דפק: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "חיבור הנפש לגוף נעשית בשתי תנועות - "רצוא ושוב". כלל זה נכון בכל הדרגות, מהעולמות העליונים...") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
חיבור הנפש לגוף נעשית בשתי תנועות - "רצוא ושוב". כלל זה נכון בכל הדרגות, מהעולמות העליונים ביותר, ועד לגוף הנברא התחתון ביותר. שתי תנועות אלו (התפשטות והסתלקות) נקראות "דפק". בכל דרגא עליה מדובר ישנם נפש, גוף ודם. הנפש מחיה את הגוף באמצעות הדם על ידי הדפק. הדפק הוא האופן בו מתלבשת נפש הנברא בדם שלו להחיות את הגוף. | חיבור הנפש לגוף נעשית בשתי תנועות - "[[רצוא ושוב]]". כלל זה נכון בכל הדרגות, מהעולמות העליונים ביותר, ועד לגוף הנברא התחתון ביותר. שתי תנועות אלו (התפשטות והסתלקות) נקראות "'''דפק'''". בכל דרגא עליה מדובר ישנם נפש, גוף ודם. הנפש מחיה את הגוף באמצעות הדם על ידי הדפק. הדפק הוא האופן בו מתלבשת נפש הנברא בדם שלו להחיות את הגוף{{הערה|ע"פ ת"א בראשית סד"ה כי כאשר השמים החדשים, לקו"ת פקודי ח א, אוה"ת שה"ש תפו-ז, אוה"ת וירא תשנ-1500, ועוד.}}. | ||
==שתי בחינות בדפק== | |||
בדפק יש שתי בחינות הנקראות "דפיקו דליבא", ו"דפק שביד". בחסידות מבוארים שני עניינים אלו במקומות רבים, לגבי "פקודי המשכן", "המשכן אשר פוקד", "וה' פקד את שרה", קול דודי דופק" ועוד). | בדפק יש שתי בחינות הנקראות "דפיקו דליבא", ו"דפק שביד". בחסידות מבוארים שני עניינים אלו במקומות רבים, לגבי "פקודי המשכן", "המשכן אשר פוקד", "וה' פקד את שרה", קול דודי דופק" ועוד). | ||
"דפיקו דליבא" הוא הבחינה הפנימית שבדפק, ובספירות הוא יחוד אב"א (חכמה ובינה). | '''"דפיקו דליבא"''' הוא הבחינה הפנימית שבדפק, ובספירות הוא יחוד אב"א ([[חכמה ובינה]]). | ||
עניינו יובן על פי משל מדפק הלב המחיה את האדם. מקור ושורש חיות העולמות (הנפש של העולמות) הוא | עניינו יובן על פי משל מדפק הלב המחיה את האדם. מקור ושורש חיות העולמות (הנפש של העולמות) הוא [[ספירת הכתר]]. ראשית מתלבשת החיות ב[[ספירת החכמה]], והתפשטות החיות ממנה בכל הספירות באה על ידי התלבשותה ב[[ספירת הבינה]]. התלבשות החכמה בבינה בא בתנועה של התפשטות והסתלקות – הנקראת "דפיקו דליבא". המשכה זו נקראת חיות פנימית, והיא היא קיום וחיות האיברים (וברוחניות – חיות וקיום המצוות, שנקראו רמ"ח אברי דמלכא), | ||
"דפק שביד" היא הבחינה החיצונית שבדפק. היחוד עצמו הוא יחוד זו"נ (ולפעמים נקרא יחוד ו"ה), אך גם מקורו ושורשו הוא | '''"דפק שביד"''' היא הבחינה החיצונית שבדפק. היחוד עצמו הוא יחוד [[זו"נ]] (ולפעמים נקרא יחוד ו"ה), אך גם מקורו ושורשו הוא ב[[כתר]] (על ידי התלבשות ב[[אחוריים דאבא]]). | ||
עניינו יובן על פי משל מדופק היד: פנימיות החיות הנפש נמשכת בלב, והארה מחיצוניות הלב נמשכת לחיות את האיברים החיצוניים. עניינו ברוחניות – המשכה חיצונית של חסדי השם בגשמיות העולם – בבנים בריאות ופרנסה (בני חיי ומזוני). | עניינו יובן על פי משל מדופק היד: פנימיות החיות הנפש נמשכת בלב, והארה מחיצוניות הלב נמשכת לחיות את האיברים החיצוניים. עניינו ברוחניות – המשכה חיצונית של חסדי השם בגשמיות העולם – בבנים בריאות ופרנסה (בני חיי ומזוני). | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידות]] | |||
גרסה מ־03:26, 30 באוקטובר 2019
חיבור הנפש לגוף נעשית בשתי תנועות - "רצוא ושוב". כלל זה נכון בכל הדרגות, מהעולמות העליונים ביותר, ועד לגוף הנברא התחתון ביותר. שתי תנועות אלו (התפשטות והסתלקות) נקראות "דפק". בכל דרגא עליה מדובר ישנם נפש, גוף ודם. הנפש מחיה את הגוף באמצעות הדם על ידי הדפק. הדפק הוא האופן בו מתלבשת נפש הנברא בדם שלו להחיות את הגוף[1].
שתי בחינות בדפק
בדפק יש שתי בחינות הנקראות "דפיקו דליבא", ו"דפק שביד". בחסידות מבוארים שני עניינים אלו במקומות רבים, לגבי "פקודי המשכן", "המשכן אשר פוקד", "וה' פקד את שרה", קול דודי דופק" ועוד).
"דפיקו דליבא" הוא הבחינה הפנימית שבדפק, ובספירות הוא יחוד אב"א (חכמה ובינה). עניינו יובן על פי משל מדפק הלב המחיה את האדם. מקור ושורש חיות העולמות (הנפש של העולמות) הוא ספירת הכתר. ראשית מתלבשת החיות בספירת החכמה, והתפשטות החיות ממנה בכל הספירות באה על ידי התלבשותה בספירת הבינה. התלבשות החכמה בבינה בא בתנועה של התפשטות והסתלקות – הנקראת "דפיקו דליבא". המשכה זו נקראת חיות פנימית, והיא היא קיום וחיות האיברים (וברוחניות – חיות וקיום המצוות, שנקראו רמ"ח אברי דמלכא),
"דפק שביד" היא הבחינה החיצונית שבדפק. היחוד עצמו הוא יחוד זו"נ (ולפעמים נקרא יחוד ו"ה), אך גם מקורו ושורשו הוא בכתר (על ידי התלבשות באחוריים דאבא). עניינו יובן על פי משל מדופק היד: פנימיות החיות הנפש נמשכת בלב, והארה מחיצוניות הלב נמשכת לחיות את האיברים החיצוניים. עניינו ברוחניות – המשכה חיצונית של חסדי השם בגשמיות העולם – בבנים בריאות ופרנסה (בני חיי ומזוני).
הערות שוליים
- ↑ ע"פ ת"א בראשית סד"ה כי כאשר השמים החדשים, לקו"ת פקודי ח א, אוה"ת שה"ש תפו-ז, אוה"ת וירא תשנ-1500, ועוד.