צפת: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==צפת בדור השביעי== | ==צפת בדור השביעי== | ||
קהילת צפת מהווה כיום את הריכוז החבד"י השני בגודלו ב[[ארץ ישראל]], ראשיתה בשנת [[תשל"ד]], אז נקרא הרב [[אריה לייב קפלן]] לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]], ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, | קהילת צפת מהווה כיום את הריכוז החבד"י השני בגודלו ב[[ארץ ישראל]], ראשיתה בשנת [[תשל"ד]], אז נקרא הרב [[אריה לייב קפלן]] לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]], ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה. | ||
בשנת [[תשל"ו]], הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א על [[השליחות לארץ הקודש תשל"ו]], בה נשלחו לאה"ק במשך שלוש שנים כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים, קיבלה הקהילה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת המוסדות בעיר. | בשנת [[תשל"ו]], הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א על [[השליחות לארץ הקודש תשל"ו]], בה נשלחו לאה"ק במשך שלוש שנים כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים, קיבלה הקהילה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת המוסדות בעיר. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל"ו נמנים: הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה שנתמנה גם לרב העיר, הרב [[יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד. | בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל"ו נמנים: הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה שנתמנה גם לרב העיר, הרב [[יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד. | ||
גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה, ביניהם: מוסדות [[אור מנחם צפת]] - תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות - בהנהלת הרב שניאור זלמן אליהו הכהן הענדל. מוסדות בית לוי יצחק - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - בהנהלת הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי. מוסדות [[בית חנה (צפת)]] - תיכון לבנות וסמינר - בהנהלת הרב שלמה רסקין. | גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה, ביניהם: מוסדות [[אור מנחם צפת]] - תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות - בהנהלת הרב שניאור זלמן אליהו הכהן הענדל. מוסדות בית לוי יצחק - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - בהנהלת הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי. מוסדות [[בית חנה (צפת)]] - תיכון לבנות וסמינר - בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]]. | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
גרסה מ־13:13, 10 בספטמבר 2009
קהילת חב"ד בצפת, הינה אחת מן הקהילות הגדולות והותיקות יותר בארץ הקודש. ראשיתה עוד בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, אז נבנה בעיר בית כנסת מיוחד על שם הצמח צדק שעומד על תילו עד היום הזה, ושופץ בהוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א. אלא שבמשך שנים לא היו חסידים בעיר עד שנת תשל"ד כדלהלן.
צפת בדור השביעי
קהילת צפת מהווה כיום את הריכוז החבד"י השני בגודלו בארץ ישראל, ראשיתה בשנת תשל"ד, אז נקרא הרב אריה לייב קפלן לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז בכפר חב"ד ובנחלת הר חב"ד, ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב אליהו אריה פרידמן, הרב אהרן יצחק לייכטר, הרב שמואל גולדשטיין, הרב אברהם גולדברג, הרב שניאור זלמן אליהו הנדל, הרב שלמה רסקין, הרב שלמה זלמן לבקיבקר ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.
בשנת תשל"ו, הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א על השליחות לארץ הקודש תשל"ו, בה נשלחו לאה"ק במשך שלוש שנים כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים, קיבלה הקהילה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, וסייעו בהקמת שורת המוסדות בעיר.
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל"ו נמנים: הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי - ראש הישיבה בצפת, הרב אליהו יוחנן גוראריה - רבה של חולון, הרב לוי ביסטריצקי - רב הקהילה שנתמנה גם לרב העיר, הרב יוסף רוזנפלד - מנהל מכון אלטע, הרב אלתר אליהו פרידמן ועוד.
גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה, ביניהם: מוסדות אור מנחם צפת - תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות - בהנהלת הרב שניאור זלמן אליהו הכהן הענדל. מוסדות בית לוי יצחק - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - בהנהלת הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי. מוסדות בית חנה (צפת) - תיכון לבנות וסמינר - בהנהלת הרב שלמה רסקין.