ליקוטי אמרים - פרק י"ח – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן"
Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק י"ח''' של [[ספר התניא]] ממשיך לבאר את הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאוד", ומבאר את המילה "מאוד". מבואר ענין ה[[אהבה המסותרת]] ש[[ירושה]] לנו מאבותינו בכל אחד מ[[ישראל]], ולכן יש בכח של כל ישראל, ואפילו נשים ועמי ארצות למסור את נפשם על קידוש ה'.
'''פרק י"ח - האהבה המסותרת'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
לאחר שבפרק הקודם ביאר אדמו"ר הזקן את עבודת הבינוני שהוא באהבה ויראה שכליים על ידי התבוננות, ובזה פירש את הפסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד, שב וממשיך אדמו"ר הזקן לבאר את הפסוק הנ"ל, בתוספת ביאור שיש מדריגה נוספת ששייכת לכל אחד מישראל מטבעו אפילו מבלי התבוננות והיא ה[[אהבה מסותרת]] שיש לכל איש שהוא מזרע ישראל.
עבודת השם שהתבארה בשני הפרקים הקודמים אמנם קרובה, אבל לא '''מאד'''. הרי ישנם אנשים{{הערה|בלשון [[אדמו"ר הזקן]] "מי שאין דעתו יפה.}} שהמוח והלב שנתן להם הקב"ה לא יכולים להוליד אהבת ויראת השם. יסביר הרבי שישנה דרך נוספת לעבוד את השם, והיא קרובה מאד לכל אחד ואחת: במקום להוליד אהבה חדשה{{הערה|על ידי התבוננות, כמבואר בשני הפרקים הקודמים (ט"ז-י"ז).}}, יכול הוא לעורר את האהבה הקיימת אצלו{{הערה|שכל יהודי נולד איתה. והיא הנקראת "אהבה מסותרת", משום שבדרך כלל לא רק שאינה גלויה אלא עוד זאת שאיננו מודעים כלל לקיומה.}}. אלא שכדי להבין כיצד מעוררים אותה יש להבין תחילה מהי.
 
בפרקים הבאים{{הערה|י"ח עד כ"ה.}} תוסבר מהות אהבה זו וכיצד מעוררים אותה.
 
'''בפרקים י"ח-י"ט''' מוסברים שורשה, עניינה, ופעולתה של האהבה המסותרת.
 
'''בפרקים כ-כ"ב''' מוסברים הדביקות שנפעלת אצל יהודי על ידי אחדות השם, לעומת הפירוד שגורמת לו עבודה זרה.
 
'''בפרקים כ"ג-כ"ד''' מוסבר שדביקות ופירוד אלו הם לא רק על ידי קידוש השם ועבודה זרה, אלא על ידי כל מצווה, וכל עבירה.
 
ועל סמך כל זה יוסבר בפרק כ"ה '''כיצד קרוב מאד''' לכל אחד ואחת לעורר אצל עצמו אהבה זו.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 9: שורה 19:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
לכל אחד מישראל יש בטבעו קדושה שהיא האהבה המסותרת, והבאה בירושה מהאבות הקדושים שמורישים לנו [[נפש רוח ונשמה]] דקדושה, כי לכל אחד מישראל יש שורש לכל הפחות ב[[מלכות דעשיה]], שבה מלובש בהעלם כל הספירות העליונות עד חכמה דאצילות, ומכח זה יש לכל אחד מישראל כח למסירות נפש על קידוש השם, אפילו לקל שבקלים.
בשני הפרקים הראשונים{{הערה|של ההסבר איך מעוררים את האהבה המסותרת (י"ח-י"ט).}} מסביר הרבי את מהותה של האהבה המסותרת: שורשה, עניינה, כיצד היא ירושה לנו וכיצד היא כוללת גם יראה. בפרק הנוכחי מוסברים שניים מתוך ארבעת העניינים:
 
'''כיצד היא ירושה לנו''' - האבות הקדושים{{הערה|אברהם, יצחק ויעקב.}} זכו לנו בעבודתם{{הערה|לכל אחד מישראל יש בטבעו קדושה שהיא האהבה המסותרת, והבאה בירושה מהאבות הקדושים שמורישים לנו [[נפש רוח ונשמה]] דקדושה, כי לכל אחד מישראל יש שורש לכל הפחות ב[[מלכות דעשיה]], שבה מלובש בהעלם כל הספירות העליונות עד חכמה דאצילות, ומכח זה יש לכל אחד מישראל כח למסירות נפש על קידוש השם, אפילו לקל שבקלים.}}, שלכל צאצאיהם עד עולם תהיה נשמה קדושה.
 
'''שורשה''' - שורש הנשמה הוא מאור אין סוף ברוך הוא, המתלבש בחכמה שבנפש של כל יהודי - אפילו קל שבקלים.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==