אברהם צבי סגל לנדא – הבדלי גרסאות
←בצעירותו: תיקנתי תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
הוספתי תוכן תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בעיר צאנז בשנת תרע"ט (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהנו מגזע בעל ה"[[נודע ביהודה]]", חסיד של אדמו"רי רוזין, וש"וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' | נולד בעיר צאנז בשנת תרע"ט (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהנו מגזע בעל ה"[[נודע ביהודה]]", חסיד של אדמו"רי רוזין, וש"וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' | ||
בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי"ג אגרת ד' תשס"ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו"ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים". | בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי"ג אגרת ד' תשס"ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו"ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים". | ||
בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו"ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'[[יוסף וינברג]] ועוד] את "איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות", אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. | |||
כפי בקשתו, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו"ר הריי"צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה". | |||
משהגיע הרב לנדא לישיבת תו"ת בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' משה אלי' גערליצקי, ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא"ח. | |||
הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו"ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור "וועלוועל לאד'זער" [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... | הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו"ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור "וועלוועל לאד'זער" [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום... | ||
[[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]] | [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]] | ||
במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע"ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו). | במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע"ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו). | ||