שניאור (שם): הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הוספת תוכן) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב|חסר פרטים ולא ערוך}}'''שְׁנֵיאוֹר''' הוא שם פרטי ושם משפחה. כיום, נפוץ בעיקר ב[[חב"ד]]. | {{שכתוב|חסר פרטים ולא ערוך}}'''שְׁנֵיאוֹר''' הוא שם פרטי ושם משפחה. הוא שמו של מייסד [[חסידות חב"ד]] אדמו"ר הזקן. כיום, נפוץ בעיקר ב[[חב"ד]]. | ||
==משמעות ומקור השם== | ==משמעות ומקור השם== | ||
מקור השם{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.}} הוא מדוד המהרש"ל שרצו לקרוא לו מאיר ואורי וקראו לו שניאור על שם שני האורות{{הערה|ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.}}. ה[[חתם סופר]]{{הערה|בשו"ת שלו חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח.}} הזכיר מעשה זה משמו של המהרש"ל והוסיף: "ומזה נולד שם חדש שניאור, רצה לומר, שני מיני אור, מאיר ואורי". | מקור השם{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.}} הוא מדוד המהרש"ל שרצו לקרוא לו מאיר ואורי וקראו לו שניאור על שם שני האורות{{הערה|ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.}}. ה[[חתם סופר]]{{הערה|בשו"ת שלו חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח.}} הזכיר מעשה זה משמו של המהרש"ל והוסיף: "ומזה נולד שם חדש שניאור, רצה לומר, שני מיני אור, מאיר ואורי". | ||
לדעה נוספת מקור השם הוא לא דוד המהרש"ל אלא הרבה קודם{{הערה|תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.}} אך [[הרבי]] ציין דווקא לדעה זו{{הערה|[[ספר המאמרים - פרשיות|סה"מ]] י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב.}}. | לדעה נוספת מקור השם הוא לא דוד המהרש"ל אלא הרבה קודם{{הערה|תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.}} אך [[הרבי]] ציין דווקא לדעה זו{{הערה|[[ספר המאמרים - פרשיות|סה"מ]] י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.}}. | ||
==שמות בני אדם== | ==שמות בני אדם== | ||
{{ערך מורחב|שם}} | {{ערך מורחב|שם}} | ||
שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 35 והלאה.}}, שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו{{הערה|לקו"ש ח"ל ש"פ ויצא שיחה ב' עמ’ 134.}}. | |||
השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם{{הערה|שעהיוה"א בתחלתו.}}. אדמו"ר הזקן מבאר{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"א.}} ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}} שכך הוא גם בשמו של אדמו"ר הזקן. | |||
===אדמו"ר הזקן=== | ===אדמו"ר הזקן=== | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
[[אדמו"ר הצ"צ]] כותב{{הערה|הוספות לתו"א עמ' 284. הקדמת המו"ל לדרמ"צ.}} שהשם 'שניאור' הוא כמו 'ואהבת' שהוא בגימטריה שני פעמים אור{{הערה|כמו שניאור שפירושו שני אור.}}. | [[אדמו"ר הצ"צ]] כותב{{הערה|הוספות לתו"א עמ' 284. הקדמת המו"ל לדרמ"צ.}} שהשם 'שניאור' הוא כמו 'ואהבת' שהוא בגימטריה שני פעמים אור{{הערה|כמו שניאור שפירושו שני אור.}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129.}} ש[[הבעש"ט]] עשה [[עליית נשמה]]{{הערה|בר"ה תק"ז}} ולאחר מכן אמר על [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שהוא היה בגיל 3 בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות. | [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129. לקו"ש חט"ז עמ' 38.}} ש[[הבעש"ט]] עשה [[עליית נשמה]]{{הערה|בר"ה תק"ז}} ולאחר מכן אמר על [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שהוא היה בגיל 3 בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות. | ||
[[הרבי]] כותב{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 37.}} שהשם המקובל בעולם ל[[אדמו"ר הזקן]] הוא [[בעל התניא והשו"ע]] וזה כי הוא מחבר את פנימיות התורה עם נגלה שבתורה{{הערה|הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ושמו שניאור מייחד אותו בכך ששני אורות אלו - אור ה[[תורה#נגלה|נגלה]] ואור ה[[תורה#נסתר|נסתר]], הם מתאחדים לשם אחד כאשר לומדים את שניהם יחד. | |||
הכח לחבר את שניהם יחד נבע מכך שהוא גילה את עצם מהות התורה - [[יחידה]] שבתורה, הנעלית ממגבלות של העלם וגילוי ולכן בכוחה לחבר את שני האורות, הנגלה והנסתר שבתורה{{הערה|לקו"ש חט"ז עמ' 38.}}. | |||
את הסבר זה אמר הרבי להוציא למעשה בפועל, להוסיף בלימוד התורה (שניאור) ובקיום המצוות בהידור (לזמן) | |||
באחד הפעמים התבטא הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חי"ב עמ' 232.}}, שיש את הפירוש בנוסח הרגיל ויש פירוש של ה[[חסידים]]. הפירוש הרגיל הוא שני אור - אור הנגלה ואור החסידות אבל חסידים מפרשים שני אור - ברוחניות וגשמיות. | |||
אביו של הרבי [[ר' לוי יצחק]]{{הערה|שם=לקוטי לוי יצחק|לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.}} מזכיר את מקור השם כפי שהביא המהרש"ל ומסביר שמאיר הוא המפעיל אור ואורי הוא האור המתפעל ומהרכבתם יחד נעשה השם שניאור. | |||
====זלמן==== | ====זלמן==== | ||
[[הרבי]] מסביר{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן' שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה| | השם זלמן הוא תרגום של השם שניאור{{הערה|שם=לקוטי לוי יצחק}}. | ||
[[הרבי]] מסביר{{הערה|לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.}} ש'זלמן' אותיות 'לזמן'{{הערה|מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.}} שהוא קשור ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת [[זמן]] דווקא{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.}} ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ה]] כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.}}. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 273.}}. | |||
החידוש אצל אדמו"ר הזקן שהוא חיבר את השם שניאור המורה על חיבור עליונים ותחתונים (אבל עדין אור) עם השם זלמן שהוא ההעלם דהעולם, וזה בכדי שיהיה ניכר גם בתוך העולם [[אור אין סוף]]. | החידוש אצל אדמו"ר הזקן שהוא חיבר את השם שניאור המורה על חיבור עליונים ותחתונים (אבל עדין אור) עם השם זלמן שהוא ההעלם דהעולם, וזה בכדי שיהיה ניכר גם בתוך העולם [[אור אין סוף]]. | ||
גרסה מ־07:16, 9 בינואר 2020
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: חסר פרטים ולא ערוך. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שְׁנֵיאוֹר הוא שם פרטי ושם משפחה. הוא שמו של מייסד חסידות חב"ד אדמו"ר הזקן. כיום, נפוץ בעיקר בחב"ד.
משמעות ומקור השם
מקור השם[1] הוא מדוד המהרש"ל שרצו לקרוא לו מאיר ואורי וקראו לו שניאור על שם שני האורות[2]. החתם סופר[3] הזכיר מעשה זה משמו של המהרש"ל והוסיף: "ומזה נולד שם חדש שניאור, רצה לומר, שני מיני אור, מאיר ואורי".
לדעה נוספת מקור השם הוא לא דוד המהרש"ל אלא הרבה קודם[4] אך הרבי ציין דווקא לדעה זו[5].
שמות בני אדם
| ערך מורחב – שם |
שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך[6], שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו[7].
השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם[8]. אדמו"ר הזקן מבאר[9] ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף[10] שכך הוא גם בשמו של אדמו"ר הזקן.
