ליקוטי אמרים - פרק י"ח – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן" |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק י"ח''' | '''פרק י"ח - האהבה המסותרת''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
עבודת השם שהתבארה בשני הפרקים הקודמים אמנם קרובה, אבל לא '''מאד'''. הרי ישנם אנשים{{הערה|בלשון [[אדמו"ר הזקן]] "מי שאין דעתו יפה.}} שהמוח והלב שנתן להם הקב"ה לא יכולים להוליד אהבת ויראת השם. יסביר הרבי שישנה דרך נוספת לעבוד את השם, והיא קרובה מאד לכל אחד ואחת: במקום להוליד אהבה חדשה{{הערה|על ידי התבוננות, כמבואר בשני הפרקים הקודמים (ט"ז-י"ז).}}, יכול הוא לעורר את האהבה הקיימת אצלו{{הערה|שכל יהודי נולד איתה. והיא הנקראת "אהבה מסותרת", משום שבדרך כלל לא רק שאינה גלויה אלא עוד זאת שאיננו מודעים כלל לקיומה.}}. אלא שכדי להבין כיצד מעוררים אותה יש להבין תחילה מהי. | |||
בפרקים הבאים{{הערה|י"ח עד כ"ה.}} תוסבר מהות אהבה זו וכיצד מעוררים אותה. | |||
'''בפרקים י"ח-י"ט''' מוסברים שורשה, עניינה, ופעולתה של האהבה המסותרת. | |||
'''בפרקים כ-כ"ב''' מוסברים הדביקות שנפעלת אצל יהודי על ידי אחדות השם, לעומת הפירוד שגורמת לו עבודה זרה. | |||
'''בפרקים כ"ג-כ"ד''' מוסבר שדביקות ופירוד אלו הם לא רק על ידי קידוש השם ועבודה זרה, אלא על ידי כל מצווה, וכל עבירה. | |||
ועל סמך כל זה יוסבר בפרק כ"ה '''כיצד קרוב מאד''' לכל אחד ואחת לעורר אצל עצמו אהבה זו. | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 9: | שורה 19: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
לכל אחד מישראל יש בטבעו קדושה שהיא האהבה המסותרת, והבאה בירושה מהאבות הקדושים שמורישים לנו [[נפש רוח ונשמה]] דקדושה, כי לכל אחד מישראל יש שורש לכל הפחות ב[[מלכות דעשיה]], שבה מלובש בהעלם כל הספירות העליונות עד חכמה דאצילות, ומכח זה יש לכל אחד מישראל כח למסירות נפש על קידוש השם, אפילו לקל שבקלים. | בשני הפרקים הראשונים{{הערה|של ההסבר איך מעוררים את האהבה המסותרת (י"ח-י"ט).}} מסביר הרבי את מהותה של האהבה המסותרת: שורשה, עניינה, כיצד היא ירושה לנו וכיצד היא כוללת גם יראה. בפרק הנוכחי מוסברים שניים מתוך ארבעת העניינים: | ||
'''כיצד היא ירושה לנו''' - האבות הקדושים{{הערה|אברהם, יצחק ויעקב.}} זכו לנו בעבודתם{{הערה|לכל אחד מישראל יש בטבעו קדושה שהיא האהבה המסותרת, והבאה בירושה מהאבות הקדושים שמורישים לנו [[נפש רוח ונשמה]] דקדושה, כי לכל אחד מישראל יש שורש לכל הפחות ב[[מלכות דעשיה]], שבה מלובש בהעלם כל הספירות העליונות עד חכמה דאצילות, ומכח זה יש לכל אחד מישראל כח למסירות נפש על קידוש השם, אפילו לקל שבקלים.}}, שלכל צאצאיהם עד עולם תהיה נשמה קדושה. | |||
'''שורשה''' - שורש הנשמה הוא מאור אין סוף ברוך הוא, המתלבש בחכמה שבנפש של כל יהודי - אפילו קל שבקלים. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||