הבדלים בין גרסאות בדף "אגרת התשובה - פרק י"ב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[יסורים]] | *[[יסורים]] | ||
| − | {{סדרה|הקודם=[[אגרת התשובה - פרק י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי אגרת התשובה|הבא=[[אגרת הקודש - פרק א']]}} | + | {{סדרה|הקודם=[[אגרת התשובה - פרק י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי [[אגרת התשובה]]|הבא=[[אגרת הקודש - פרק א']]}} |
[[קטגוריה:אגרת התשובה - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת התשובה - תניא]] | ||
גרסה מ־11:29, 18 באוקטובר 2019
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק י"ב של אגרת התשובה מסביר את טעם השמחה ביסורי הגוף.
מבוא לפרק
גוף הפרק
| פרק יב |
|---|
| פרק יב וטעם השמחה ביסורי הגוף לפי שהיא טובה גדולה ועצומה לנפש החוטאת למרקה בעולם הזה ולהצילה מהמירוק בגיהנם (בפרט בדורותינו אלה שאין ביכולת להתענות כפי מספר כל הצומות שבתיקוני תשובה מהאר"י ז"ל הצריכות למירוק הנפש להצילה ממירוק בגיהנם) וכמ"ש הרמב"ן ז"ל בהקדמה לפי' איוב שאפילו יסורים של איוב ע' שנה אין להן ערך כלל ליסורי הנפש שעה אחת בגיהנם כי אש אחד מששים וכו'. אלא לפי שעולם הזה חסד יבנה וביסורין קלין בעולם הזה ניצול מדינים קשים של עולם הבא כמשל הילוך והעתקת הצל בארץ טפח לפי הילוך גלגל השמש ברקיע אלפים מילין וכו'. ויתר על כן לאין קץ הוא בנמשל בבחינת השתלשלות העולמות מרום המעלות עד עולם הזה הגשמי. וכנודע ממה שאיתא בזוהר הקדוש מענין עליות עולמות העליונים באתערותא דלתתא בהקרבת עוף אחד בן יונה או תור על גבי המזבח או קומץ מנחה. וכן הוא בכל המצות מעשיות כנודע מהאריז"ל. וזהו שאמרו רז"ל על פסוק והתקדשתם והייתם קדושים אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה וכו', (וכמו שכתבתי לעיל בענין אשר קדשנו במצותיו וכו' בחינת סובב כל עלמין וכו') וככה ממש הוא בענין שכר ועונש כמארז"ל שכר מצוה מצוה וכו' וכמ"ש במ"א. ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב: |
סיכום הפרק
היסורים הינם טובה עצומה לנפש, מכיון שיסורי הגוף קלים לאין ערוך מיסורי הגיהנום, והם מצילים את האדם מיסורים קשים אלו.
צילום דפוס התניא
.jpg)
.jpg)
מושגים יסודיים בפרק
| הקודם: פרק י"א |
פרקי אגרת התשובה | הבא: אגרת הקודש - פרק א' |
