רבי יואל סירקיש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←משפחתו) |
||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
*בתו רבקה, אשת תלמידו הט"ז{{הערת שוליים|ב[[תנאים(הסכם)|תנאים]] הבטיח הב"ח לחתנו הט"ז תבשיל של בשר בכל יום. לימים כשנעשה הב"ח עני נאלץ לספק לו ריאות במקום בשר. למרבה הפלא הזמין הט"ז את הב"ח ל[[דין תורה]] בשל כך. בית הדין פסק שגם ריאות נחשבות כבשר. שאלו את הב"ח מה ראה על ככה להזמינו לדין תורה בשל כך. השיב הט"ז כי ביום שהתחיל לאכול ריאות במקום בשר נאלץ למעט בכך מעיונו בתורה לרגע אחד. ובשל כך נעשה בשמים [קטרוג]] על משפחת חותנו. לפיכך הזמינו לדין תורה, כדי שבית-הדין יפסוק שאף ריאות נחשבות כבשר, ובכך יוסר מהם הקטרוג.}}. | *בתו רבקה, אשת תלמידו הט"ז{{הערת שוליים|ב[[תנאים(הסכם)|תנאים]] הבטיח הב"ח לחתנו הט"ז תבשיל של בשר בכל יום. לימים כשנעשה הב"ח עני נאלץ לספק לו ריאות במקום בשר. למרבה הפלא הזמין הט"ז את הב"ח ל[[דין תורה]] בשל כך. בית הדין פסק שגם ריאות נחשבות כבשר. שאלו את הב"ח מה ראה על ככה להזמינו לדין תורה בשל כך. השיב הט"ז כי ביום שהתחיל לאכול ריאות במקום בשר נאלץ למעט בכך מעיונו בתורה לרגע אחד. ובשל כך נעשה בשמים [קטרוג]] על משפחת חותנו. לפיכך הזמינו לדין תורה, כדי שבית-הדין יפסוק שאף ריאות נחשבות כבשר, ובכך יוסר מהם הקטרוג.}}. | ||
*בתו אשת הג"ר נפתלי הירץ ב"ר יהודה זעלקי, אב"ד [[לבוב]]{{הערת שוליים|שני הגיסים, הט"ז והגרנ"ה שימשו שניהם ברבנות לבוב באותו זמן - הט"ז כאב"ד "מחוץ לעיר": ערי המחוז וכל מדינת [[פודוליה]], והגרנ"ה כאב"ד העיר לבוב עצמה. כך היה מנהג הרבנות של לבוב מאז ומעולם.}}. | *בתו אשת הג"ר נפתלי הירץ ב"ר יהודה זעלקי, אב"ד [[לבוב]]{{הערת שוליים|שני הגיסים, הט"ז והגרנ"ה שימשו שניהם ברבנות לבוב באותו זמן - הט"ז כאב"ד "מחוץ לעיר": ערי המחוז וכל מדינת [[פודוליה]], והגרנ"ה כאב"ד העיר לבוב עצמה. כך היה מנהג הרבנות של לבוב מאז ומעולם.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־23:26, 18 באפריל 2020
רבי יואל סירקיש, המכונה ה'ב"ח' על שם חיבורו הגדול - 'בית חדש' על הארבעה טורים. היה מגדולי הפוסקים שבדורו.
תולדות חייו
נולד לאביו הג"ר שמואל מלובלין בן הג"ר משה יפה[1] מקראקא בשנת ה' שכ"א.
כיהן כרב בפוזנא ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, מז'יבוז' ובעלזא. בשנת ה'שע"ה נתמנה לאב בית דין בבריסק, ובשנת ה'שע"ט עבר לתפקיד דומה בקראקא וסביבותיה, שם כיהן עד יום הסתלקותו. במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות, שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. רבי יואל היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.
אדמו"ר הזקן פוסק ב שולחנו בריבוי דברים כמו הב"ח.
הוא גם מוזכר רבות במכתבים ושיחות של הרבי.
לימוד קבלה
בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו בספר הזוהר ובספרי הקבלה, בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכלה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי[2]". בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של הרמ"ק פרדס רימונים. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להיפך.
חיבוריו
- בית חדש - חיבורו העיקרי, פירוש על כל חלקי ארבעה טורים.
- שו"ת הב"ח.
- ביאורים לספר פרד"ס רימונים של הרמ"ק.
- חידושים על הש"ס.
- הגהות על הש"ס[3] (נדפסו בשולי העמודים בש"ס וילנא).
רבותיו
- אביו רבי שמואל יפה.
- רבי הירש שור מבריסק.
- רבי פייבוש מקראקא.
מתלמידיו
- רבי דוד הלוי סג"ל, הט"ז.
- הגאון בעל מגיני שלמה.
- רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק.
- רבי צבי הירש קלויזנר אב בית דין בלבוב ולובלין.
- רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני".
- רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על אבן העזר.
משפחתו
- אשתו מרת בילא[4], בת הקצין הגאון ר' אברהם ר' הירצק'ס מלבוב.
- בנו רבי שמואל צבי הירץ[5].
- בתו רבקה, אשת תלמידו הט"ז[6].
- בתו אשת הג"ר נפתלי הירץ ב"ר יהודה זעלקי, אב"ד לבוב[7].
הערות שוליים
- ↑ שם משפחתו של הב"ח היה "יפה". אבל כונה בשם סירקיש על שם אמו הצדיקה מרת סירקא, ובשם זה כונה גם זרעו אחריו.
- ↑ שו"ת הב"ח סימן ד. נשמט ברוב הדפוסים.
- ↑ כתב הגהות גם על הרא"ש והרי"ף.
- ↑ נפטרה בקראקא בשביעי של פסח שצ"ח.
- ↑ לאחר פטירתו נשא גיסו הט"ז את אלמנתו.
- ↑ בתנאים הבטיח הב"ח לחתנו הט"ז תבשיל של בשר בכל יום. לימים כשנעשה הב"ח עני נאלץ לספק לו ריאות במקום בשר. למרבה הפלא הזמין הט"ז את הב"ח לדין תורה בשל כך. בית הדין פסק שגם ריאות נחשבות כבשר. שאלו את הב"ח מה ראה על ככה להזמינו לדין תורה בשל כך. השיב הט"ז כי ביום שהתחיל לאכול ריאות במקום בשר נאלץ למעט בכך מעיונו בתורה לרגע אחד. ובשל כך נעשה בשמים [קטרוג]] על משפחת חותנו. לפיכך הזמינו לדין תורה, כדי שבית-הדין יפסוק שאף ריאות נחשבות כבשר, ובכך יוסר מהם הקטרוג.
- ↑ שני הגיסים, הט"ז והגרנ"ה שימשו שניהם ברבנות לבוב באותו זמן - הט"ז כאב"ד "מחוץ לעיר": ערי המחוז וכל מדינת פודוליה, והגרנ"ה כאב"ד העיר לבוב עצמה. כך היה מנהג הרבנות של לבוב מאז ומעולם.