עמרם בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
(←כתביו) |
||
שורה 37: | שורה 37: | ||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
בשנת [[תש"ע]] יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכתו. | * גדולי החסידות וגזירת המלבושים - היכל הבעש"ט: שנה ג (יב), גליון ד. | ||
* ייסוד והתפתחות קופת רבי מאיר בעל הנס - היכל הבעש"ט: גליון ג, שנה ג (יא). | |||
* גרוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות - היכל הבעש"ט: שנה ד (יג), גליון א. | |||
* פתרונן של פרשיות סתומות בתולדות אדמו"ר הזקן - היכל הבעש"ט: שנה ד (יד), גליון ב. | |||
* חצרו של הצמח צדק : בחייו ואחר הסתלקותו - היכל הבעש"ט: שנה ד (טו), גליון ג. | |||
* פרקי תולדות רבי יהודה ליב שניאורסון מקאפוסט - היכל הבעש"ט: שנה ד (טז), גליון ד. | |||
* שמע שלמה: שיחות רבי שלמה זלמן מקאפוסט בעל מגן אבות - היכל הבעש"ט: גליון א, שנה ה (יז). | |||
* בית ליאדי - היכל הבעש"ט : שנה ה (יח), גליון ב. | |||
* קורות חייו של רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין - היכל הבעש"ט: שנה ה(יט), גליון ג. | |||
* קורות חייו של ר' ברוך שלום שניאורסון - היכל הבעש"ט: שנה ו(כא), גליון א. | |||
* ימי חייו של רבי אהרן משטראשעלי - היכל הבעש"ט: שנה ו (כד), גליון ד. | |||
* יחסי הגומלין בין החסידים והפרושים תלמידי הגאון מווילנא: בירושלים ובארץ הקודש - היכל הבעש"ט, שנה ז (כה), גליון א. | |||
* התקשרות לרבי על פי שיטת חב"ד וקאפוסט | |||
מאמר דא"ח מאדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט - פרדס חב"ד, גליון מס' 16 | |||
* בשנת [[תש"ע]] יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכתו. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== |
גרסה מ־15:39, 26 באפריל 2020
הרב עמרם בלוי (א' אלול תרצ"ז - ז' אדר א' תשע"ט) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י כולל חב"ד. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'בירושלים.
תולדות חיים
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי, הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי, בכל ליל שישי, מפי הרנ"ש ששונקין.
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.
בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).
לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרב צבי אייזנבאך). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.
הפצת המעיינות
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.
משהחלה היוזמה של ערבי חב"ד בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד. כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.
כולל חב"ד
בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו בכולל חב"ד לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר.
עם היכנסו לתפקיד החל ר' עמרם לגבש תוכנית עבודה מסודרת לטיפול ביתומים, בנוסף לפעילות השוטפת של מתן עזרה וסיוע יומיומי למשפחות, פתח ר' עמרם מיזמים ומבצעים מיוחדים, כגון תוכנית חלוקת המלגות, במסגרתה קיבלו היתומים מלגות על הצטיינות בלימודים. כך גם בטקס הבר מצווה ליתומים השנתי שנערך בכותל, היה מעורב באופן אישי בכל הפרטים וניצח על המלאכה ביד רמה.
בתפקידו זה שימש עד יומו האחרון, בז' אדר א' תשע"ט, עת הלך לבית עולמו באורח טראגי, בגיל 81. הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.
בעולם המחקר
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.
עם ייסודם של הקבצים היכל הבעש"ט ופרדס חב"ד, השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.
ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך כולל חב"ד בארץ הקודש.
כתביו
- גדולי החסידות וגזירת המלבושים - היכל הבעש"ט: שנה ג (יב), גליון ד.
- ייסוד והתפתחות קופת רבי מאיר בעל הנס - היכל הבעש"ט: גליון ג, שנה ג (יא).
- גרוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות - היכל הבעש"ט: שנה ד (יג), גליון א.
- פתרונן של פרשיות סתומות בתולדות אדמו"ר הזקן - היכל הבעש"ט: שנה ד (יד), גליון ב.
- חצרו של הצמח צדק : בחייו ואחר הסתלקותו - היכל הבעש"ט: שנה ד (טו), גליון ג.
- פרקי תולדות רבי יהודה ליב שניאורסון מקאפוסט - היכל הבעש"ט: שנה ד (טז), גליון ד.
- שמע שלמה: שיחות רבי שלמה זלמן מקאפוסט בעל מגן אבות - היכל הבעש"ט: גליון א, שנה ה (יז).
- בית ליאדי - היכל הבעש"ט : שנה ה (יח), גליון ב.
- קורות חייו של רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין - היכל הבעש"ט: שנה ה(יט), גליון ג.
- קורות חייו של ר' ברוך שלום שניאורסון - היכל הבעש"ט: שנה ו(כא), גליון א.
- ימי חייו של רבי אהרן משטראשעלי - היכל הבעש"ט: שנה ו (כד), גליון ד.
- יחסי הגומלין בין החסידים והפרושים תלמידי הגאון מווילנא: בירושלים ובארץ הקודש - היכל הבעש"ט, שנה ז (כה), גליון א.
- התקשרות לרבי על פי שיטת חב"ד וקאפוסט
מאמר דא"ח מאדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט - פרדס חב"ד, גליון מס' 16
- בשנת תש"ע יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכתו.
משפחתו
- בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק
- בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד
- בנו, הרב משה בלוי - שליח הרבי ורב המועצה האזורית ערבה תיכונה
- בתו מרת שרה קוביטשעק - קרית גת
- בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים
קישורים חיצוניים
- מאמרי מחקר פרי עטו שפורסמו באתר 'שטורעם': המאור הגדול - רבי שמרי' נח מבאברויסק • "ר מהר"ש תורם לאודסה • הסניף הראשון של אגו"ח בארץ • 7 פרקים על 'ימי חב"ד'