה[15] נאמרה[16] השיחה הידועה - "עשו כל אשר ביכולתכם", והשיחות הרבות והחריפות על עניני גאולה-ומשיח). בהמשך לדברי הרבי, נפסק ע"י הרכב בית-דין (ביניהם הרב מרדכי אליהו), כי עם ישראל עבר מספיק צרות ש"יוציאו אותו" "ידי חובת" מלחמת גוג ומגוג.
קישורים חיצוניים
- הרב מנחם מענדל הראל, כל מה שרציתם לדעת על מלחמת גוג ומגוג שיעור, כ"ו טבת התשע"ד (29.12.2013)
הערות שוליים
- ↑ צ"ד עמוד א'
- ↑ עבודה זרה ג, ב ובפרש"י.
- ↑ סנהדרין צז, ב ובפרש"י.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ב, ע' 184-5.
- ↑ "קודם יהיה הסדר דמלחמת גוג ומגוג ואחר כך ביאת המשיח ולאחר מכן תחית המתים" (שו"ת עם הרש"ג באחרון של פסח תש"ל (נדפס בספר המלך במסיבו).
- ↑ "יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תיהיה מלחמת גוג ומגוג." (הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ב)
- ↑ ליקוטי שיחות חכ"ד ע' 19 הערה 58.
- ↑ כפי שמפרש המצודות דוד (יחזקאל ל"ח, ט"ז): "למען ידעו אותי הגוים ויכירו בי בעת אהיה מקודש לעיניהם על ידך אתה גוג כי כשיעשה משפט יקודש שמו הגדול".
- ↑ פירוש המצודות (זכריה י"ג, ט): "אביא עליהם צרות לכלות מהם הפושעים והמורדים".
- ↑ רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י' הלכה ד'(ח').
- ↑ נדפס בספר שם משמואל פרשה ויגש תרע"ז ע' רח"צ: "הנה מבואר בכתוב שלאחר קיבוץ גלויות לעתיד, יהיה מלחמת גוג ומגוג. אבל קבלה מרבותינו הקדושים שעתה שהגלות נתארך כל כך נפטרנו ממלחמת גוג ומגוג. ואחר קיבוץ גלויות ישבו ישראל במנוחה על אדמתם לעולם".
- ↑ אחרון של פסח תש"ל (נדפס בספר המלך במסיבו): רש"ג: האם כבר היתה מלחמת גוג ומגוג ואם לא מתי תהי'? הרבי: יש אומרים שבמלחמת העולם הראשונה היה אחד שקראו לו בשם גוג - ואיתא בספרים שבשנת תרע"ד היה קץ.
- ↑ שבת פרשת וארא תשנ"א, נדפס בספר התוועדויות תשנ"א חלק ב' עמ' 174
- ↑ והוסיף ואמר: "על אחת כמה וכמה.. בזמנים אלו שהאומות מתגרות זו בזו, כשלבני ישראל ישנה הבטחה מיוחדת מהקב"ה "בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם".. דבר ברור הוא ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" בכל מקום בעולם שבו נמצאים יהודים, גם בחוץ לארץ. ועל אחת כמה וכמה בארץ הקודש, שנקראת בתורתנו הקדושה והאמיתית: "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".
- ↑ בפורים תנש"א.
- ↑ בכ"ח ניסן תנש"א