אלכסנדר זושא בן נון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:


==חיבוריו==
==חיבוריו==
*'''ילקוט תורת הנפש על פי תורת חב"ד''' - ביאורים על [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]], בעריכת הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] (שתי חלקים, כפר חב"ד, תשמ"ג).
*'''ילקוט תורת הנפש על פי תורת חב"ד''' - ביאורים על [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]], בעריכת הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] (שתי חלקים, כפר חב"ד, תשמ"ג). (הוצאה חדשה בכרך אחד - מעיינותיך, תשע"ט)


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־11:33, 13 במרץ 2019

מצבתו של ר' זושא בבית העלמין הר הזיתים בירושלים

הרב אלכסנדר זושא (בונין) בן-נון (תרע"א-כ"ח אייר תשמ"א) היה מחנך בעל שיעור קומה, שכיהן כמפקח על בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק, והקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לבנות ברעננה בשם 'ביתנו'. בצעירותו היה מבאי ביתו של רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.

תולדות חיים

נולד בשנת תרע"א בעיירה קלימוביץ ברוסיה לאביו ר' אברהם אבא. בצעירותו התקשר לאדמו"ר הריי"צ ונכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים נעוועל בצל דודו ר' ישראל לוין. בהמשך למד בסניפי הישיבה בחרקוב בפולוצק במלחובקה וביקטרינוסלב, שם התעכב כחצי שנה בשנת תרפ"ז והיה מבאי ביתו של רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, התחבב על ידי הרבנית ושמע ממנה סיפורים רבים הקשורים לבני המשפחה, ואף נפגש עם הרבי.

לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה, נאסר על ידי אנשי הק.ג.ב ונשלח לרצות עונש של ארבע שנות גלות בסיביר[1]. לאחר שהשתחרר, התיישב במוסקבה ועסק בשחיטה עבור קהילת חסידי חב"ד המקומית.

בארץ הקודש

הרב בן נון בכנס מורים מטעם רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. מימין לשמאל: הרב משה סלונים, הרב אברהם הרשקוביץ, הרב בן נון, ר' עקיבא פרידמן, ר' מאיר בר, ר' שמעון דדון, ר' אליהו ריבקין

בשנת תרצ"ג עלה לארץ הקודש, התיישב ברעננה ובשנת ת"ש הקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לילדים מחוסרי בית בשם 'ביתנו'. מוסד זה זכה לתמיכה כספית מהרבי, ולמענות מעודדים לאורך כל הדרך.

בשנת תש"כ מונה בהוראת הרבי למפקח הכללי על בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, ובהקשר זה זכה ליחידויות ארוכות ומפורטות אצל הרבי.

במקביל לעבודתו ב'רשת', עסק רבות במבצעי המצוות של הרבי, ולאחר ההכרזה על מבצע תפילין פתח קרן תפילין מיוחדת שהעניקה זוגות תפילין לכל אחד מבוגרי ה'רשת' שהתחייב להקפיד על הנחת תפילין מידי יום.

בשנותיו האחרונות לקה במחלת לב, בעקבותיה סגר את המוסד החינוכי שניהל, וכשנה לפני פטירתו עבר בהסכמת הרבי להתגורר בירושלים, בה עמל על כתיבת ספרו 'ילקוט לתורת הנפש על פי תורת חב"ד', ועסק בזה עד לפטירתו בגיל 70 בכ"ח אייר תשמ"א.

בשנת תשע"ה התגלה מקבץ של סיפורי חסידים שהעלה על גבי הכתב, והם פורסמו לקראת חג הפסח בשבועון בית משיח.

משפחתו

  • בנו, ר' זאב בן נון
  • בנו, ר' אורי צבי בן נון - מנכ"ל מפעלי ים המלח וחברת החשמל
  • בתו, מרת רחל שוחטמן, רעייתו של הפרופסור אליאב שוחטמן
  • בנו, ר' אבינועם בן נון

חיבוריו

לקריאה נוספת

  • כה תברכו - לקט סיפורים מפי כתביו של הרב בן נון, שנדפסו כהוספה לתשורה מנישואי ר' משה אריאל רוט, תשרי תשס"ב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בעוון נטיותיו הציוניות.