שניאור (שם) – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
הוספת תוכן
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב|חסר פרטים ולא ערוך}}'''שְׁנֵיאוֹר''' הוא שם פרטי ושם משפחה. כיום, נפוץ בעיקר ב[[חב"ד]].
{{שכתוב|חסר פרטים ולא ערוך}}'''שְׁנֵיאוֹר''' הוא שם פרטי ושם משפחה. הוא שמו של מייסד [[חסידות חב"ד]] אדמו"ר הזקן. כיום, נפוץ בעיקר ב[[חב"ד]].


==משמעות ומקור השם==
==משמעות ומקור השם==
מקור השם{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.}} הוא מדוד המהרש"ל שרצו לקרוא לו מאיר ואורי וקראו לו שניאור על שם שני האורות{{הערה|ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.}}. ה[[חתם סופר]]{{הערה|בשו"ת שלו חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח.}} הזכיר מעשה זה משמו של המהרש"ל והוסיף: "ומזה נולד שם חדש שניאור, רצה לומר, שני מיני אור, מאיר ואורי".
מקור השם{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.}} הוא מדוד המהרש"ל שרצו לקרוא לו מאיר ואורי וקראו לו שניאור על שם שני האורות{{הערה|ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.}}. ה[[חתם סופר]]{{הערה|בשו"ת שלו חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח.}} הזכיר מעשה זה משמו של המהרש"ל והוסיף: "ומזה נולד שם חדש שניאור, רצה לומר, שני מיני אור, מאיר ואורי".


לדעה נוספת מקור השם הוא לא דוד המהרש"ל אלא הרבה קודם{{הערה|תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.}} אך [[הרבי]] ציין דווקא לדעה זו{{הערה|[[ספר המאמרים - פרשיות|סה"מ]] י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב.}}.
לדעה נוספת מקור השם הוא לא דוד המהרש"ל אלא הרבה קודם{{הערה|תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.}} אך [[הרבי]] ציין דווקא לדעה זו{{הערה|[[ספר המאמרים - פרשיות|סה"מ]] י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.}}.


==שמות בני אדם==
==שמות בני אדם==
{{ערך מורחב|שם}}
{{ערך מורחב|שם}}
השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם{{הערה|שעהיוה"א בתחלתו.}}. שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 35 והלאה.}}, שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו{{הערה|לקו"ש ח"ל ש"פ ויצא שיחה ב' עמ’ 134.}}.
שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 35 והלאה.}}, שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו{{הערה|לקו"ש ח"ל ש"פ ויצא שיחה ב' עמ’ 134.}}.
 
השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם{{הערה|שעהיוה"א בתחלתו.}}. אדמו"ר הזקן מבאר{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"א.}} ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}} שכך הוא גם בשמו של אדמו"ר הזקן.


===אדמו"ר הזקן===
===אדמו"ר הזקן===
שורה 16: שורה 18:
[[אדמו"ר הצ"צ]] כותב{{הערה|הוספות לתו"א עמ' 284. הקדמת המו"ל לדרמ"צ.}} שהשם 'שניאור' הוא כמו 'ואהבת' שהוא בגימטריה שני פעמים אור{{הערה|כמו שניאור שפירושו שני אור.}}.
[[אדמו"ר הצ"צ]] כותב{{הערה|הוספות לתו"א עמ' 284. הקדמת המו"ל לדרמ"צ.}} שהשם 'שניאור' הוא כמו 'ואהבת' שהוא בגימטריה שני פעמים אור{{הערה|כמו שניאור שפירושו שני אור.}}.


[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129.}} ש[[הבעש"ט]] עשה [[עליית נשמה]]{{הערה|בר"ה תק"ז}} ולאחר מכן אמר על [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שהוא היה בגיל 3  בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות.  
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129. לקו"ש חט"ז עמ' 38.}} ש[[הבעש"ט]] עשה [[עליית נשמה]]{{הערה|בר"ה תק"ז}} ולאחר מכן אמר על [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שהוא היה בגיל 3  בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות.  
 
[[הרבי]] כותב{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 37.}} שהשם המקובל בעולם ל[[אדמו"ר הזקן]] הוא [[בעל התניא והשו"ע]] וזה כי הוא מחבר את פנימיות התורה עם נגלה שבתורה{{הערה|הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ושמו שניאור מייחד אותו בכך ששני אורות אלו - אור ה[[תורה#נגלה|נגלה]] ואור ה[[תורה#נסתר|נסתר]], הם מתאחדים לשם אחד כאשר לומדים את שניהם יחד.
 
הכח לחבר את שניהם יחד נבע מכך שהוא גילה את עצם מהות התורה - [[יחידה]] שבתורה, הנעלית ממגבלות של העלם וגילוי ולכן בכוחה לחבר את שני האורות, הנגלה והנסתר שבתורה{{הערה|לקו"ש חט"ז עמ' 38.}}.
 
את הסבר זה אמר הרבי להוציא למעשה בפועל, להוסיף בלימוד התורה (שניאור) ובקיום המצוות בהידור (לזמן)


[[הרבי]] כותב{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 37.}} שהשם המקובל בעולם ל[[אדמו"ר הזקן]] הוא [[בעל התניא והשו"ע]] וזה כי הוא מחבר את פנימיות התורה עם נגלה שבתורה ושמו שניאור מייחד אותו בכך ששני אורות אלו - אור ה[[תורה#נגלה|נגלה]] ואור ה[[תורה#נסתר|נסתר]], הם מתאחדים לשם אחד כאשר לומדים את שניהם יחד.
באחד הפעמים התבטא הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חי"ב עמ' 232.}}, שיש את הפירוש בנוסח הרגיל ויש פירוש של ה[[חסידים]]. הפירוש הרגיל הוא שני אור - אור הנגלה ואור החסידות אבל חסידים מפרשים שני אור - ברוחניות וגשמיות.
 
אביו של הרבי [[ר' לוי יצחק]]{{הערה|שם=לקוטי לוי יצחק|לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.}} מזכיר את מקור השם כפי שהביא המהרש"ל ומסביר שמאיר הוא המפעיל אור ואורי הוא האור המתפעל ומהרכבתם יחד נעשה השם שניאור.


====זלמן====
====זלמן====
[[הרבי]] מסביר{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן' שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|שעהיוה"א פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}.
השם זלמן הוא תרגום של השם שניאור{{הערה|שם=לקוטי לוי יצחק}}.
 
[[הרבי]] מסביר{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן'{{הערה|מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.}} שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}}.


החידוש אצל אדמו"ר הזקן שהוא חיבר את השם שניאור המורה על חיבור עליונים ותחתונים (אבל עדין אור) עם השם זלמן שהוא ההעלם דהעולם, וזה בכדי שיהיה ניכר גם בתוך העולם [[אור אין סוף]].
החידוש אצל אדמו"ר הזקן שהוא חיבר את השם שניאור המורה על חיבור עליונים ותחתונים (אבל עדין אור) עם השם זלמן שהוא ההעלם דהעולם, וזה בכדי שיהיה ניכר גם בתוך העולם [[אור אין סוף]].