עץ חיים: הבדלים בין גרסאות בדף
(תמונה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בדפוס ראשון (קוריץ, תקמ"ב)]] | [[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בדפוס ראשון (קוריץ, תקמ"ב)]] | ||
{{מפנה|עץ חיים|עץ חיים (פירושונים)}} | {{מפנה|עץ חיים|עץ חיים (פירושונים)}} | ||
הספר '''עץ חיים''' | הספר '''עץ חיים''' הוא הספר העיקרי ב[[כתבי האריז"ל]] המסכם את [[קבלה|קבלת]] [[האר"י]], כפי שנכתבה בידי תלמידו העיקרי רבי [[חיים ויטאל]], שעליו סמך האריז"ל שיעביר את תורתו. הספר הוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר ב[[תורת הקבלה]], ומובא פעמים רבות ב[[תורת החסידות]]. | ||
לאחר פטירתו של האר"י החל רבי חיים לערוך את הדברים ששמע מפיו בתורת הקבלה לספר בשם "עץ חיים", שחולק על ידו לשמונה שערים. ספר זה נשמר באמתחתו ולא פורסם מעולם. מתוך ספר זה ערך בנו, רבי [[שמואל ויטאל]], [[שמונה שערים]] שסודרו על ידו בעריכה מחודשת והתפרסמו לאחר מכן. רבי [[מאיר פאפירש]] ערך מתוך כתבי האר"י שהיו בידו (חלקם הועתקו בגניבה מכתבי רבי חיים, וחלקם כתבים שגנז רבי חיים והתגלו לאחר מכן) את הספר "דרך עץ החיים", שהוא הספר "עץ חיים" הנדפס שלפנינו. | |||
==שם הספר== | ==שם הספר== | ||
| שורה 13: | שורה 11: | ||
==תוכן הספר== | ==תוכן הספר== | ||
הספר כפי שנהגה ונלמד על ידי [[ | הספר כפי שנהגה ונלמד על ידי [[רבותינו נשיאינו]] אינו מחולק לנושאים כלליים, אלא נכתב כשערים כלליים שנחלקו לפרקים. רצונו של רבי חיים ויטאל{{הערה|כפי שכתב בהקדמה לספרו '[[מבוא שערים]]'.}} היה לסדר את הספר לפי שערים כלליים, אך לא הספיק לסדר זאת בעצמו, ותלמיד תלמידו, רבי מאיר פופרש חיבר את הספר 'דרך עץ חיים' (הנפוץ כיום בשם 'עץ חיים') בו כלל את השערים לפי נושאים כלליים, וקרא להם בשם 'היכלות', על פי הסדר אותו קבע רבי חיים ויטאל: | ||
#היכל אדם קדמון. | #היכל אדם קדמון. | ||
#היכל הנקודים. | #היכל הנקודים. | ||
| שורה 25: | שורה 23: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[פרי עץ חיים]] | *[[פרי עץ חיים]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ספרי קבלה}} | {{ספרי קבלה}} | ||
[[קטגוריה:ספרי קבלה]] | [[קטגוריה:ספרי קבלה]] | ||
גרסה מ־19:20, 26 בפברואר 2020
המונח "עץ חיים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עץ חיים (פירושונים).
הספר עץ חיים הוא הספר העיקרי בכתבי האריז"ל המסכם את קבלת האר"י, כפי שנכתבה בידי תלמידו העיקרי רבי חיים ויטאל, שעליו סמך האריז"ל שיעביר את תורתו. הספר הוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה, ומובא פעמים רבות בתורת החסידות.
לאחר פטירתו של האר"י החל רבי חיים לערוך את הדברים ששמע מפיו בתורת הקבלה לספר בשם "עץ חיים", שחולק על ידו לשמונה שערים. ספר זה נשמר באמתחתו ולא פורסם מעולם. מתוך ספר זה ערך בנו, רבי שמואל ויטאל, שמונה שערים שסודרו על ידו בעריכה מחודשת והתפרסמו לאחר מכן. רבי מאיר פאפירש ערך מתוך כתבי האר"י שהיו בידו (חלקם הועתקו בגניבה מכתבי רבי חיים, וחלקם כתבים שגנז רבי חיים והתגלו לאחר מכן) את הספר "דרך עץ החיים", שהוא הספר "עץ חיים" הנדפס שלפנינו.
שם הספר
הספר שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, נקרא בשם 'עץ חיים' מתוך כוונה לרמוז ל'עץ החיים' שהיה בגן עדן קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בענינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי[1].
בשמו של הספר רמז המחבר גם לשמו הפרטי, שנקרא בשם 'חיים'.
תוכן הספר
הספר כפי שנהגה ונלמד על ידי רבותינו נשיאינו אינו מחולק לנושאים כלליים, אלא נכתב כשערים כלליים שנחלקו לפרקים. רצונו של רבי חיים ויטאל[2] היה לסדר את הספר לפי שערים כלליים, אך לא הספיק לסדר זאת בעצמו, ותלמיד תלמידו, רבי מאיר פופרש חיבר את הספר 'דרך עץ חיים' (הנפוץ כיום בשם 'עץ חיים') בו כלל את השערים לפי נושאים כלליים, וקרא להם בשם 'היכלות', על פי הסדר אותו קבע רבי חיים ויטאל:
ההיכלות עצמם מחולקים לפרקים, וכל פרק מחולק לענפים שונים (נגזר משם הספר: עץ חיים).
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ את ענין זה מסביר אדמו"ר הזקן בהרחבה בספר התניא, באגרת הקודש פרק כ"ו, והוא מופיע גם בהקדמתו של רבי חיים ויטאל לספר: "חכמת האמת ונקרא עץ החיים.. הנה נתבאר במקום אחר הזה כי עון אדם הראשון בעץ הדעת טוב ורע הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה".
- ↑ כפי שכתב בהקדמה לספרו 'מבוא שערים'.