ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־20:54, 17 באוגוסט 2019

רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב היה אחד ממסדרי הניגונים לפני הבעל שם טוב וניגונו נקרא גם בשם ניגון התעוררות רחמים רבים היות והבעש"ט קודם הסתלקותו ביקש שינגנו לפניו ניגון זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט: "מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע. - ישנם מלאכים שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על בעלי תשובה שמנגנים.

ובהזדמנות אחרת התבטא הבעל שם טוב אודות ר' מיכל, "ר' מיכל הוא אורח קבוע בהיכל השיר, הוא נכנס כאשר חפץ ובוחר ניגוני תשוקה והתעוררות^[1].

אדמו"ר הצמח צדק היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת הלב, יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה".

חיבור ומהות הניגון

ר' מיכל היה מבחירי תלמידי הבעל שם טוב, באחת השנים נמנע ממנו לנסוע לרבו עקב חולשת בריאותו, אז חיבר את ניגון הגעגועים, שביטא את געגועיו לרבו, הניגון מחולק לשלוש 'בבות' (חלקים) אשר כל אחד מהם מבטא שלב והתקדמות בגעגועיו של ר' מיכל לרבו הבעל שם טוב: החלק הראשון מביע את התשוקה העזה לחזות את פני רבו, החלק השני מביע את גודל השמחה והאושר האינסופי כאשר הוא מגיע סוף סוף אל רבו הבעש"ט, והחלק השלישי מביע את ההתמסרות וההתקשרות המוחלטת שלו לאחר הגעתו לרבו^[2].

ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. אמנם, בספר הניגונים כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' מיכאל דבורקין. על נוסח זה העיד אדמו"ר הרש"ב שהוא הנוסח האמיתי, וזה הנוסח המקובל כיום בחב"ד.

ניגון זה הוא ניגון כ"ב בספר הניגונים (הגירסה הנוספת - ניגון קפ"ג).

דברי אדמו"ר מהר"ש על הניגון

אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"^[3] ותוכנו "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על כנסת ישראל, מלכות דאצילות, אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי בנשמות ישראל הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את נפשי לפני הויה", התעוררות רחמים רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה שמחה בנשמות ישראל^[4].

הרבי והניגון

ההתוועדות הראשונה של הרבי הקודם שנערכה לאחר הצלתו של הרבי בכ"ח סיון תש"א נערכה בב' תמוז בזאל קטן. במהלך ההתוועדות ביקש הרבי הקודם לנגן את הניגון בנוסח של ר' מיכאל דבורקין, הקהל שלא הכיר נוסח זה נשאר בשקט ואז הרבי נשיא דורנו התחיל את הניגון.

סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את "קובץ כ"ח סיון - יובל שנים". הקונטרס הכיל בין היתר בין היתר יומן מהצלת הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה^[5]. למחרת כשנכנס הרבי לתפילת שחרית בזאל הגדול ניגן גרשון מענדל גרליק את הניגון לאחר לילה שלם שהתוועד והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה.

קישורים חיצוניים

לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ - אתר 770live
לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר - אתר
לשמיעת הניגון מתוך "ניחח" - אתר
לשמיעת הניגון מתוך "עצם הנשמה" - אתר
הניגון מושר בחופה בחתונת בת האדמו"ר תולדות אהרן - אתר

לקריאה נוספת

תורת שמואל ספר השיחות עמ' 144

הערות שוליים

↑ ספה"ש ת"ש לה"ק עמ' קלג.
↑ ספר השיחות ת"ש לה"ק עמ' קלג.
↑ שמואל א' פרק א, טו
↑ ספר השיחות תש"ג עמודים 170-169.
↑ סיפור ההתוועדות

[1] ספה"ש ת"ש לה"ק עמ' קלג.

[2] ספר השיחות ת"ש לה"ק עמ' קלג.

[3] שמואל א' פרק א, טו

[4] ספר השיחות תש"ג עמודים 170-169.

[5] סיפור ההתוועדות

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 ==[[הרבי]] והניגון==
-ה[[התוועדות]] הראשונה של הרבי הקודם שנערכה לאחר הצלתו של [[הרבי]] ב[[כ"ח סיון תש"א]] נערכה ב[[ב' תמוז]] ב{{ה|זאל קטן}}. במהלך ה[[התוועדות]] ביקש הרבי הקודם לנגן את הניגון בנוסח של ר' מיכאל דבורקין, הקהל שלא הכיר נוסח זה נשאר בשקט ואז הרבי התחיל את הניגון.
+ה[[התוועדות]] הראשונה של הרבי הקודם שנערכה לאחר הצלתו של [[הרבי]] ב[[כ"ח סיון תש"א]] נערכה ב[[ב' תמוז]] ב{{ה|זאל קטן}}. במהלך ה[[התוועדות]] ביקש הרבי הקודם לנגן את הניגון בנוסח של ר' מיכאל דבורקין, הקהל שלא הכיר נוסח זה נשאר בשקט ואז הרבי נשיא דורנו התחיל את הניגון.
 סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]". הקונטרס הכיל בין היתר בין היתר יומן מהצלת הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40507&st=&pgnum=20&hilite= סיפור ההתוועדות]}}. למחרת כשנכנס הרבי ל[[תפילת שחרית]] ב[[זאל הגדול]] ניגן גרשון מענדל גרליק את הניגון לאחר לילה שלם שהתוועד והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה.