יהודה לייב לוין (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד חב"ד מסמרקנד וירושלים|אחר=רבה של מוסקבה|ראו=יהודה לייב לוין (מוסק...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
כמו כן ארגן [[תלמוד תורה]] בעיר החדשה של סמרקנד{{הערה|1=על פעילותו בסמרקנד ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=239&hilite= תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב]-רכג.}}. | כמו כן ארגן [[תלמוד תורה]] בעיר החדשה של סמרקנד{{הערה|1=על פעילותו בסמרקנד ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=239&hilite= תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב]-רכג.}}. | ||
בשנת [[תש"ה]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]. משם הגיע למחנה העקורים [[ברגן בלזן]], וכשנוכח שאין מסגרת של תלמוד תורה לילדים, ייסד שם תלמוד תורה. על כך זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי הריי"צ{{הערה|1=[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י', ע' ].}}. | בשנת [[תש"ה]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]. משם הגיע למחנה העקורים [[ברגן בלזן]], וכשנוכח שאין מסגרת של תלמוד תורה לילדים, ייסד שם תלמוד תורה. על כך זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי הריי"צ{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=232&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י', ע' רה].}}. | ||
לאחר מכן עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]]. נמנה עם מתפללי [[בית הכנסת בעל התניא]] במאה שערים. | לאחר מכן עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]]. נמנה עם מתפללי [[בית הכנסת בעל התניא]] במאה שערים. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
*זכרונותיו ב'''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', חלק א', ע' 205 ואילך | *זכרונותיו ב'''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', חלק א', ע' 205 ואילך | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:לוין, יהודה}} | {{מיון רגיל:לוין, יהודה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
גרסה מ־02:37, 24 במרץ 2020
הרב יהודה לייב לוין (? - כ"ז כסלו תשמ"ט) היה מפעילי חב"ד הבולטים בסמרקנד בימי מלחמת העולם השניה. לאחר יציאתו מברית המועצות עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים.
תולדות חיים
נולד לאביו ר' טוביה בפולין. בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים המחתרתית ברוסטוב.
לפני מלחמת העולם השניה התגורר בסרטוב, והתפרנס ממסחר בשעונים. עם פרוץ המלחמה נעצר על ידי הק.ג.ב. ונשפט לעשר שנות מאסר. הוא נשלח לעבודה מפרכת במחנה סמוך לסרטוב, אך כעבור ארבעה חודשים נקרא לחקירה, וכשטען בחקירה שהוא אזרח פולני שהגיע לא מזמן לברית המועצות - שוחרר בנס. לאחר שחרורו ברח מסרטוב ויצא למסע ארוך לסמרקנד.
בהגיעו לסמרקנד נוכח במצב הקשה ששרר שם, כאשר המוני פליטים סבלו מרעב וממחלות, ביניהם יהודים וחסידים רבים, ורבים לא שרדו בתנאים הקשים והלכו לעולמם. הוא קם וייסד חברה קדישא שדאגה לאסוף את כל המתים היהודיים מבתי הרפואה בעיר ולהביאם לקבר ישראל, במקום לקברי אחים כנהוג עד אז. יחד איתו השתתפו במלאכה עוד חסידים, ביניהם ר' ישראל נח בלניצקי, ר' אהרן יוסף בלניצקי, ר' בנימין גורודצקי, ר' שמואל גורביץ' ועוד רבים, כשהוא מנהל ודואג לגייס תרומות למפעל.
לאחר מכן החליט שיש להתעסק לא רק עם המתים, אלא גם עם החיים - ויזם קבוצת נשים שתבקר חולים בכל רחבי סמרקנד ותדאג לשלומם והצלת חייהם.
כמו כן ארגן תלמוד תורה בעיר החדשה של סמרקנד[1].
בשנת תש"ה יצא מרוסיה במסגרת הבריחה הגדולה דרך לבוב. משם הגיע למחנה העקורים ברגן בלזן, וכשנוכח שאין מסגרת של תלמוד תורה לילדים, ייסד שם תלמוד תורה. על כך זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי הריי"צ[2].
לאחר מכן עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. נמנה עם מתפללי בית הכנסת בעל התניא במאה שערים.
לקריאה נוספת
- זכרונותיו ביהדות הדממה, חלק א', ע' 205 ואילך
הערות שוליים
- ↑ על פעילותו בסמרקנד ראה תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב-רכג.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י', ע' רה.