רמת שלמה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 השבת הראשונה של קהילת חב”ד בשכונה היתה שבת חנוכה בשנת [[תשנ"ו]]. במקום היו אז שני דיירים בכל השכונה.
-בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן א. ברקן הביא בנתיים כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב [[שמואל גרשון פריימן]] שעבד במסירות להקמת הקהילה ונפטר לאחר הזכיה במכרז.
+בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן א. ברקן הביא בנתיים כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב [[שמואל גרשון פריימן]] שעזר להרב יעקב שנור לקיים את ההרשמה לקריה בכדי לגשת למכרז עבד במסירות ונפטר לאחר הזכיה במכרז.
-ספר תורה הובא מבית כנסת חב”ד בשכונת סנהדריה המורחבת, ספסלים שולחנות עמוד התפילה וארון הקודש הובאו למקום. לטבילת שחרית היו הולכים ל[[מקווה]] בשכונת הגבעה הצרפתית, כמחצית השעה הליכה.
+ספר תורה הובא מבית כנסת חב”ד בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים השולחנות עמוד התפילה וארון הקודש הובאו למקום ע"י מייסד השכונה הרב יעקב שנור. לטבילת שחרית היו הולכים ל[[מקווה]] בשכונת הגבעה הצרפתית, כמחצית השעה הליכה.
-כך נמשך הסבל במשך חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי שנקרא “רחוב האדמו”ר מליובאוויטש” התמלא במשפחות חב”דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב”די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב”ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה.
+כך נמשך הסבל במשך חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי שנקרא לאחר השתדלות מרובה ע"י מייסד השכונה הרב יעקב שנור “רחוב האדמו”ר מליובאוויטש” התמלא במשפחות חב”דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב”די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב”ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה.
 הקהילה החב”דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. הקהילה הלכה והתגבשה.
-כשנתיים לאחר ימי הניצנים, הרב יוסף יצחק הבלין נבחר לרבה של הקריה.
+כשנתיים לאחר ימי הניצנים,  נערכו בחירות דמוקרטיות לבחירת רב הקהילה והרב יוסף יצחק הבלין נבחר לרבה של הקריה כשמולו התמודד הרב יוסף יצחק אופן.
 במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנות. שיעורי התורה הלכו והוקמו במהירות: בימי השבוע מתקיימים שיעורים בגמרא, עין יעקב ובחסידות. מדי יום חמישי מקיים הרב [[יוסף יצחק אופן]], [[משפיע]] הקהילה, שיעור בחסידות שממשיך ל[[התוועדות]] חסידית עד השעות המאוחרות של הלילה. הרב יוסף יצחק הבלין מוסר שיעור בהלכות. כמו כן מתקיימים שיעורים ב[[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]] של [[הרבי]. בשבתות מתקיימים גם [[מסיבות שבת]] בהם משתתפים עשרות רבות של ילדים. מדי שבוע מתקיים בבית הכנסת סדר לימוד אבות ובנים.