וואלאך לר' נטע מפאהאר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"ץ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''וואלאך לר' [[נטע רבינוב מפאהאר]]''' הינו ניגון געגועים אותו היה שר ר' נטע שהיה ראש המנגנים בליובאוויטש. כשר' נטע היה מנגן, הוא היה המפליא את אוזן שומעיו בתנועותיו המסולסלות והנעימות. | ה'''וואלאך לר' [[נטע רבינוב מפאהאר]]''' הינו ניגון געגועים אותו היה שר ר' נטע שהיה ראש המנגנים בליובאוויטש. כשר' נטע היה מנגן, הוא היה המפליא את אוזן שומעיו בתנועותיו המסולסלות והנעימות. | ||
כשבא לליובאוויטש לראשונה בשנת תרס"ב רצה להתקבל לתומכי תמימים אך לאחר בחינה החליטו לא לקבלו, כששמע את החלטת ההנהלה, נתמלא לבו עצב והוא התישב בחדר הסמוך לזאל שבו למדו התמימים והחל לנגן את הוולאח המפורסם שלו. כל התמימים שישבו בזאל והגיע לאזנם ניגונו הערב של הרה"ת ר' נטע, הצטופפו ליד הקיר המבדיל לחדר שליד להקשיב לניגון. כשנכנס ה[[משגיח]] וברר את פשר הדברים סיפר על כך למנהל פועל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהחליט לקבלו לישיבה. | כשבא לליובאוויטש לראשונה בשנת תרס"ב רצה להתקבל לתומכי תמימים אך לאחר בחינה החליטו לא לקבלו, כששמע את החלטת ההנהלה, נתמלא לבו עצב והוא התישב בחדר הסמוך לזאל שבו למדו התמימים והחל לנגן את הוולאח המפורסם שלו. כל התמימים שישבו בזאל והגיע לאזנם ניגונו הערב של הרה"ת ר' נטע, הצטופפו ליד הקיר המבדיל לחדר שליד להקשיב לניגון. כשנכנס ה[[משגיח]] וברר את פשר הדברים סיפר על כך למנהל פועל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהחליט לקבלו לישיבה. | ||
ניגון זה מופיע בשתי גירסאות ב[[ספר הניגונים]] - כניגון קל"ד בכרך א', וכרך ב' - ניגון ש"ג{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"ץ, ליל ב' דחגה"ס תש"ה, הובאה ב[[ספר הניגונים]] במפתח עניינים לב' [[ניגונים]] אלו.}}. | לכבוד [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרס"ג עשו תלמידי הישיבה "שער הכבוד" בחצר הגדול של ישיבת תומכי תמימים, העמידו תרי"ג נרות על החלונות הפונים מפתח ביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] עד פתח הישיבה והעבירו חוט בין הנרות באופן כזה שברגע שימשכו בחוט ידלקו כל הנרות ועל השער הושיבו את ראש המנגנים ר' נטע ומולו עמדו שתי מקהלות של תמימים, וכשנכנס [[אדמו"ר הרש"ב]] הדליק אחד הבחורים פתילה אחת שהייתה קשורה לכל הנרות ובבת-אחת הודלקו כל הנרות והתמים ר' נטע וקבוצת המנגנים החלו לשיר את ניגונו שעשה רושם עז על כל המון עם הנאספים. לאחר שנים ביקש ממנו האדמו"ר הריי"צ בהתוועדות "נו | ||
טע, זינג מיר דער סמ"ך גימ"ל'דיקן" (תנגן לי את הניגון של ס"ג). | |||
ניגון זה מופיע בשתי גירסאות ב[[ספר הניגונים]] - כניגון קל"ד בכרך א', וכרך ב' - ניגון ש"ג{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"ץ, ליל ב' דחגה"ס תש"ה, הובאה ב[[ספר הניגונים]] במפתח עניינים לב' [[ניגונים]] אלו.}}. | |||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
גרסה מ־16:48, 14 בנובמבר 2019
הוואלאך לר' נטע רבינוב מפאהאר הינו ניגון געגועים אותו היה שר ר' נטע שהיה ראש המנגנים בליובאוויטש. כשר' נטע היה מנגן, הוא היה המפליא את אוזן שומעיו בתנועותיו המסולסלות והנעימות. כשבא לליובאוויטש לראשונה בשנת תרס"ב רצה להתקבל לתומכי תמימים אך לאחר בחינה החליטו לא לקבלו, כששמע את החלטת ההנהלה, נתמלא לבו עצב והוא התישב בחדר הסמוך לזאל שבו למדו התמימים והחל לנגן את הוולאח המפורסם שלו. כל התמימים שישבו בזאל והגיע לאזנם ניגונו הערב של הרה"ת ר' נטע, הצטופפו ליד הקיר המבדיל לחדר שליד להקשיב לניגון. כשנכנס המשגיח וברר את פשר הדברים סיפר על כך למנהל פועל אדמו"ר הריי"צ שהחליט לקבלו לישיבה.
לכבוד י"ט כסליו תרס"ג עשו תלמידי הישיבה "שער הכבוד" בחצר הגדול של ישיבת תומכי תמימים, העמידו תרי"ג נרות על החלונות הפונים מפתח ביתו של אדמו"ר הרש"ב עד פתח הישיבה והעבירו חוט בין הנרות באופן כזה שברגע שימשכו בחוט ידלקו כל הנרות ועל השער הושיבו את ראש המנגנים ר' נטע ומולו עמדו שתי מקהלות של תמימים, וכשנכנס אדמו"ר הרש"ב הדליק אחד הבחורים פתילה אחת שהייתה קשורה לכל הנרות ובבת-אחת הודלקו כל הנרות והתמים ר' נטע וקבוצת המנגנים החלו לשיר את ניגונו שעשה רושם עז על כל המון עם הנאספים. לאחר שנים ביקש ממנו האדמו"ר הריי"צ בהתוועדות "נו טע, זינג מיר דער סמ"ך גימ"ל'דיקן" (תנגן לי את הניגון של ס"ג).
ניגון זה מופיע בשתי גירסאות בספר הניגונים - כניגון קל"ד בכרך א', וכרך ב' - ניגון ש"ג[1].
קישורים חיצונים
- גירסא א' - קל"ד
- גירסא ב' - ש"ג
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר
- לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לאופר
הערות שוליים
- ↑ שיחת אדמו"ר הריי"ץ, ליל ב' דחגה"ס תש"ה, הובאה בספר הניגונים במפתח עניינים לב' ניגונים אלו.