כ"ו בתמוז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הגהה) |
(←נולדו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
*[[תרפ"ג]] - הרב [[אהרן פופאק]] - מראשוני ה[[שליח|שלוחים]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], והאחראי בפועל על [[ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]] שתחת ה[[מרכז לעניני חינוך]]. | *[[תרפ"ג]] - הרב [[אהרן פופאק]] - מראשוני ה[[שליח|שלוחים]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], והאחראי בפועל על [[ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]] שתחת ה[[מרכז לעניני חינוך]]. | ||
*[[תרח"צ]] - הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא|אליהו לנדא]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | *[[תרח"צ]] - הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא|אליהו לנדא]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | ||
[[תשנ"ה]]-התמים [[שניאור זלמן הלוי לוי]], מחסידי חב"ד | |||
[[מפריז]] | |||
===נפטרו=== | ===נפטרו=== |
גרסה מ־15:14, 29 בינואר 2019
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
כ"ו בתמוז הוא היום העשרים ושישה בחודש תמוז והיום העשירי מימי בין המצרים.
ימי חב"ד
- תקי"ט - הבעל שם טוב ניצח את הפרנקיסטים בעיר לבוב. במכתבי הגניזה החרסונית מובאים כמה מכתבים המספרים על יום חג שהכריזו הבעש"ט ותלמידיו לרגל נצחונם על כת הפרנקיסטים, אך למרות זאת אין על כך כל רישומים. על כך הסביר הרבי כי ככל הנראה בעקבות הסתלקות הבעש"ט בשנת תק"כ, השנה שלאחר מכן, נשכח החג.
- תש"א - העיירה ליובאוויטש נכבשה על ידי הכוחות הנאציים ימ"ש במלחמת העולם השניה, ותושביה היהודיים נורו למוות.
נולדו
- תרנ"ב - הרב חיים ליברמן, מזכירו האישי של אדמו"ר הריי"צ.
- תרפ"ג - הרב אהרן פופאק - מראשוני השלוחים של אדמו"ר הריי"צ, והאחראי בפועל על ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר שתחת המרכז לעניני חינוך.
- תרח"צ - הרב אליהו לנדא, מראשי ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
תשנ"ה-התמים שניאור זלמן הלוי לוי, מחסידי חב"ד מפריז
נפטרו
- תשל"ד - הרב אהרן יעקב דיסקין, רבה של לובאני שברוסיה, ומנהל ישיבת תומכי תמימים לוד.
- תשמ"ה - הרב חיים דוד נטע וויכנין, ראש ישיבת 'תפארת בחורים' - מוריסטון, ורב קהילת חב"ד במונסי.
לקריאה נוספת
הפתגם היומי - כ"ו בתמוז - מלוח היום יום |
---|
בלימוד - התמסרות האדם היא לדבר שחפץ להבין ומבין, בתפלה - ההתמסרות היא אל למעלה מהשכל וההבנה; בלימוד תורה מרגיש האדם כתלמיד בפני רבו, בתפלה - כבן אצל אביו. |