מעלי קבצים, highauser
8,616
עריכות
הגהה, סידור
(הגהה, סידור) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יואל סירקיש''' (השכ"א - [[כ' אדר]] ה'ת'), המכונה | רבי '''יואל סירקיש''' (השכ"א - [[כ' אדר]] ה'ת'), המכונה "'''הב"ח'''" על שם חיבורו הגדול - "בית חדש" על ה[[ארבעה טורים]]. היה מגדולי הפוסקים שבדורו. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה' | נולד לאביו רבי שמואל מלובלין בן רבי משה יפה{{הערה|שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.}} מקראקא בשנת ה'שכ"א בעיר [[לובלין]]. | ||
כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה' | כיהן כרב ב[[פוזנא]] ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, [[מז'יבוז']] ובעלזא. בשנת ה'שע"ה נתמנה לאב בית דין בבריסק, ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה ב[[קראקא]] וסביבותיה, שם כיהן עד יום הסתלקותו. במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות, שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. רבי יואל היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה. | ||
הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת | הסתלק ב[[כ' אדר]] שנת ה'ת'. | ||
==רבותיו== | ==רבותיו== | ||
| שורה 44: | שורה 21: | ||
*רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני". | *רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני". | ||
*רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על אבן העזר. | *רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על אבן העזר. | ||
==לימוד קבלה== | |||
בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו ב[[ספר הזוהר]] ובספרי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי"{{הערה|שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.}}. בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של ה[[רמ"ק]] [[פרדס רימונים]]. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך. | |||
==חיבוריו== | |||
*'''בית חדש''' - חיבורו העיקרי, פירוש על כל חלקי [[ארבעה טורים]]. הייחודיות של הב"ח בספרו זה, היא שבשונה מרבי [[יוסף קארו]] ה'בית יוסף' שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודות הדברים כפי שמובאים במקורם, הב"ח התעמק עד לשורש הדברים ממש{{מקור}}. | |||
*שו"ת הב"ח. | |||
*ביאורים לספר [[פרד"ס רימונים]] של ה[[רמ"ק]]. | |||
*חידושים על הש"ס. | |||
*הגהות על הש"ס{{הערה|כתב הגהות גם על ה[[רא"ש]] וה[[רי"ף]].}} (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא). | |||
==התייחסויות רבותינו נשיאנו אליו == | |||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] בריבוי דברים כמו הב"ח. | |||
מסופר<ref>[[רשימות דברים]] מהדורה החדשה עמ' 120.</ref> שפעם התעכב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסעודת שבת קודש ביום, ותמה על כך בנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בפניו. בתחילה לא חפץ אדמו"ר הצמח צדק לומר לו מדוע התעכב, אך בסוף סיפר לו שיש שאלה בדין טריפות העוף, שכל הפוסקים מכשירים והב"ח מטריף. כשנסתלק הב"ח, תבעוהו על כך שמטריף. פעם אירעה שאלה בדין זה אצל אדמו"ר הזקן, והכשיר כמו כולם, ובא הב"ח לאדמו"ר הזקן וביקשו שירד לסוף דעתו ויטריף. באותו היום הגיע אדמו"ר הזקן לנכדו הצמח צדק ואמר לו, שכשעלה לעולם העליון עיינו בדינו, מדוע קודם הכשיר וטעמו מהעוף והטריף חזרה, וביקש מהצמח צדק שיתן סיבה ע"כ, ולכן התעכב. | |||
אדמו"ר הצמח צדק אמר על הב"ח: "הב"ח הוא בר-סמכא. כל הצדיקים חייבים לעבור את הגיהנם, וכאשר נסתלק הב"ח ז"ל ציננו קודם לכן את הגיהנם במשך שישים יום"<ref>ראה אוצר מנהגי חב"ד ניסן אייר סיון עמ' רס"א ושם עמ' ר"ס: "סיפר [הרה"ק ר"י מנשכיז] שהבעש"ט שאל בחלומו על חדש בזמן הזה אין הדין, וענו אותו שלאחר פטירת הב"ח ציננו את הגיהנם ארבעים. יום מחמת שהיה צריך זה לכבוד הב"ח (ראה שם בהערה הגירסאות בזה). ובבוקר עמד הבעש"ט זלה"ה ושלח להביא שכר מן החדש ושתהו. ואמר, כדאי הב"ח שמתיר כדי לסמוך עליו".</ref>. | |||
כמה וכמה פעמים מצטט [[הרבי]] בהדגשה את דבריו של הב"ח על הכוונה הנדרשת ב[[לימוד התורה]]: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ב"ח לטור אורח חיים סימן מז, ד"ה ומה שאמר. עיין שם באריכות|תוכן= | |||
כונתו ית' מעולם היתה שנהיה עוסקים בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה . . ואם היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת, היו המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך, שהיתה השכינה ממש בקרבם כי היכל ה' המה ובקרבם ממש היתה השכינה קובעת דירתה, והארץ כולה היתה מאירה מכבודו . . אבל עתה שעברו חוק זה, שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם, לידע הדינים לצורך משא ומתן, גם להתגאות להראות חכמתם . . הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ ועלה לה למעלה, והארץ נשארה בגשמיותה בלי קדושה, וזה היה גורם חורבנה ואבידתה}} | |||
הרבי מזכיר את הדברים באמרו<ref>לקו"ש חלק ל"ד עמ' 228, אג"ק חלק כ' עמ' ש"ג.</ref>: "וידוע פירוש הב"ח בזה (לטור או"ח סי' מ"ז) '''דברים נפלאים הכי עמוקים''', ונקודתם, על הכרח לימוד [[פנימיות התורה]], אשר עי"ז באים לדרך חיים תוכחת מוסר". ובשיחת [[שמחת תורה]] [[תש"כ]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/9/110.htm תורת מנחם חלק כ"ז עמ' 110].}} אמר הרבי: "וכפי שמאריך הב"ח בביאור ענין ברכת התורה בשייכות עם האלקות שבתורה, בסגנון כזה, שלולי שרואים זאת בפירוש בדברי הב"ח, בגליא דתורה, יכולים לחשוב שכתב זאת אדמו"ר חסידי ("אַ חסידישער רבי")..." | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||