אדמו"ר הזקן
שניאור
כשהגיעו כתבי התניא לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל[11] אמר[12]: "המחבר ספר הקדוש הזה שמו שניאור רומז לשני בחי' אור. אור ישר ואור חוזר. תורה שבכתב ותורה שבעל פה. גליא וסתים כו'".
אדמו"ר הצ"צ כותב[13] שהשם 'שניאור' הוא כמו 'ואהבת' שהוא בגימטריה שני פעמים אור[14].
אדמו"ר הריי"צ כותב[15] שהבעש"ט עשה עליית נשמה[16] ולאחר מכן אמר על אדמו"ר הזקן בזמן שהוא היה בגיל 3 בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות.
הרבי כותב[17] שהשם המקובל בעולם לאדמו"ר הזקן הוא בעל התניא והשו"ע וזה כי הוא מחבר את פנימיות התורה עם נגלה שבתורה[18] ושמו שניאור מייחד אותו בכך ששני אורות אלו - אור הנגלה ואור הנסתר, הם מתאחדים לשם אחד כאשר לומדים את שניהם יחד.
הכח לחבר את שניהם יחד נבע מכך שהוא גילה את עצם מהות התורה - יחידה שבתורה, הנעלית ממגבלות של העלם וגילוי ולכן בכוחה לחבר את שני האורות, הנגלה והנסתר שבתורה[19].
את הסבר זה אמר הרבי להוציא למעשה בפועל, להוסיף בלימוד התורה (שניאור) ובקיום המצוות בהידור (לזמן)
באחד הפעמים התבטא הרבי[20], שיש את הפירוש בנוסח הרגיל ויש פירוש של החסידים. הפירוש הרגיל הוא שני אור - אור הנגלה ואור החסידות אבל חסידים מפרשים שני אור - ברוחניות וגשמיות.
אביו של הרבי ר' לוי יצחק[21] מזכיר את מקור השם כפי שהביא המהרש"ל ומסביר שמאיר הוא המפעיל אור ואורי הוא האור המתפעל ומהרכבתם יחד נעשה השם שניאור.
זלמן
השם זלמן הוא תרגום של השם שניאור[21].
הרבי מסביר[22] ש'זלמן' אותיות 'לזמן'[23] שהוא קשור לעולם מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת זמן דווקא[24] ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה[25]. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור[26].
החידוש אצל אדמו"ר הזקן שהוא חיבר את השם שניאור המורה על חיבור עליונים ותחתונים (אבל עדין אור) עם השם זלמן שהוא ההעלם דהעולם, וזה בכדי שיהיה ניכר גם בתוך העולם אור אין סוף.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.
- ↑ ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.
- ↑ בשו"ת שלו חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח.
- ↑ תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.
- ↑ סה"מ י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.
- ↑ לקו"ש ח"ו עמ' 35 והלאה.
- ↑ לקו"ש ח"ל ש"פ ויצא שיחה ב' עמ’ 134.
- ↑ שעהיוה"א בתחלתו.
- ↑ תניא, שער היחוד והאמונה פ"א.
- ↑ לקו"ש חכ"א עמ' 273.
- ↑ תלמיד הבעש"ט והמגיד ממזריץ'. לקריאה על תולדותיו בספר שם ושארית.
- ↑ בית רבי ח"א פכ"ה הערה י'.
- ↑ הוספות לתו"א עמ' 284. הקדמת המו"ל לדרמ"צ.
- ↑ כמו שניאור שפירושו שני אור.
- ↑ לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129. לקו"ש חט"ז עמ' 38.
- ↑ בר"ה תק"ז
- ↑ לקו"ש ח"ו עמ' 37.
- ↑ הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.
- ↑ לקו"ש חט"ז עמ' 38.
- ↑ לקוטי שיחות חי"ב עמ' 232.
- ↑ 21.0 21.1 לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.
- ↑ לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.
- ↑ מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.
- ↑ תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.
- ↑ לקו"ש חכ"א עמ' 273.