אליעזר ארלוזורוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־06:05, 21 במאי 2019

הרב אליעזר ארלוזורוב (בכתיב יידי: ארלאזאראוו; ה'תר"א-ה'תר"ב - ו' באדר ה'תרס"א) היה חסיד חב"ד, רב ואב בית דין ברומני.

ביוגרפיה

נולד בשנת תר"א-תר"ב לשאול, מחסידי חב"ד. למד בילדותו, יחד עם אחיו הרב אברהם יחזקאל ארלוזורוב (רבה של חרקוב), אצל הרב עוזר ריבקין, מחסידי חב"ד.^[1]

הרב ארלוזורוב מונה לרב העיר רומני בשנת תרכ"ט בהיותו בגיל 28.^[2] על רבנותו בעיר כתב י.י. היילפערין:

בין מספר הרבנים המעטים יחידי סגלה היודעים לנהל את צאן מרעיתם על מי מנוחות התורה והדעת, היה גם רבנו ז"ל, עם היותו צדיק ומחמיר לעצמו, הקל בכל האפשר לאחרים. הוא היה סבלן ועניו ידע לאחד את כל המפלגות ושפתים ישק השיבו דברים נכוחים למהאדוקים עד החפשים הקיצוניים.

— הספד בהמליץ, 3 במרץ 1901

בשיחותיו, יומניו וברשימותיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון מוזכר הרב ארלוזורוב כאחד מחסידיו הבולטים של אביו, רבי שלום דובער שניאורסון.^[3] וכך מתארו באחד מרישומיו:

בעומק מוחי הילדותי נחקקה כל תנועה מהחסידים הגדולים והכבוד הגדול שהאצילו לאבי, רבה של חרקוב הרב ר' יחזקאל ארלוזורוב ואחיו רבה המפורסם של ראמען הרב ר' אליעזר.

— לקוטי דיבורים, ח"א, עמוד 138

היה מעורב בעסקי הכלל, ונכח בכמה אסיפות רבנים.^[4] היה בידידות עם רבני דורו, כמו הרב אברהם יצחק קוק.^[5] היה מחותן עם הרב אריה לייב האפט, רבה של קונוטופ. נפטר אחרי מחלה קשה.^[6]

בניו הם שאול, מאיר ויוסף. חתנו הוא הרב עקיבא ינקלבסקי.^[7] נכדו (בן שאול) הוא חיים ארלוזורוב.

כתביו

ניהל התכתבות עם רבנים, בהם שדי חמד.^[8] הרב ארלוזורוב לא רצה להדפיס את חידושיו.^[9]

הגהות אליעזר, פיוטרקוב תרס"ב
תשובות אליעזר (עדיין בכתובים)^[10]
חלק מהגהותיו לשו"ע נדפסו בהוספות לשולחן ערוך הרב

קישורים חיצוניים

הגהות אליעזר באתר היברובוקס

הערות שוליים

↑ כפר חב"ד, גיליון 927.
↑ לוח אחיאסף. בכמה מקורות נזכר שהתמנה כבר בתרכ"ג, כשהיה בן 22. ככל הנראה מדובר בטעות.
↑ אדמו"ר הריי"צ, לקוטי דיבורים, א, קה"ת, עמ' 138.
↑ אדמו"ר הרש"ב, אגרות קודש, ג, עמ' עח.
↑ משה צבי נריה, חיי הראי"ה, עמוד 288.
↑ ידיעה על פטירתו נדפסה בעיתון המליץ 27 בפברואר 1901.
↑ אוצר הרבנים מס' 2444.
↑ לדוגמה: כללים, מערכת גימל, אות יא.
↑ לוח אחיאסף, וילנא, שנה תשיעית, תרס"ב עמוד 28.
↑ כמה מהן נדפסו בקובץ יגדיל תורה (ניו יורק).

[1] כפר חב"ד, גיליון 927.

[2] לוח אחיאסף. בכמה מקורות נזכר שהתמנה כבר בתרכ"ג, כשהיה בן 22. ככל הנראה מדובר בטעות.

[3] אדמו"ר הריי"צ, לקוטי דיבורים, א, קה"ת, עמ' 138.

[4] אדמו"ר הרש"ב, אגרות קודש, ג, עמ' עח.

[5] משה צבי נריה, חיי הראי"ה, עמוד 288.

[6] ידיעה על פטירתו נדפסה בעיתון המליץ 27 בפברואר 1901.

[7] אוצר הרבנים מס' 2444.

[8] לדוגמה: כללים, מערכת גימל, אות יא.

[9] לוח אחיאסף, וילנא, שנה תשיעית, תרס"ב עמוד 28.

[10] כמה מהן נדפסו בקובץ יגדיל תורה (ניו יורק).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 {{ציטוט|תוכן=בין מספר הרבנים המעטים יחידי סגלה היודעים לנהל את צאן מרעיתם על מי מנוחות התורה והדעת, היה גם רבנו ז"ל, עם היותו צדיק ומחמיר לעצמו, הקל בכל האפשר לאחרים. הוא היה סבלן ועניו ידע לאחד  את כל המפלגות ושפתים ישק השיבו דברים נכוחים למהאדוקים עד החפשים הקיצוניים.|מקור=הספד בהמליץ, 3 במרץ 1901|מרכאות=כן}}
-בשיחותיו, יומניו וברשימותיו של רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] מוזכר הרב ארלוזורוב כאחד מחסידיו הבולטים של אביו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]].{{הערה|אדמו"ר הריי"צ, '''לקוטי דיבורים''', א, קה"ת, עמ' 138.}}
+בשיחותיו, יומניו וברשימותיו של רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] מוזכר הרב ארלוזורוב כאחד מחסידיו הבולטים של אביו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]].{{הערה|אדמו"ר הריי"צ, '''לקוטי דיבורים''', א, קה"ת, עמ' 138.}} וכך מתארו באחד מרישומיו:
+{{ציטוט|תוכן=בעומק מוחי הילדותי נחקקה כל תנועה מהחסידים הגדולים והכבוד הגדול שהאצילו לאבי, רבה של חרקוב הרב ר' יחזקאל ארלוזורוב ואחיו רבה המפורסם של ראמען הרב ר' אליעזר.|מקור=לקוטי דיבורים, ח"א, עמוד 138|מרכאות=כן}}
 היה מעורב בעסקי הכלל, ונכח בכמה אסיפות רבנים.{{הערה|אדמו"ר הרש"ב, '''אגרות קודש''', ג, עמ' עח.}} היה בידידות עם רבני דורו, כמו הרב [[אברהם יצחק קוק]].{{הערה|[[משה צבי נריה]], '''חיי הראי"ה''', עמוד 288.}} היה מחותן עם הרב [[אריה לייב האפט]], רבה של [[קונוטופ]]. נפטר אחרי מחלה קשה.{{הערה|ידיעה על פטירתו נדפסה בעיתון המליץ 27 בפברואר 1901.}}