ספירת הבינה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
ספירת הבינה ענינה הוא קבלת השפע בבחינה של ישות, בניגוד ל[[ספירת החכמה]] המקבלת את השפע בבחינת [[ביטול]]. בספירה זו השפע מפרט ומתחלק ונקלט בהשגה, ובתפיסה פנימית. ספירת הבינה מכונה גם [[אם (בינה)|אם]], ומקבלת שפע מן ה[[אב]] - [[ספירת החכמה]], ומולידה את ה[[מידות]].
ספירת הבינה ענינה הוא קבלת השפע בבחינה של ישות, בניגוד ל[[ספירת החכמה]] המקבלת את השפע בבחינת [[ביטול]]. בספירה זו השפע מפרט ומתחלק ונקלט בהשגה, ובתפיסה פנימית. ספירת הבינה מכונה גם [[אם (בינה)|אם]], ומקבלת שפע מן ה[[אב]] - [[ספירת החכמה]], ומולידה את ה[[מידות]].


==חכמה ובינה==
==ענינה==
ספירת הבינה קשורה בנפש במידת ה[[שמחה]], וכפי שנאמר "אם הבנים שמחה", שעל ידי התבוננות בענייני אלקות נוצרת השמחה בנפש האדם.
 
 
==מקומה במערכת הספירות==
===כתר ובינה===
===חכמה ובינה===
הבינה היא חלק מה[[מוחין]], תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן [[ספירת החכמה]]. ספירת החכמה קשורה בענין של ברק המבריק, בו השכל מובן בהבזק אחד, ואילו בספירת הבינה נעשית הרחבה והתבוננות בפרטי ההשכלה.
הבינה היא חלק מה[[מוחין]], תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן [[ספירת החכמה]]. ספירת החכמה קשורה בענין של ברק המבריק, בו השכל מובן בהבזק אחד, ואילו בספירת הבינה נעשית הרחבה והתבוננות בפרטי ההשכלה.


יש מן ה[[צמצום]] וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל.
יש מן ה[[צמצום]] וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל.
===בינה והמידות===
ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס ל[[מידות]], שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות.


==בינה ושמחה==
===בינה והמלכות===
ספירת הבינה קשורה בנפש במידת ה[[שמחה]], וכפי שנאמר "אם הבנים שמחה", שעל ידי התבוננות בענייני אלקות נוצרת השמחה בנפש האדם.
בינה נקראת בשם [[לאה]], [[עלמא דאתכסיא]], ביחס ל[[ספירת המלכות]] הנקראת בשם [[רחל]], [[עלמא דאתגליא]].
 
==התחלקותה ובחינותיה==
===בינה ותבונה===
פנימיות הבינה נקראת בשם בינה, לעומת חיצוניות הבינה הנקראת בשם [[תבונה]].
 
===חמשים שערי בינה===
הבינה מתפרטת ומתחלקת ל[[חמשים שערי בינה]], שהם חמשים שערים של השגה במושכל. [[שער החמשים]] הוא פנימיות ההשכלה.
 
==כינוייה==


==ספירת הבינה ביחס מידות==
===יובל===
ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס ל[[מידות]], שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות.
ספירת הבינה נקראת בשם "[[יובל]]"


בעולמות, עולם ה[[בריאה]] משמש בתפקיד [[ספירת הבינה]].
==ענינה בעולמות==
בעולמות, עולם ה[[בריאה]] משמש בתפקיד ספירת הבינה.


==ענינה באדם==
באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח הנקודה שבאה מן ספירת החכמה.
באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח הנקודה שבאה מן ספירת החכמה.



גרסה מ־17:03, 4 בספטמבר 2009

ספירת הבינה היא הספירה השניה מבין עשר הספירות, לאחר ספירת החכמה ולפני ספירת הדעת.

ספירת הבינה ענינה הוא קבלת השפע בבחינה של ישות, בניגוד לספירת החכמה המקבלת את השפע בבחינת ביטול. בספירה זו השפע מפרט ומתחלק ונקלט בהשגה, ובתפיסה פנימית. ספירת הבינה מכונה גם אם, ומקבלת שפע מן האב - ספירת החכמה, ומולידה את המידות.

ענינה

ספירת הבינה קשורה בנפש במידת השמחה, וכפי שנאמר "אם הבנים שמחה", שעל ידי התבוננות בענייני אלקות נוצרת השמחה בנפש האדם.


מקומה במערכת הספירות

כתר ובינה

חכמה ובינה

הבינה היא חלק מהמוחין, תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן ספירת החכמה. ספירת החכמה קשורה בענין של ברק המבריק, בו השכל מובן בהבזק אחד, ואילו בספירת הבינה נעשית הרחבה והתבוננות בפרטי ההשכלה.

יש מן הצמצום וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל.

בינה והמידות

ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס למידות, שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות.

בינה והמלכות

בינה נקראת בשם לאה, עלמא דאתכסיא, ביחס לספירת המלכות הנקראת בשם רחל, עלמא דאתגליא.

התחלקותה ובחינותיה

בינה ותבונה

פנימיות הבינה נקראת בשם בינה, לעומת חיצוניות הבינה הנקראת בשם תבונה.

חמשים שערי בינה

הבינה מתפרטת ומתחלקת לחמשים שערי בינה, שהם חמשים שערים של השגה במושכל. שער החמשים הוא פנימיות ההשכלה.

כינוייה

יובל

ספירת הבינה נקראת בשם "יובל"

ענינה בעולמות

בעולמות, עולם הבריאה משמש בתפקיד ספירת הבינה.

ענינה באדם

באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח הנקודה שבאה מן ספירת החכמה.

ראו גם