אברהם צבי סגל לנדא – הבדלי גרסאות
←נישואים: תיקנתי תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←נישואים: הוספתי תוכן תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
בתחילת שנות ה'יוד' (תשי"ב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית "חנה שניאורסאהן". כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה"ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו. | בתחילת שנות ה'יוד' (תשי"ב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית "חנה שניאורסאהן". כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה"ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו. | ||
הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. | הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע"ה (הידוע בכינוי Uncle Yossi), פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. | ||
באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל ע"י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. | באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל ע"י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. | ||
הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובמיוחד בהבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה. | הרב לנדא גם היה מדייק לשיר ניגונים חסידיים באופן אותנתי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובמיוחד בהבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת מנחה של יום הכיפורים (היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל הקטן שב-770. | ||
מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : " מען דארף אליין פארשטיין" (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי"צ בלי בעי', וביחידות שלאח"ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. | מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : " מען דארף אליין פארשטיין" (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי"צ בלי בעי', וביחידות שלאח"ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. | ||