חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
:ז. נכון. זה לא בגלל ספיקא דיומא אלא (כפי שהרבי כותב) מנהג אבותינו בידינו. | :ז. נכון. זה לא בגלל ספיקא דיומא אלא (כפי שהרבי כותב) מנהג אבותינו בידינו. | ||
:ישר כח גדול על ההערות וההארות. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 16:31, 23 בינואר 2020 (UTC) | :ישר כח גדול על ההערות וההארות. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 16:31, 23 בינואר 2020 (UTC) | ||
::א. המקום ינחם אתכם וכו' (לפני ממש כמה רגעים שמעתי ביאור נפלא מ[[ישעיה ברוין|הרב ברוין]] בנוגע לנוסח זה ואין כאן מקומו), מכאן באתר זה כבר לא יכול להמחק. הנראה לי הוא שישנו הרחבה בחסידות בנוגע ליו"ט, אלא שיתכן שצריך לחפש במקומות המתאימים. | |||
::ב.אני מבין למה אתה חושב שזה אריכות מיותרת, אבל לאידך גיסא אני חושב שאת החלק שמדבר בתורת החסידות, מכיון שהוא לא כ"כ ארוך, ולאידך שאר הערך שם הוא די ארוך, כדאי ורצוי להביא אותו ובזה לקשר את תוכנו עם '''חב"ד'''פדיה. | |||
::ג. בנוגע לראש השנה: א. עבר הזכרתי בסוגריים שמצב הערך ר"ה הוא ממש רציני, ולכן כדאי בנתיים להזכיר זאת כאן. ב. לבד זאת נראה לי שפרט זה נוגע לתוכנו המהותי של יו"ט בכלל, דמהותו של יו"א ע"פ פנימיות הענינים הוא המשכת אוא"ס ע"י ז"א, וממילא צריך להבהיר שזה למעט א' מהימים טובים בו אין זה כך, ולפרט את הטעם והביאור בהבדל בין ראש השנה ליו"ט מבלי ליכנס לאריכות הפרטים (והאמן לי שישנו אריכות גדולה עד בלי די לבאר בענין זה של המשכת המלכות מאוא"ס, ובענין בנין המלכות שלא נכלל בתוכן דבריי שהזכרתי). | |||
::ד. כנ"ל בג' נראה לי שפרט זה חשוב גם על הצד של מהותו של יו"ט, העובדה שישנו סברא וקושיא המבקשת לקבוע את חודש אלול ליו"ט, שזה לא רק מוסיף בהבנת ענינו של חודש אלול אלא גם במהותו של יו"ט בכלל. | |||
::ה. הלשון יו"ט שני של גאולה זכור לי שראיתי בשיחות של הרבי, ובטוח שראיתילשון זה בכל הספרים שמביאים את דברי החת"ס, אף שהתעצלתי מלפתוח את דברי החת"ס עצמו ובפרט שבשביל סיבות שונות ומשונות הנני מנוע מלעיין כעת בדברי תורה (אף שישנו מעשה מהחת"ס עצמו שעיין בתורה בזמן כגון זה..). | |||
::ו. הערתי זו לא הייתה בשום כוונה לתקוף איזה דבר שאתה כתבת אלא רק להסב את תשומת לבך לאיזה דבר שצריך ביאור בנוגע לאותה סברא שהרבי אומר בשיחה. ולגופו של ענין, אם תעיין בגמ' הנ"ל בביצה (ד, ב) תראה שזה כן ענין של חשש וכמו שציטטתי "זמנין דגזרי מלכות גזירה ואתי לאקלקולי". | |||
::ז. כנ"ל לא באתי להתקיף אלא לציין לאיזה מקום שהרבי מוציא נקודה מענינת בגדר היו"ט. ולגופו של ענין: גם לאחרי שאתה יודע שהיו"ט אינו מצד ספיקא דיומא, עדיין ישנו חידוש לומר שהתוקף ההלכתי של היו"ט הוא יותר חזק, דהיה סברא לומר דמכיון שלכתחילה כל יסוד היו"ט היה של ספק, ממילא עכשיו וודאי שלא יהיה יו"ט יותר תקיף מאז, מצד תוקפו ההלכתי (ואף יתכן שאם כן, היו נפק"מ להלכה, וכמו בצומות שהם נדחים שיש בהם קולא וכו'), וע"ז בא הרבי ומחדש שגדרו של היו"ט נעשה תקיף כמו יו"ט וודאי, (וכמו גבי שבועות שיש בו מעלה שהוא יו"ט וודאי דכל הטעם שלו הוא משום לא פלוג). | |||
[[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • כ"ז בטבת ה'תש"ף • | |||