היציאה מצ'רנוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''"היציאה מצ'רנוביץ"''' הייתה יציאה שבה ניסו לצאת חסידי [[חב"ד]] שנשארו ברוסיה (שלא הצליחו לצאת ב"[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה הגדולה]]") דרך העיר [[צ'רנוביץ']], יציאה זאת כשלה ובסוף והובילה למעצרים לשאר חסידי [[חב"ד]] שנשארו ברוסיה. | '''"היציאה מצ'רנוביץ"''' הייתה יציאה שבה ניסו לצאת חסידי [[חב"ד]] שנשארו ברוסיה (שלא הצליחו לצאת ב"[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה הגדולה]]") דרך העיר [[צ'רנוביץ']], יציאה זאת כשלה ובסוף והובילה למעצרים לשאר חסידי [[חב"ד]] שנשארו ברוסיה. | ||
==הרקע ליציאה== | |||
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה}} | {{ערך מורחב|יציאת רוסיה}} | ||
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']] | [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']] | ||
ב'''יציאת רוסיה תש"ו''' (מכונה גם 'יציאת פולין' וה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד את גבולות [[רוסיה]] הקומוניסטית, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב"ד | ב'''יציאת רוסיה תש"ו''' (מכונה גם 'יציאת פולין' וה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד את גבולות [[רוסיה]] הקומוניסטית, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]]. | ||
מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות. בבריחה זאת יצאו כ1,000 חסידי חב"ד, אך | מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות. בבריחה זאת יצאו כ1,000 חסידי חב"ד, אך בודדים מהחסידים נשארו ברוסיה. | ||
===המבריחים=== | ===המבריחים=== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בשלהי [[תש"ח]] נודע שיש כמה מבריחים שמבריחים את הגבול מרוסיה לרומניה, ר' [[משה וישצקי]] נסע לעיר צ'רנוביץ' בשביל לחפש מבריח מקצועי מעבר לגבול, ר' [[בנימין גורודצקי]] פנה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לאישור לתכנית, ב[[ג' תשרי]] [[תש"ט]] אדמו"ר הריי"צ אישר זאת אך הזהיר מפני מבריחים שילשינו בסוף לשלטונות. | בשלהי [[תש"ח]] נודע שיש כמה מבריחים שמבריחים את הגבול מרוסיה לרומניה, ר' [[משה וישצקי]] נסע לעיר צ'רנוביץ' בשביל לחפש מבריח מקצועי מעבר לגבול, ר' [[בנימין גורודצקי]] פנה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לאישור לתכנית, ב[[ג' תשרי]] [[תש"ט]] אדמו"ר הריי"צ אישר זאת אך הזהיר מפני מבריחים שילשינו בסוף לשלטונות. | ||
==הבריחה בתש"ט== | |||
ר' [[זלמן אבלסקי]] התנדב לנסוע לרומניה בשביל | ר' [[זלמן אבלסקי]] התנדב לנסוע לרומניה בשביל לחפש מבריחים, ובתש"ט מצא מבריח רומני שהסכים להבריח את הגבול מצ'רנוביץ' לרומניה, הבריחה התבצעה בחודש [[כסלו]] תש"ט באחת השבתות (באישור של הרבנים), ארבעה בחורים התנדבו להבריח את הגבול ראשונים, הם שהו בביתו של ר' [[משה וישצקי]] ומשם הם יצאו, אך באמצע הדרך המבריחים הלשינו עליהם לשלטונות (כפי שניבא [[אדמו"ר הריי"צ]]), ובגבול הגיעו השלטונות ועצרו אותם. | ||
===המעצרים=== | ===המעצרים=== | ||
אחרי שנעצרו ארבעת הבחורים, השלטונות יצאו במסע מעקבים אחר שאר חסידי חב"ד שנעצרו בבריחה, ר' [[משה וישצקי]] נעצר עוד באותה שנה, ו[[מומע שרה]] נעצרה כשנתיים לאחר מכן, גם שאר החסידים נעצרו באותם שנים בערך. אחר מות [[סטלין]] | אחרי שנעצרו ארבעת הבחורים, השלטונות יצאו במסע מעקבים אחר שאר חסידי חב"ד שנעצרו בבריחה, ר' [[משה וישצקי]] נעצר עוד באותה שנה, ו[[מומע שרה]] נעצרה כשנתיים לאחר מכן, גם שאר החסידים נעצרו באותם שנים בערך. אחר מות [[סטלין]] ב[[תשי"ג]] השתחררו כמה מהחסידים. | ||
[[קטגוריה: אירועים בחסידות]] | [[קטגוריה: אירועים בחסידות]] | ||
גרסה מ־19:26, 12 בינואר 2020
"היציאה מצ'רנוביץ" הייתה יציאה שבה ניסו לצאת חסידי חב"ד שנשארו ברוסיה (שלא הצליחו לצאת ב"יציאה הגדולה") דרך העיר צ'רנוביץ', יציאה זאת כשלה ובסוף והובילה למעצרים לשאר חסידי חב"ד שנשארו ברוסיה.
הרקע ליציאה
| ערך מורחב – יציאת רוסיה |
ביציאת רוסיה תש"ו (מכונה גם 'יציאת פולין' וה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד את גבולות רוסיה הקומוניסטית, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של חסידות חב"ד.
מבצע הבריחה נוהל במסירות נפש על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ונשלחו לגלות בסיביר למשך שנים ארוכות. בבריחה זאת יצאו כ1,000 חסידי חב"ד, אך בודדים מהחסידים נשארו ברוסיה.
המבריחים
בשלהי תש"ח נודע שיש כמה מבריחים שמבריחים את הגבול מרוסיה לרומניה, ר' משה וישצקי נסע לעיר צ'רנוביץ' בשביל לחפש מבריח מקצועי מעבר לגבול, ר' בנימין גורודצקי פנה לאדמו"ר הריי"צ לאישור לתכנית, בג' תשרי תש"ט אדמו"ר הריי"צ אישר זאת אך הזהיר מפני מבריחים שילשינו בסוף לשלטונות.
הבריחה בתש"ט
ר' זלמן אבלסקי התנדב לנסוע לרומניה בשביל לחפש מבריחים, ובתש"ט מצא מבריח רומני שהסכים להבריח את הגבול מצ'רנוביץ' לרומניה, הבריחה התבצעה בחודש כסלו תש"ט באחת השבתות (באישור של הרבנים), ארבעה בחורים התנדבו להבריח את הגבול ראשונים, הם שהו בביתו של ר' משה וישצקי ומשם הם יצאו, אך באמצע הדרך המבריחים הלשינו עליהם לשלטונות (כפי שניבא אדמו"ר הריי"צ), ובגבול הגיעו השלטונות ועצרו אותם.
המעצרים
אחרי שנעצרו ארבעת הבחורים, השלטונות יצאו במסע מעקבים אחר שאר חסידי חב"ד שנעצרו בבריחה, ר' משה וישצקי נעצר עוד באותה שנה, ומומע שרה נעצרה כשנתיים לאחר מכן, גם שאר החסידים נעצרו באותם שנים בערך. אחר מות סטלין בתשי"ג השתחררו כמה מהחסידים.