אברהם צבי סגל לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: תיקנתי) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←תולדות חיים: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע"ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו). | במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע"ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו). | ||
[[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]] | [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]] | ||
בשנת תש"ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו | בשנת תש"ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו כשכמעט כל בני משפחתו נהרגו במלחמה. אדמו"ר הריי"ץ שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. | ||
בכ' כסלו תש"ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" עפ"י קבלה. | באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, וגם תמים אברהם צבי עבר שמה והתאכסן בבית של הרב מרדכי אברהם ישעי' גרונר. | ||
בליל הסדר של שנת תש"ז החליט הוא וחברו הת' יצחק דוד גרונר ללכת רגלית ל-770 שם זכו להשתתף ב'הסדר' של אדמו"ר הריי"ץ. | |||
בכ' כסלו תש"ט נשא את רעייתו חיה(ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" עפ"י קבלה. | |||
אחרי חתונתו נסע לשליחות שנמשכה מספר שנים בהם ניהל את ישיבת אחי תמימים, בניו הייבן שבקונטיקט. בשנת תשט"ו כשנוסד ארגון צעירי אגודת חב"ד המרכזית, נתמנה ליושב ראש הראשון של וועד הארגון, אך עקב עיסוקיו המרובים בתחום החינוך וריחוק מקום מגוריו - נאלץ להעביר את ניהול הארגון לעמיתיו שבוועד. | אחרי חתונתו נסע לשליחות שנמשכה מספר שנים בהם ניהל את ישיבת אחי תמימים, בניו הייבן שבקונטיקט. בשנת תשט"ו כשנוסד ארגון צעירי אגודת חב"ד המרכזית, נתמנה ליושב ראש הראשון של וועד הארגון, אך עקב עיסוקיו המרובים בתחום החינוך וריחוק מקום מגוריו - נאלץ להעביר את ניהול הארגון לעמיתיו שבוועד. | ||
גרסה מ־07:01, 20 בינואר 2019
הרב אברהם צבי סג"ל לנדא (פאלמאן), (נולד בז' טבת ה'תרע"ט בפולין) הוא זקן חסידי חב"ד, מתגורר כיום בקראון הייטס.
תולדות חיים
נולד בעיר צאנז בשנת תרע"ט (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהינו ממשפחת בעל הנודע ביהודה, חסידם של אדמו"רי רוזין ושוחט בעיר מגורו - רימונוב שבפולין.
בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים. בשנת ת"ש החליט לכתוב אל אדמו"ר הריי"ץ אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"ץ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי"ג אגרת ד' תשס"ב). תיעוד מהגעתו לישיבה מצוי בדיווח מח"י תמוז של המשפיע בתומכי תמימים בווילנא לאדמו"ר הריי"ץ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים".
לנדא הפך למנהל איגוד תלמידי הישיבות מזרע החסידים, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. מתוקף תפקידו היה מדווח מזמן לזמן לאדמור הריי"ץ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"ץ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה".
במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע"ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).
בשנת תש"ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו כשכמעט כל בני משפחתו נהרגו במלחמה. אדמו"ר הריי"ץ שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.
באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, וגם תמים אברהם צבי עבר שמה והתאכסן בבית של הרב מרדכי אברהם ישעי' גרונר.
בליל הסדר של שנת תש"ז החליט הוא וחברו הת' יצחק דוד גרונר ללכת רגלית ל-770 שם זכו להשתתף ב'הסדר' של אדמו"ר הריי"ץ.
בכ' כסלו תש"ט נשא את רעייתו חיה(ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בשבת האופרופעניש שלפני חתונתו דיבר הרבי[1] אודות תוכן שמו "אברהם צבי" עפ"י קבלה.
אחרי חתונתו נסע לשליחות שנמשכה מספר שנים בהם ניהל את ישיבת אחי תמימים, בניו הייבן שבקונטיקט. בשנת תשט"ו כשנוסד ארגון צעירי אגודת חב"ד המרכזית, נתמנה ליושב ראש הראשון של וועד הארגון, אך עקב עיסוקיו המרובים בתחום החינוך וריחוק מקום מגוריו - נאלץ להעביר את ניהול הארגון לעמיתיו שבוועד.
באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל ע"י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים שהופיעו בירחון ותורגמו לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.
הרב לנדא שימש שנים רבות כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובמיוחד בהבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב אליהו ייאכיל סימפסון (מזכירו של אדמו"ר הריי"ץ) כרב, שאליו היה מקורב.
במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו.
במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב בבית הכנסת של חסידי ויזניץ.
בערך בשנת תש"ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטס.
משפחתו
- בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי
- בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס
- בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי
- בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס
הערות שוליים
- ↑ שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש