פינחס רייזס

החסיד רבי פינחס רייזס משקלוב (נקרא פעמים רבות ר' פינחס משקלוב) (-תקפ"ד), היה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, ואחד ה'חוזרים' הראשיים של תורותיו.

תולדות חיים

נולד בעיירה שקלוב לגאון ר' חנוך העניך שיק, שהיה רב העיירה ורב בית הדין של שקלוב, והיה מתנגד גדול לשיטת החסידות.

לאחר חתונתו ביקר אדמו"ר הזקן בעיר שקלוב, והתווכח שם עם גאוני העיר. לאחר שענה להם על כל שאלותיהם וטענותיהם על שיטת החסידות וניצחם בוויכוח, חותנתו של רבי פנחס היתה בהתפעלות גדולה, והבטיחה לשלושה חתניה שמי שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן היא תעניק לו את כל רכושה. ר' פינחס קיבל את הצעתה, ונסע לשהות שלושה חודשים אצל אדמו"ר הזקן והתקשר אליו בכל ליבו.

כשחזר ובידו מכתב המאשר כי שהה בליאזנא אצל אדמו"ר הזקן, נתנה לו חותנתו את כל רכושה, והוא נסע שוב לליאזנא והעניק אותו לאדמו"ר הזקן.

מכיון והתקשרותו לאדמו"ר הזקן והתקרבותו לתורת החסידות הגיעו בזכות אשתו, קוראים לו אצל החסידים בשם רבי פנחס רייזעס על שם חותנתו רייזע, ולא על שם אביו, למרות שנולד למשפחה מיוחסת ומכובדת.

התפרסם כעשיר גדול, והיה לו מעמד מכובד בעירו כבן של רב העיירה, וכבעל צדקה גדול. מתוקף מעמדו והשפעתו, פעל רבות עבור עניני רבותינו נשיאנו.

בתחילת התקרבותו לתורת החסידות סבל מהתנכלויות שונות, אך לאחר שהרב אברהם שיינעס ניצח בויכוח עם גאוני שקלוב בנוגע לתורת החסידות, סרה ההתנגדות החריפה של גאוני שקלוב, והוא החל לנסוע בריש גלי לאדמו"ר הזקן ללא שיסבול מהפרעות.

נודע כלמדן עצום, וכשנהיה לחסיד של אדמו"ר הזקן, רכש בקיאות רבה בתורת החסידות, ונחשב לאחד מגדולי המשכילים.

רבותינו נשיאינו מאוד חבבו אותו וגילו לו סודות רבים, וכל מה שהם עשו הוא היה עושה.

אדמו"ר הזקן ביקר גם בשקלוב בשנת תקס"ז, ואמר מאמר חסידות בקשר לחנוכת הבית חומה של רבי פינחס. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". ברשימת המאמר שכתב בן רבינו, רבי משה, כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. היה זה ביום כ' טבת, תקס"ז, פרשת שמות. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי אהרן מסטראשעלע ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. והמאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.

בעת חתונת בת אדמו"ר האמצעי עם בנו של הרב ר' מרדכי מטשרנוביל בשנת תקע"א קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל פדיונות ולא ימנו מישהו אחר, ובאמת אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן.

הנחות רבות של מאמרי אדמו"ר הזקן כתב ר' פנחס המהווים חלק מסדרת הספרים "מאמרי אדמו"ר הזקן" תחת השם הנחות הר"פ.

הסתלק בשנת תקפ"ה והשאיר אחריו 90,000 רובלים כסף לצדקה, וכן ציווה בצוואתו לתת לחסידים 25 רובלים כסף לקנות משקה להתוועד בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.

אדמו"ר האמצעי אמר עליו שהוא ה"פילדמרשל" (גנרל בדרגה הכי גבוהה) של החסידים.

נפטר בליובאוויטש בסוף שנת תקפ"ד, בעת שנסע לאדמו"ר האמצעי בקשר עם כתבי המלשינות נגדו מצד המתנגדים.

עסקנותו

הדפיס את 'הלכות תלמוד תורה' לאדמו"ר הזקן בעילום שם המחבר ובהסכמת אביו הרב חנוך העניך שיק שהיה מרבני שקלוב ופעל להפצתו בין גאוני העיר.

נשלח על ידי אדמו"ר הזקן אל רבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן על מנת לקבלת את הסכמותיהם להדפסת ספר התניא.

משפחתו

רבי פנחס היה חשוך בנים

אחיו

• הרב יום טוב ליפמאן שיק, אב"ד וואשילישוק

• הרב שמואל שיק - אביו של הרב אברהם שיק אב"ד ראאב

• הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב ל מהר"ם שיק ול 'אמרי דוד' שיק

• הרב משה שיק

• הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה זלמן שיק בעמח"ס 'אבן שלמה'
• אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב ע"י האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסר' שוהביל למאסרו של אדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ז.